ת"ק 864-03-16 עטון ואח' נ' הסעות ואח'

בפני תביעה בגין נזק לרכב התובעת בנסיבות של פתיחת דלת מצד שמאל על ידי נוסעת במונית ובעת הסגירה נפגעה מכוניתה. אין מחלוקת כי לרכב התובעת נגרם נזק אך יש מחלוקת לגבי סכום הנזק לפיצוי ושאלת הרשלנות התורמת.

אין מחלוקת כי ביום 11/9/2015 בסביבות השעה 01:00 נהגה בתובעת מס' 1, חיילת בשירות סדיר ברכבה, רכב מסוג פיאט פונטו מס' רישוי 1060267 (להלן: "הפיאט") ברחוב יצחק סלמה 1 בבאר שבע. ברכבה היו חברותיה שהעידו. במסלול הנסיעה שני הנתיבים נכנסים לכיכר. הכיכר סמוכה לאולם אירועים בשם סופיה. ביציאה מהכיכר בכוון הנסיעה של התובעת עמדה מונית לצד המדרכה כאשר הסימון במדרכה היה אדום לבן. ביציאה מהכיכר שני הנתיבים הפכו לנתיב אחד קצת רחב. המונית, מס' רישוי 8639225 (להלן: "המונית") היא של הנתבעת מס' 1, והנהג שלה היה הנתבע מס' 2. הנהג נשלח למקום לאסוף עובדים. הוא התמקם במקום שנקבע לו שהוא הסמוך ביותר לאולם האירועים. התברר מתשובתו לבית המשפט כי יש לאולם חניה אך היא רחוקה מהאולם.

התאונה קרתה כאשר בעת מעבר הפיאט דלת הנוסעים מצד שמאל (מאחורי הנהג) נפתחה כדי לאפשר לנוסעת להיכנס מצד שמאל. הפתיחה של הדלת פגעה בפיאט. היקף הנזק בפיאט אינו במחלוקת, אך מאחר ולא תוקנו כל הנזקים בעין, המבטחת, הנתבעת מס' 3, סירבה להכיר במלוא התביעה הרכושית. על כך השיבה התובעת מס' 1, כי כחיילת לא היה לה יכולת כספית לתקן את כל הנזק. אביה שצורף כתובע על אף שהוא עד למשא ומתן עם הנהג ובעל מניות של הנתבעת מס' 1, המפעילה את המונית, וטיפל בתיקונים, העיד על תוכן המשא ומתן על התיקון ועל היקף ההשקעה שנעשו בתיקון בפועל.

להשלמה, הנוסעת שנכנסה למונית מצד שמאל וגם אף אחד אחר מנוסעי המכונית לא נפגעו, ואילו העדה אמבר אבו שישבה ליד התובעת התמלאה זכוכיות בגלל ניפוץ החלון בצד שלה.

מי ששמה לב לנוסעת שירדה מהמדרכה והלכה לצד שמאל של המונית הייתה העדה מזל חליבה שישבה מאחור באמצע. גרסה זו שאינה במחלוקת לא הועלתה בין על ידי התובעת ובין על ידי העדה אמבר אבו.

הנתבעים חלקו על הנזק ועל כך שהמונית עמדה במקום אסור להעלאת נוסעים. אין מחלוקת כי מדובר בנקודה שנקבעה לאיסוף העובדים מאולם האירועים ולא הייתה מניעה למעט נוחות של איסופם במגרש החניה של האולם.

עילת התביעה היא של התרשלות במיקום העלאת הנוסעים. לטענת נהג המונית מותר היה לו מבחינת תקנות התעבורה להעלות במקום נוסעים. אפתח בעוולת הרשלנות שעל פיה הוגשה התביעה. המונית עמדה במקום בו ליוצאים ממעגל התנועה יש נתיב אחד בלבד בתחום המסומן באדום לבן, דבר אשר לכשעצמו יצר הפרעה לעוברים בדרך היוצאים מהכיכר, לכאורה בתחום של 12 מטר מהצומת בניגוד לתקנה 72(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 וכן בניגוד לתקנת משנה (9) לס"ק (א) בהיות הנתיב רק נתיב נסיעה אחד בכיוון הנסיעה. הכלול מבסס התנהלות בלתי סבירה וזאת מעבר לסיכון לחיי הנוסעים כולל הנוסעת שבחרה לעלות מצד שמאל.

כאשר עמדה המונית בצד הדרך והנוסעים הבינו כי ניתן להיכנס למונית היה על הנהג לצפות את האפשרות כי נוסע יכנס מצד שמאל בחוסר זהירות.

כן היה עליו לצפות כי מאן דהו יפתח את הדלת בין מבחוץ ובין מבפנים כדי לאפשר זאת מבלי לבדוק אם הדרך פנויה. כפי שקרה בפועל. כתוצאה מכך נגרם נזק לפיאט. על כן אני קובעת כי חלה חבות לנהג ולחברה שקיבלה את ההזמנה ותיאמה את המיקום של העלאת הנוסעים . לנוכח חומרת ההתנהלות הזו שלמרבה השמחה הסתיימה בפגיעה ברכוש בלבד ולא בנזק גוף, לא מצאתי להפחית רשלנות תורמת. אני מאמינה כי התובעת הופתעה והיא לא הייתה צריכה לצפות חוסר זהירות של הנוסעת בפרט בשעה כזו של הלילה שבנקל ניתן לבדוק האם מגיעים רכבים מהכיכר.

הנתבעים חלקו על הנזק. התובע מס' 2 הסביר כי החלון תוקן אך התיקון היה חלקי מחמת חסרון כיס דבר שגרר הוצאה נוספת בהמשך. כן תוקנה המראה חלקית, ואילו לגבי הפחחות נעשתה החלקה חיצונית.

התובעת הגישה חוות דעת שמאי שהעריך את מלוא הנזק בסך של 5,010.66 ₪ וכן ירידת ערך של 1% בגין פגיעה במראה הימנית, דלת קדמית ימנית, דלת אחורית וכנף אחורי ימני, קישוט מראה, מכסה חיצוני של מראת צד ימנית , חלון קדמית ימנית.

התובעת זכאית לפיצוי שיעמיד אותה באותו מצב שבו היא הייתה אלמלא קרות הנזק ועל כן אני פוסקת לה פיצוי על פי דו"ח שמאי שלא נחקר עליו, על אף שהיא תיקנה את הרכב חלקית מחמת חסרון כיס. בהעדר פירוט עברו הביטוחי של הרכב, אינני פוסקת בגין ירידת ערך.