אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 301-07-16 סלקום ישראל בע"מ ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

ת"א 301-07-16 סלקום ישראל בע"מ ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

תאריך פרסום : 21/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
301-07-16
08/07/2016
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
מבקשות:
1. סלקום ישראל בע"מ
2. סלקום תקשורת קווית ש.מ.

עו"ד יוסף בנקל
עו"ד שמואל גלינקא
עו"ד משה מזרחי
משיבה:
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
עו"ד ניר אמודאי
עו"ד מודי שרפסקי
עו"ד טל הוכבוים
החלטה
 

החלטתי עניינה בבקשה לסעדים זמניים הנסבים על פעולותיה של המשיבה ("בזק") בגוב תקשורת הסמוך למחנה "הקריה", ואשר בו מצויה תשתית של בזק, ומזה שש שנים – אף תשתית סיבים אופטיים של המבקשות (יחד: "סלקום"). יודגש כי המדובר בהחלטת ביניים שאינה מכריעה בבקשה לסעד זמני (ובהתחשב בכך שסלקום לא השיבה עדיין לתשובת בזק, אף לא ניתן להכריע). היא באה עתה כיוון שנראה שנוכח גישה ראויה של שני הצדדים לבירור המחלוקת בשיתוף פעולה ביניהם ועם גורמים נוספים, הרי שהצורך בבירור הבקשה לסעד זמני התייתר במידה רבה.

 

1.ברקע הדברים: לטענת סלקום, גוב התקשרות האמור מצוי במקרקעי המדינה, בחזקת צה"ל. לפני כשש שנים השחילה סלקום כבל ובו סיבים אופטיים בגוב, לטענתה בהתאם לבקשת צה"ל. הכבל משרת בעיקר את צה"ל, משרד הביטחון ולקוחות הקריה, נטען. לגוב התקשורת חשיבות בטחונית, טוענת סלקום, ומסכימה אף בזק.

 

2.בזק מגדירה את גוב התקשורת כמעין קוביית בטון תת-קרקעית חלולה שבה עוברים כבלי תקשורת, ולטענתה שייך לה והיא המתחזקת אותו. לטענתה היא גילתה לפני זמן קצר ובמהלך ביצוע עבודות על דבר קיום הכבל של סלקום בגוב התקשורת, ה"פיראטי" לטענתה. גילתה וניתקה. זאת היה ביום 27.6.16. סלקום חיברה את הכבל, בזק שבה וניתקה אותו, ביום 29.6.16. סלקום פנתה למשרד התקשורת, ובהתערבותו אפשרה לה בזק לתקן את הכבל, אך התריעה על כוונתה לשוב ולנתקו תוך 24 שעות למציאת פתרון חלופי. פתרונה החלופי של סלקום: פנייה לבית משפט זה, בבקשה לצו ארעי עוד קודם הגשת תביעה, שיאסור על ניתוק הכבל או סיכול פעולתו (סעד שיכונה כשיטת בזק, המקובלת עליי, "הסעד הקונקרטי"); בהזדמנות זו עתרה סלקום גם לצו עיוני, שיאסור על בזק לנתק כבלים של סלקום בכל גוב תקשורת אחר במדינה. צו ארעי ניתן לסלקום ביחס לסעד הקונקרטי שביקשה, זאת בהחלטת כב' השופט התורן אבי שליו מיום 30.6.16. כן נדרשה תגובת המשיבה והגשת הליך עיקרי תוך 7 ימים, ותוך שהטיפול בבקשה הועבר לצוות הסעדים הזמניים, וכך הגיע לטיפולי.

3.בהחלטתי מיום 3.7.16 הפניתי את הצדדים לבחון דרכים חלופיות למציאת פתרונות, בדרך של שיתוף פעולה, שיבטיחו את האינטרסים של שני הצדדים, תוך שנתבקשה הודעה מעדכנת ותגובה לבקשה לסעד הזמני ככל שלא תושג הסכמה. אמש הודיעו הצדדים כי הם מצויים במגעים, המערבים עד כמה שניתן להבין גורמים רבים נוספים שנכנסו בינתיים לעובי הקורה: צה"ל, משרד התקשורת, והרשות להגבלים עסקיים, בין היתר. עם זאת, כיוון שהסכמה פורמלית לא הושגה עד הנה, הגישה סלקום מזה כתב תביעה והודעה על כך שהיא גורסת כי יש מקום להותרת הצו הארעי בעינו ולמתן הסעד הזמני; ובזק מזה הגישה תגובה לבקשה לסעדים זמניים. הוסיפה בזק וביארה: נוכח פניות "גורמים בכירים" במשרד הביטחון לבזק, הרי שהיא ממילא נאותה שלא לנתק את הכבל של סלקום, אך תוך שהיא דורשת להסדיר את העניין בהתאם לכללי האסדרה של שימוש בתשתיות הפסיביות של בזק בשוק הסיטונאי, כפי שנדרש לשיטתה מכל בעל רישיון בשוק התקשורת המבקש לעשות שימוש בתשתיותיה של בזק. נוכח התחייבות מפורשת זו, גורסת בזק, הרי שעמידת סלקום על מתן צווים אינה במקומה.

 

4.לאחר הגעת כל אלה לעיוני, וטרם בקשת תשובה של סלקום: דומה, במידה רבה, כי אין כל צורך בהמשך בירור המחלוקת בבית משפט זה, אף לא בצווים שיפוטיים, כל עוד ברור שבזק לא תשוב לנקוט עוד פעולות חד-צדדיות בלא התראה; ודומה שכך ממילא יש לקרוא את התחייבותה. אבאר.

 

5.עניין ראשון שיש להזכיר כמקשה על הידרשות לבקשה הוא בשאלת הסמכות העניינית. סלקום לא ביארה מה מקור סמכותו העניינית של בית משפט זה להידרש למחלוקת. אין זו מחלוקת על שימוש וחזקה במקרקעין, דומה: המקרקעין, לשיטת סלקום עצמה, הם של צה"ל. קשה למצוא גם רלבנטיות של ממש בניסיון לקשור את הסכסוך לעניינים שונים שבחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982, שבהם מוקנית סמכות לבית משפט זה. ודוק: כאשר מדובר בעניין בהול, גם ספק סמכות לא תמנע מבית המשפט היחלצות לסיועו של מגיש בקשה לסעד ארעי, על מנת ליצור "הקפאת מצב" עד להתחוורות הדברים, בדיוק כפי שנעשה כאן. ככל שהבהילות פוחתת (כפי שהוא המצב כאן) וככל שניכרות שאלות רבות יותר של סמכות עניינית (כפי שהוא המצב כאן), הבסיס להמשך מעורבות של בית המשפט פוחת.

 

6.שנית, שכן מדובר בעניין שהוא יותר מפורמלי: מקום שבו מגוון נרחב של רשויות הן בעלות סמכות ואף ראו להיכנס כבר לקלחת, ובראשם משרד הביטחון ומשרד התקשורת, קשה לזהות את החיוניות בכך שבית המשפט הוא שיהיה המעורב והמכריע, כאשר אין בכך כל צורך דוחק. שוב, כל עוד מדובר היה בחשש מפני "סעד עצמי" של בזק, בלא מעורבות כל הגורמים המוסמכים, ברור שלא היה לסלקום אלא לפנות לבית המשפט על מנת לקבל סעד בהול (כפי שאכן קיבלה). כשם שספקות בשאלת הסמכות העניינית לא ימנעו מתן סעד ארעי ודחוף על מנת למנוע מהלכים חד-צדדים ובעלי פוטנציאל נזק למגישות הבקשה, כך גם שאלות של חלופות אפשריות לבירור המחלוקת לא ימנעו את הצו הארעי. עתה מצב הדברים שונה: גורמי רשות רבי חשיבות ובני סמכא מכווינים את בירור המחלוקת שבין בעלי הדין. ניכר גם כי בעלי הדין רואים עצמם כסרים למרותם של אלה. עוצמת הצורך והצידוק למעורבות בית המשפט בנסיבות אלה מתעמעמת.

 

7.שלישית, וחשוב מכל: דומה שבזק שינתה טעמה מאז תחילת המחלוקת, וטוב עשתה.

 

נכון למועד שבו עמדה לראשונה על קיומו של כבל של סלקום בגוב התקשורת, ראתה בזק לפעול בדרך של סעד עצמי, וניתוקו על אתר. חיבורו בידי סלקום לא סייע: בזק ראתה לנתקו בשנית, ואף לאחר ששב וחובר – ראתה להתריע על כוונתה לשוב ולנתקו. בלא קשר לשאלה, שאיני מחווה בה כל דעה, האם צודקת בזק בטענתה כי אסור היה לסלקום להתקין את הכבל בגוב התקשורת מלכתחילה (דבר שסלקום גורסת כי נעשה כדין), הרי שסעד עצמי של ניתוק כבלי תקשורת בלא התראה ובלא היתר נחזה בעייתי. יוער כי כך רואה זאת כפי הנראה גם משרד התקשורת, כעולה ממכתב סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד מיום 5.7.16, שצורף לכתב התביעה. בעייתיות הפעולה החד-צדדית מתעצמת כאשר מדובר בכבלים המשמשים את משרד הביטחון וצה"ל, וניתוקם עלול (לשיטת המבקשת וככל הנראה גם לשיטת משרד הביטחון) לפגוע בביטחון ישראל. חזקה הרי כי לא יעלה בדעתה של בזק, אפילו על רקע מאבקים כאלה או אחרים עם חברות תקשורת אחרות, להסב פגיעה שכזו.

 

בינתיים, בעקבות פניות של אותם בכירים במשרד הביטחון, וכפי הנראה גם במשרד התקשורת, גישתה של בזק נשתנתה, וטוב שכך. אין בדעתה עוד לנקוט עוד צעדים חד-צדדיים, עולה מבקשתה, זאת בלא קשר לכך שהיא סבורה שפעלה כדין ושעומדת לה הזכות לעמוד על ניתוק הכבל. היא עומדת עם זאת כי סוגיית הכבל של סלקום תוסדר בידי משרד התקשורת. דבר זה מובן: הנושא הטעון של אסדרת שימוש בתשתיות בזק הוא ודאי עניין שעל משרד התקשורת לענות בו, בשיתוף פעולה עם כל המעורבים. קל וחומר כאשר המדובר בגוב תקשורת המשמש, בין היתר, את משרד הביטחון ואת צה"ל. אולם פעולות חד-צדדיות אינן על הפרק, מתחוור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ