תא"ח 350-02-16 גמליאל נ' פונומרב פלד

לפני תביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק טז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

בהתאם להחלטת כב' הנשיא מיום 22/03/2016 התיק הועבר מטיפולה של כב' השופטת ברקוביץ' לטיפולי. מושא התביעה הוא חדר במשרד עו"ד הנמצא ברח' ז'בוטינסקי 33 רמת -גן.

ביום 25.5.2015 חתמו הצדדים על חוזה שכירות משנה בלתי מוגנת.

התובע הוא עו"ד במקצועו, והוא בעל זכות השכירות במושכר כולו, המשתרע על כ- 70 מ"ר. הנתבע הוא השוכר משנה בנכס, גם הוא עו"ד במקצועו.

בין הצדדים התגלע סכסוך חריף בין היתר בעניין תחזוקת\ניהול המושכר, קיומם\היעדרם של התחייבות לשירותים שונים במסגרת השכירות, ביצוע/אי ביצוע התחייבויות השוכר כולל התשלום והפרשנות שיש לתת להסכם השכירות ובמיוחד לסעיף 13 המאפשר מתן הודעה של 60 יום לסיום ההסכם. הסכסוך גלש מעבר מהפן המשפטי והגיע לכדי "ביזיון וקצף", עד לכדי הוצאת צווים של הטרדה מאיימת.

כעת מונחת בפניי "הודעה" על הגשת כתב תשובה בהליך זה, תוך שהתובע עומד על זכותו להגיש כתב טענות זה, לפי התקנות.

בתחילת שנת 2009 נכנס לתוקף תיקון לתקנות – שעניינו סדר דין בתביעות לפינוי מושכר (תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), תשס"ט-2008, ק"ת 242 מיום 28.12.2008). תכליתו של התיקון היה להתגבר על תופעה שהחלה רווחת, ולפיה שוכרי דירות נמנעו מלפנות את המושכר במועד הקבוע בהסכם השכירות, תוך שהם ניצלו את הדין האוסר עשיית דין עצמית מטעם בעלי הנכסים, ושתוצאתו המשך החזקתם בנכס ללא ביצוע התשלומים המחויבים על פי הסכם השכירות מצדם, כגון דמי השכירות, תשלומי ארנונה עירונית, דמי ועד הבית וכדומה. יש לציין כי חרף העובדה שדברי ההסבר לתיקון התייחסו בעיקר לדירות מגורים, הפסיקה קבעה כי ניתן להחיל את ההוראות המתייחסות לפינוי מושכר גם לגבי פינוי של נכסים עסקיים בהליכים של סדר דין מהיר (תא"ח (י-ם) 8734-10-13 נס הרים מושב עובדים נ' רחמים רמי גדליה (פורסם בנבו, 27.2.14).

להלן עיקרי התיקון:

1. נקבע סדר דין מיוחד ומזורז בתביעות לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו. מדובר בהליך וולונטרי שאינו שולל מהתובע את האפשרות להגיש את תביעתו במסלול אחר, דוגמת סדר דין מקוצר או סדר דין רגיל (תקנה 215ז(ג) לתקנות).

2. בהליך זה לא ניתן לכלול סעדים נוספים מעבר לפינוי, כגון סעדים כספיים, הטעונים, כאמור, זמן שיפוטי ומשאבים נוספים המאריכים את חיי התיק. במקרים שבהם מתבקשים הסעדים האמורים, זכאי התובע לפצל את סעדיו בלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט (תקנה 215ז(ב) לתקנות).

3. על בעלי הדין לצרף לכתבי טענותיהם את כל המסמכים הרלוונטיים לבירור הסכסוך, ובכלל זה תצהירים, חוות דעת ואסמכתאות (תקנה 215ט לתקנות).

4. לא ניתן להגיש מלבד כתב התביעה וכתב ההגנה כתבי טענות נוספים (תקנה 215ז, תקנה 215ט ותקנה 215יג לתקנות). התקנות אסרו במפורש הן הגשת תביעה שכנגד והן הגשת הודעה לצד שלישי במסגרת הליכים לפינוי מושכר (תקנה 215יג לתקנות). כמו כן על פי התקנות, תביעות לפינוי מושכר יתנהלו לפי סדרי הדין הקבועים בפרק טז4 אשר מסדיר את הנושא (תקנה 215ז(א) לתקנות). סדרי הדין הקבועים בפרק, אינם כוללים אפשרות של הגשת כתב תשובה ומכיוון שמדובר בהסדר שלילי הרי שלא ניתן להגיש כתב תשובה בהליך זה.

הרציונל שעומד בבסיס הליכי פינוי מושכר הוא חשיבות ההתנהלות המהירה כדי למנוע את התופעות השליליות שצוינו לעיל. מכוח רציונל זה, נאסר על הגשת כתבי טענות העלולים לעכב את התנהלות התיק.