ת"א 442-07-14 חסן נ' מכס חיפה

תיק זה עניינו בתוקף הצהרת מייבא טובין של רכב החייב במכס אשר ייבאה התובעת לישראל.

עובדות

התובעת רכשה ביום 1.6.2012 רכב אספנות מסוג מרצדס SL380משנת ייצור 1983 ("הרכב") ממוכר בארצות הברית אשר הגיע לנמל חיפה ביום 7.8.2013.

בעת הגשת רשימון הייבוא, ביום 1.9.2013, שילמה התובעת מיסים אשר התבססו על הערך המוצהר בידי התובעת שעמד על סך של 4,000$, כערך העסקה, ובתוספת הוצאות הובלה ימית בסך של 1,050$.

ביום 15.9.2013, הודיעה הנתבעת לתובעת כי לשיטת הנתבעת, הצהרת התובעת בעניין שווי הרכב אינה אמת וכי ערכו של הרכב גבוה באופן משמעותי מהמוצהר על ידי התובעת. בהתאם לכך, הוזמנה על ידי הנתבעת חוות דעת שמאית שתאמוד את ערך הרכב.

בחוות הדעת השמאית, מטעם הנתבעת, שנערכה על ידי מר יוסי מילוא ("מר מילוא"), הובהר כי ערך הרכב לפי שוויו המוערך בישראל, לרבות רווח יבואן ומיסים, עומד לא פחות מ-125,945₪. כך, שהתובעת נדרשה להוסיף תשלום שמסתכם בסך של 34,194₪, לתשלום ששילמה התובעת העת הגשת הרשימון.

ביום 5.8.2013 פנתה התובעת לנתבעת במכתב ובו ערערה על מסקנות השמאי מר מילוא. בהמשך לכך, ביום 14.11.2013 צרפה התובעת חוות דעת שמאית מטעמה, מאת השמאי מר אביהו רפפורט ("מר רפפורט"), אשר העמיד את שווי הרכב בארצות הברית על סך של 2,500$ בלבד. בנוסף, צרפה התובעת דפי חשבון בנק מחודש מאי 2012 ועד סוף שנת 2013, בהם פירוט הוצאות והכנסות מחשבון המשותף של התובעת ובן זוגה.

ביום 27.2.2014, הנתבעת שלחה מכתב לתובעת בו דחתה את השגותיה של התובעת על מסקנות וועדת הערר.

טענות הצדדים