פסק דין 398-08-14

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.6.14 אשר קבעה למערער 0% נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 5.9.11.

2.ביום 20.11.14 התקיים דיון, אך ב"כ הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה.

3.עניינו של המערער הוחזר לוועדה בעקבות פסק דין שניתן ביום 24.2.14 ע"י כב' השופטת יעקבס בתיק 3858-11-13 (להלן: "פסק הדין").

בחלק האופרטיבי של פסק הדין נתבקשה הוועדה:

"להתתמודד בצורה מפורטת ומנומקת עם חוות דעתו של פרופ' צינמן ועם התייחסותו הן לצילומים CT מיום 5.9.11 והן לפענוח ה- CT העדכני מיום 15.7.12. כן, תתמודד הועדה עם התייחסותו של פרופ' צינמן להחלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון (מיום 12.10.12), ולאחר שתעשה כן, תשקול האם יש מקום לקבוע למערער אחוזי נכות כלשהם בגין הליקוי ברגלו הימנית.

ככל שתסבור הועדה שהליקוי ממנו סובל המערער אינו קשור לתאונה שאירעה לו וזאת חרף טענתו שעובר לתאונה לא סבל מכאבים וממגבלות ברגלו הימנית, יהא עליה לנמק החלטתה בצורה שתהא מובנת גם למי שאינו רופא".

4.להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א.נעלמה מעיני הוועדה הסיפא של פריט 47(4)(ב) לרשימת הליקויים שנבחר על ידי פרופ' צינמן המתייחס ל- "תוצאות אחרות של פציעות בכף הרגל המשפיעות על כושר התנועה בצורה בינונית".

הוועדה התייחסת לרישא של פריט הליקוי אשר מתייחס ל- "אי התאחות עצמות METATARSUS TARSUS" וזאת על אף שפרופ' צינמן לא כיוון לחלק זה של פריט הליקוי.

ב.הוועדה נתפסה לכלל טעות עת פירשה את קביעתו של פרופ' צינמן שכביכול הוא מיחס את דרגת הנכות לתזוזה של השבר.

כוונתו של פרופ' צינמן הייתה לקביעת דרגת נכות בגין חומרת הפגיעה בלבד.