ת"ק 279-04-15 צדיק נ' יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ

התובע רכש רכב מהנתבעת רכב פונטיאק, וטען, חצי שנה לאחר קבלת הרכב לחזקתו, לפגם בצמיגים.

הרכב הוזמן ביום 9/7/14, ונמסר לתובע ביום 19/7/14. ביום 22/3/15 הבחין התובע כי בצמיג אחד יש חתך ובשני בליטה חיצונית. התובע טוען כי מדובר בפגם ביצור הצמיגים וכי חלפו יותר מ-18 חודש מיצור הצמיגים ועד מסירת הרכב לידיו.

הנתבעת סירבה להחליף את הצמיגים לבקשתו בטענה כי האחריות לצמיגים אינה רובצת עליה ואין בחזקתה צמיגים, וכי הנזק נגרם מנהיגת התובע או מי מטעמו, שנכנס לבור.

התביעה בסך 27,680 ₪ הוגשה בגין עלות שני צמיגים תחליפיים, שקנה התובע בעצמו בעלות 2,600 ₪, עלות 4 צמיגים מקוריים חדשים, 7,080 ₪, אובדן 5 ימי עבודה, 8,000 ₪ ועגמת נפש 10,000 ₪.

התובע טוען שלאחר בירור הבין שהרכב מסוכן לנסיעה, והבחין כי תאריך היצור המוטבע על הצמיגים (שבוע בשנה והשנה) הוא מסוף שנת 2012 (53/12, 52/12) ולכן, לטענתו הם אינם עומדים בתנאי משרד התחבורה, לפיהם על הצמיגים להיות עד 18 חודשים מהרגע שהועלו לכביש.

התובע מסתמך גם על נוהל 116/13 של משרד התחבורה בעניין טיפול בצמיגים פגומים במסגרת תקופת האחריות, וטוען שפנה מספר פעמים לנתבעת בבקשה לפתרון הבעיה והספקת צמיגים קדמיים חלופיים (סעיף 6.8 לנוהל) והסכים להשאיר להם כרטיס אשראי עד לבירור הנושא, אך נענה בסירוב.

התובע הכניס את רכבו למוסך הנתבעת תיקון לשם החלפת שני הצמיגים הקדמיים אך ליבואן הצמיגים המקוריים נותר רק צמיג אחד במלאי, בשל כך התובע נאלץ לרכוש צמיגים אחרים על חשבונו על מנת שיוכל להתנהל עם רכבו.

טענת הנתבעת היא כי על הצמיגים ברכב חלה אחריות נפרדת מטעם "יבואן הצמיגים" ככתוב בתעודת האחריות. הנתבעת טוענת כי אין מדובר בפגמים אלא בנזק תוצאתי, שנגרם עקב שימוש של התובע, ולכן האחריות היא של התובע ועליו לשאת בעלות התיקון שנדרש.

הנתבעת טוענת כי הרכב עלה לכביש ביום 20/7/14, כמופיע ברשיון הרכב, אך הגיע לארץ במשלוח ביום 29/9/13 (מוצג נ/1, פרטי ההזמנה ממחשב הנתבעת), כשגיל הצמיגים היה פחות משנה, ועומד בהנחיות משרד התחבורה באשר לתנאים למכירה רכב ומוצרי תעבורה ע"י יבואן לפיהן לא יעלה גיל הצמיגים על 18 חודש ב"יום הגעת הרכב לארץ.." ולא ביום עליית הרכב לכביש כטענת התובע.

עוד נטען כי טענות התובע כלפי הנתבעת הועלו לראשונה ביום 22/3/15 משמע כחצי שנה לאחר מסירת הרכב לתובע, לאחר שהרכב גמא 23,480 ק"מ.

הנתבעת טוענת כי מבדיקה של מוסך מורשה מטעמה עלה כי אכן בצמיג קדמי אחד יש נפיחות ובצמיג שני יש קרע בדופן. מבדיקתו של המוסך עלה כי מדובר בנזק תוצאתי שנגרם לרכב כאשר קיבל מכה בנסיעה בבור (נספח ג' לכתב ההגנה).

הנתבעת מכחישה כי התובע איבד ימי עבודה, וממילא טוענת כי נזק כזה אינו מכוסה באחריות: "אחריות זו אינה מכסה אובדנים או נזקים כלכלים כלשהם. כולל (ללא כל הגבלה) תשלום תמורת אובדן זמן או הכנסה...". מאותם נימוקים מכחישה הנתבעת גם את אחריותה לעגמת נפש.

הנתבעת טוענת כי מסרה לתובע רכב תקין, עם 4 צמיגי מישלין מקוריים, תקינים ובגיל המתאים.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהגישו, אני מחליטה לדחות את התביעה.

גם בהליך המתנהל בבית-המשפט לתביעות קטנות נטל השכנוע מוטל על התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". בנסיבות המקרה דנן התובע לא הרים את הנטל הנדרש ממנו להוכיח כי הצמיגים היו פגומים, וזו הסיבה לקרע ולנפיחות, שנמצאו בשניים מארבעת הצמיגים.