עמ"נ 49420-02-16 מדינת ישראל נ' .G W (אסיר)

בפני ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בסהרונים, שניתנה על ידי כב' הדיין רג'א מרזוק ביום 17.2.2016, בה הורה על שחרורו של המשיב ממשמורת.

המשיב, נתין אריתריאה, יליד 1989, הסתנן לישראל ביום 2.2.11 וניתנה לו אשרת שהיה זמנית בישראל. ביום 28.12.12 אושפז המשיב בכפיה בבית חולים פסיכיאטרי לאחר נסיון אובדני, ואובחן כסובל ממצב פסיכוטי חולף עם רקע של צריכת אלכוהול ושימוש בקנאביס. בין התאריכים 3.6.13 ל - 16.6.13 אושפז המשיב בכפיה בשנית, עקב מחשבות שווא, אי שקט פסיכומוטורי והתנהגות בלתי מאורגנת, ושוחרר כאשר מצבו השתפר.

ביום 20.6.13 נעצר המשיב בחשד לביצוע עבירה של מעשה מגונה. ביום 5.12.13 הורשע המשיב על יסוד הודאתו בעבירה של מעשה מגונה תוך שימוש בכוח, עבירה לפי הוראות סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, (ת"פ 53488-06-13, להלן – "ההליך הפלילי"). מעובדות כתב האישום בהם הודה המשיב עולה, כי ביום 20.6.13, סמוך לשעה 9:00, התנפל המשיב על קטינה אשר היתה בדרכה לבית הספר, תוך שהוא מנצל את היותה לבדה, אחז בה, תוך שהוא מצמיד את איבר מינו לישבנה. המשיב לא חדל ממעשיו עד שהגיעו למקום עוברי אורח, אשר התירו את אחיזתו במתלוננת.

יש להוסיף, כי במסגרת הליכי המעצר של המשיב, נשלח הוא ביום 21.7.13 להערכה פסיכיאטרית ראשונית. במהלך אותו אשפוז נהג המשיב באופן דומה לעבירות שיוחסו לו כך שהצמיד את גופו למטופלת במחלקה וטען, כי כך נהג גם באריתריאה, וכי הוא נוהג כן בשל השימוש באלכוהול. חוות הדעת קבעה כי התנהגות המשיב בארוע, לא נבעה ממצב פסיכוטי פעיל, אלא מהפרעה מינית בעקבות אימפולסיביות של המשיב הסובל מפיגור גבולי או קל.

המשיב הורשע של פי הודאתו ביום 11.12.3 והושתו עליו 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי למשך 6 חודשים.

לקראת סיום מאסרו, ניתנה, ביום 8.5.14, המלצה להטלת צו פיקוח עליו מכח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו - 2006. בהערכת המסוכנות שנערכה למשיב נקבע, כי מסוכנותו המינית לטווח הארוך הינה גבוהה. המשיב, כך נכתב, לוקה בתחלואה כפולה - סכיזופרניה על רקע שימוש בסמים ואלכוהול; בבדיקות הוא נמצא לא אמין, ניסה למצוא צידוקים למעשיו מבלי להתמודד עם הבעייתיות שבמעשיו והעיד כי ביצע מעשים דומים גם באריתריאה. הוסיף יפסיק ליטול הטיפול תרופתי עם שחרורו ממאסר שכן אינו זקוק לו (נספח 15 לערעור).

בשימוע שנערך לו עם תום מאסרו, ביום 29.5.14, טען המשיב כי לא ביצע כל מעשה מגונה אלא נפל על המתלוננת בטעות והמתלוננת שיקרה. עוד הכחיש שימוש בסמים ואלכוהול וטען, כי כאשר חי באריתריאה היה חולה ו"הייתי שומע רעש בראש" (נספח 3 לערעור). בתום השימוע קבע הממונה על ביקורת הגבולות, כי המשיב אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו מבין את הפסול בהם, באופן המקים חשש להישנות ביצוע עבירות מין על ידו ועל כן מהווה סכנה לשלום הציבור; כן לא קיימת חלופת משמורת מתאימה אשר יהא בה כדי להפיג את מסוכנותו. על כן, הוחלט להשאיר את המשיב במשמורת עד להרחקתו מישראל.

בביקורת תקופתית שנערכה למשיב בפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בסהרונים (להלן - "בית הדין למשמורת"), בתאריכים 30.6.14, 30.7.14, 31.8.14 ו - 30.9.14, נקבע כי לאור העבירה בה הורשע המשיב ולאור מצבו הנפשי, ובהעדר מסגרת טיפולית שתוכל לשקמו או חלופה ראויה למשמורת, נשקפת מהמשיב סכנה לציבור היה וישוחרר, ועל כן יש להותירו במשמורת (נספח 5 לערעור).

ביום 29.10.14 הורה בית הדין למשמורת על שחרור המשיב. נקבע, כי המשיב נתון במשמורת מזה חמישה חודשים ו אין ראיות שהוא עודנו מסוכן, מה עוד שיש להניח כי משך מאסרו והחזקתו במשמורת יש בהם כדי להרתיעו מביצוע עבירות נוספות. המשיב חוסה תחת מדיניות אי ההרחקה וטוען למקלט מדיני, ובנסיבות אלה אין זה מידתי להותירו במשמורת. שחרור המשיב הותנה במסירת כתובת מדויקת למגוריו, התייצבות מדי שבוע במשרדי רשות ההגירה, הפקדה של 2,000 ש"ח להבטחת התייצבותו וערבות צד ג' על סך 8,000 ש"ח להבטחת תנאי שחרורו. ביום 21.12.14 שונו תנאי השחרור כך שהמשיב יוכל להשתחרר בהפקדה של 500 ש"ח וערבות עצמית של 10,000 ש"ח. המשיב הפקיד את הסכום האמור ושוחרר.

עם שחרורו, לא התייצב המשיב במשרדי רשות ההגירה כנדרש ולא האריך את אשרתו כאשר תוקפה פקע; כמו כן, לא התייצב המשיב לדיונים בבקשה למתן צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו - 2006 (להלן - "חוק הגנה מפני עבירות מין"), כיוון שלא ניתן היה לאתרו על מנת למסור בידו זימון לדיון. ביום 26.3.15 נעצר המשיב בעקבות פעילות אכיפה אקראית. בשימוע שנערך לו ציין, כי הוא יודע שאין לו אשרה, אינו יודע מדוע לא חידש אותה ובמהלך היום הוא "יושב ושותה" ואינו עובד (נספח 13 לערעור). על פי החלטת הממונה על ביקורת הגבולות, הועבר המשיב למשמורת. המשיב אושפז תחילה במחלקה הסגורה במב"ן ולאחר מכן הועבר ביום 13.4.15 לכלא ניצן.