ת"פ 17748-03-15 מדינת ישראל נ' ד'

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בשני אישומים (הראשון והשביעי) ובהם עבירות של תקיפת בן זוג לפי סעיפים 379 + 382 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ואיומים לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.

אפנה להכרעת-הדין מתאריך 2.3.16, לקביעות ולממצאים.

בקליפת אגוז, הורשע הנאשם, בכך שתקף את זוגתו, עמה היה נשוי כ - 10 שנים ולהם חמישה ילדים, בשתי הזדמנויות שונות.

באחד המקרים (האישום הראשון), מפברואר 2015, בעת שהייתה בחודש התשיעי להריונה, משך אותה ממיטתה כדי שתבצע את עבודות הבית, קילל אותה, איים עליה שתסבול, שתירק דם, משך כיסא כדי שלא תשב עליו, הקים אותה בכוח, משך אותה, איים שיבזה אותה שישפיל אותה, הורה לה לרדת על ארבע ולבקש ממנו סליחה, איים עליה שתאכל מרורים, שתקיא דם, שרק המוות יפריד ביניהם.

במקרה נוסף (האישום השביעי), אשר קדם בשלושה חודשים למקרה הנ"ל, על רקע וויכוח ביחס למתן תרופה לבנם, דחף את המתלוננת ואיים עליה שיכה אותה.

מתחם הענישה, על רקע התכלית הברורה העומדת אחר העבירות, שהיא ההגנה על שלמות גופם של בני זוג, ביטחונם, כבודם, שלוות חייהם בתוך הקן המשפחתי, בבחינת ביתם מבצרם, נוכח פסיקת בתי-המשפט השונים המלמדת על מגמת החמרה ברורה בענישה (כל מקרה בשינויים המחויבים) (כגון: רע"פ 6341/05 שלם נגד מדינת ישראל – 4.9.05: רע"פ 8884/13 מונטין נגד מדינת ישראל – 11.6.14: ע"פ 669/12 עמיאל נגד מדינת ישראל – 19.4.12: ע"פ 6758/07 פלוני נגד מדינת ישראל – 11.10.07: רע"פ 8279/08 חיג'אזי נגד מדינת ישראל – 5.10.08 ועוד) ובנסיבות תיק זה, נע כדלקמן:

ביחס לאישום הראשון - מספר חודשי מאסר, שניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.

ביחס לאישום השביעי – ענישה צופה פני עתיד עד למספר חודשי מאסר בפועל, שניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן ענישה נלווית.

לא בכדי התווה בית-המשפט העליון קו ענישה מחמיר כלפי מי שמבצע עבירות אלימות כלפי בן זוגו וקבע כי "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות" (ע"פ 6758/07 הנ"ל).