עמ"נ 2826-03-16 קניון רב שפע (1993) בע"מ נ' מנהל הארנונה - עיריית ירושלים

שני עניינים טעונים הכרעה בערעור שלפניי. האחד, האם ניתן לראות בהודעת פקס, שנשלחה לאגף השומה והגבייה בעיריית ירושלים, כהודעה על שינוי מחזיק לצורך השתת חיובי ארנונה. האחר, כיצד יסווג לצרכי ארנונה נכס נדל"ן של חברה, שכל עיסוקה השכרת נכסי נדל"ן, כאשר הנכס שב לחזקתה עם סיום תקופת שכירות ובטרם יושכר מחדש.

רקע עובדתי

1.המערערת היא חברה בע"מ, שבבעלותה שטחים שונים בקניון "רב שפע" שברחוב שמגר בירושלים. עיסוקה של החברה בהשכרת נכסי הנדל"ן שבבעלותה, בכללם עשרות מחסנים תת קרקעיים, הנמצאים מתחת לבניין בו נמצא הקניון. מעל לקניון בנויות קומות נוספות ובהן דירות מגורים. לטענת המערערת, המחסנים מושכרים על ידה, מעת לעת, חלקם לבעלי חנויות בקניון, חלקם לבעלי דירות מגורים בבניין שמעליו, וחלקם לשוכרים חיצוניים.

2. אקדים ואומר, כי בהשגותיה לפני מנהל הארנונה ובטענותיה לפני ועדת הערר לענייני ארנונה, טענה המערערת כי אין לחייב את המחסנים לפי סיווג "משרדים, שירותים ומסחר", בהסתמך על פסק דינה של כב' הנשיאה מ' ארד בעת"מ (י-ם) 1472/09 משה קנר נ' עיריית ירושלים (13.9.2012). בפסק דין זה קבע בית המשפט, כי בהיעדר סיווג של מחסן בצו הארנונה, הסיווג האמור אינו סיווג המתאים לשימוש שנעשה בו, שהרי סיווג "משרדים שירותים ומסחר" מתאים לנכס שניתן או נמכר בו שירות או משאב ציבורי, ואילו השימוש היחידי שנעשה במחסניו של אותו נישום הוא אחסון סחורות הנמכרות בחנותו, שאינה סמוכה לאותם מחסנים. אלא שבערעור שהגישה עיריית ירושלים לבית המשפט העליון (עע"מ 8258/12) הוסכם, כי חלף פסק דינה של כב' הנשיאה ארד תבוא הסכמת הצדדים ולפיה תשוב עיריית ירושלים ותפנה לבקשת אישור לסיווג נפרד למחסני מסחר וככל שהבקשה לא תאושר ישלם הנישום את מלוא הארנונה, על פי תעריף "משרדים שירותים ומסחר".

לנוכח פסק דינו של בית המשפט העליון, דחתה ועדת הערר את עררה של המערערת בנוגע לחיובה על פי הסיווג האמור בכל שנות המס שבמחלוקת. סוגיה זו נזנחה על ידי המערערת בערעור שלפניי ולפיכך לא אדרש אליה.

3. מנהל הארנונה דחה את השגתה של המערערת בגין חיובה בארנונה לשנת המס 2011-2010 על נכס שמספרו בתיקי העירייה 30079-002-000-3113 (להלן: נכס 113). טענת המערערת הייתה כי רק בסוף שנת 2012 קיבלה לידיה הודעה בגין החוב האמור. בהודעת החוב טענה העירייה, כי לא נתקבלה מן המערערת הודעה בזמן אמת על השכרת הנכס לצד ג', החל מ-1.3.2010 ועד ל-28.2.2011. המערערת השיבה כי שלחה גם שלחה הודעה כנדרש, בזמן אמת, והשיגה על חיובה. לראיה צרפה הודעת פקס נושאת תאריך 3.3.2010 שנשלחה על ידה ונתקבלה. מספר הפקס אליו נשלחה ההודעה מופיע באתר האינטרנט של אגף השומה והגבייה של עיריית ירושלים, כמספר אליו ניתן לשלוח כל פנייה ולקבל את כל השירותים ׁ(זולת קבלת תעודה לטאבו או לרשות מקרקעי ישראל).

משנדחתה ההשגה, פנתה המערערת לוועדת הערר. עררה נדחה. ועדת הערר אימצה בהחלטתה את טענת מנהל הארנונה לפיה לא קיבל את ההודעה במועד, וזאת מן הטעם שהעד מטעם מנהל הארנונה העיד כי מספר הפקס המופיע באישור על קבלת ההודעה אינו מספר הפקס של מחלקת השומה. ועדת הערר הוסיפה כי אין די במשלוח פקס למספר "אלמוני", כלשונה, ועל הנישום לוודא כי הוא הגיע לתעודתו, שכן "לא כל מחלקות העירייה יכולות להיחשב 'תעודתו' לעניין זה, אלא יש לוודא כי הפקס הגיע למחלקה הנכונה".

כך באשר לנכס 113.

4. בנוסף השיגה המערערת על חיובה בגין מחסנים לשנת המס 2013-2012 וכן בנוגע לשנת המס 2013-2014. בשתי ההשגות הייתה טענתה היחידה שאין לסווג מחסנים תת קרקעיים כ"משרדים שירותים ומסחר", בהסתמך על פסק הדין בעניין קנר. מנהל הארנונה דחה את ההשגה בהפנותו לפסק הדין המוסכם שניתן בבית המשפט העליון.