רע"א 229-06-16 ברזינגר נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (השופט נאסר ג'השאן) מיום 31.5.16, לפיה דחה את בקשת המבקש למינוי מומחים בשטח האורתופדיה, הנוירולוגיה ואף אוזן וגרון. המשיבה מתנגדת לבקשה.

אין ספק, שלפי הדין, התוצאה של אי מינוי מומחים עשויה לחרוץ את גורל התביעה, ויש לנקוט זהירות יתירה בדחיית בקשה למינוי מומחה, באופן שדי בראשית ראיה לליקוי כלשהוא, על מנת להביא למינוי מומחה. כפי שקבע בית המשפט העליון (השופט זילברטל) ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שהתובע אכן סובל מנכות עקב התאונה.

לטענת המבקש הוכיח בפני בית המשפט קמא, במסמכים רפואיים שתמכו בבקשתו, שקיימת ראשית ראיה למינוי כל המומחים האמורים, תוך השתת השכר על המשיבה. אני דוחה טענה זו. המבקש לא הוכיח ראשית ראיה למינוי מומחים, ואף לא הגיע לידי הטלת ספק.

לגבי תחום האורתופדיה, התובע הגיע לבית החולים ביום התאונה, 4.5.11 וטען לחבלה בקרסול שמאל. בדיקת הרנטגן היתה תקינה וגם לאחר מכן, בבדיקה ביום 16.5.11 צוין "תנועות קרסול תקינות". כלומר, התובע התלונן, אבל נמצא שאין לו שום ליקוי ושום הגבלה, אף לא סמוך לתאונה. הוא פנה לרופאת משפחה בטענה לכאבים בכף רגל שמאל, והופנה לבדיקת אורתופד שמצא תנועות קרסול תקינות, רגישות קלה מעל פטישון צדי ונפיחות קלה. הומלץ על פיזיותרפיה, וניתנו למבקש 32 ימי מנוחה. לא הוגשה כל ראיה על טיפול פיזיותרפיה כאמור, ולמרות זאת, מאז ועד היום לא התלונן על דבר. הממצא היחיד שנמצתא מאז ומעולם הוא רגישות קלה מעל פטישון צדי ונפיחות קלה. זו אינה ראשית ראיה למינוי מומחה אורתופד.

לגבי תחום הנוירולוגיה, בפנייתו למיון לא התלונן אלא על פגיעה בקרסול שמאל. לאחר מכן, למחרת, התלונן על על כאבי ראש, בחילות, הקאות וסחרחורות. הוא נבדק על ידי נוירולוגית שלאחר בדיקה שנמצאה תקינה המליצה על השגחה. במהלך ההשגחה, הבדיקות הנוירולוגיות החוזרות היו תקינות והוא שוחרר עם המלצה לחזור למיון במידה ויופיעו כאבי ראש, בחילות, שינויים בהתנהגות או סימני החמרת מצב. דהיינו, עד עתה לא נמצא שהוא סובל מליקוי או הגבלה כלשהיא. המבקש פנה לרופאת משפחה ביום 9.5.11 בתלונות על סחרחורות, בחילות וכאבי ראש והופנה לנוירולוגית. הנוירולוגית בדקה את המבקש ביום 16.5.11, לאור תלונותיו על אירועי סחרחורת ועל אי יציבות בהליכה ומדי פעם בחילות ומדי פעם כאבי ראש. ממצאיה היו "ללא ניד ספונטני, לאחר שינונ תנוחה מישיבה לשכיבה הופיע ניד האוטרופי אשר נעלם כעבור מספר שניות ולווה בסחרחורת לזמן קצר. ללא ממצאים נוספים בבדיקה. הליכה על בסיס תקין". כלומר, נמצא אישור לסחרחורת קלה , וטענתו לאי יציבות בהליכה נשללה. המבקש הופנה לפיזיותרפיה ווסטיבולית, ואין ראיה שפנה לטיפול זה, אך למרות זאת לא פנה שוב בתלונה כלשהיא עד היום. בנסיבות אלה, כאשר הממצא היחיד שנמצא הוא סחרחורת לכמה שניות בשינוי תנוחה (שרופא אף אוזן גרון לא מצא בבדיקה למחרת), אין ראשית ראיה לליקוי ולהגבלה כלשהיא.

הנוירולוגית הפנתה את המבקש גם ליעוץ רופא א.א.ג. הרופא המומחה בדק את המבקש ביום 17.5.11, לאור תלונותיו על סחרחורת. הממצאים היו "ברור סחרחורת – תקין. בדיקת עצבים קרניאליים, בדיקת רומברג, בדיקת אצבע- אף, הליכה, ללא ניד עיניים ספונטני וללא ניד עיניים בשינוי תנוחת ראש או שינוי תנוחת הגוף, אוטוסקופיה תקינה דו"צ". כלומר, לא נמצא דבר בבדיקת רופא אף אוזן גרון. לא ניתנה שום המלצה לטיפול. אין ראשית ראיה לליקוי או הגבלה של המבקש בתחום זה.

בית המשפט קמא קבע שיש לדחות את הבקשה כיוון שהיא מבוססת על תלונות סובייקטיביות בהעדר רצף טיפולי. אכן כך הוא, ואפשר לומר בלשון אחרת: למרות תלונותיו מלפני 5 שנים, שנבדקו בהרחבה, לא נמצא אצל המבקש שום ליקוי או הגבלה, לא בסמוך לתאונה ולא מאז.

על כן, בדין דחה בית המשפט קמא את הבקשה למינוי מומחה. אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 3,510 ₪. המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך העירבון שהופקד.