ת"א 971-07-12 נוני נ' עוז-אל בינוי ונוי בע"מ ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים, יחד ולחוד, להשיב לידיו סכומים אשר שולמו על ידו לצדדים שלישיים לצורך פירעון חובותיה של הנתבעת 1, כמו גם בגין שכר טרחה לעורכי דין אשר ייצגו אותו במסגרת אותם הליכים.

עוד עתר התובע כי בית המשפט יוציא תחת ידו צו הצהרתי על פיו חייבים הנתבעים, יחד ולחוד, להשיב לתובע כל סכום אותו יחויב לשלם ועניינו חובותיה של הנתבעת 1, לרבות ביחס לתביעה בתיק מס' 27141-05-12.

בהתייחס לנתבע 2 הוסיף התובע ועתר כי בית המשפט יחייבו מכוח התחייבותו האישית כלפי התובע "לשחררו" מכל חוב אשר מקורו בנתבעת 1, או לחילופין מכוח עילה של הרמת מסך.

במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובע מנוע מהגשת התביעה מקום בו התחייב בהסכם שלא תהיינה לו עוד טענות או תביעות כלפי החברה-הנתבעת 1.

עוד טענו הנתבעים כי תביעה זו הוגשה בחוסר תום לב מקום בו התובע הוא זה אשר היה המוציא והמביא בחברה, ומנהלה הראשי, ומכאן שהיה אחראי לכל התנהלותה - לרבות הצטברות חובותיה של הנתבעת 1.

הוסיפו הנתבעים והעלו טענות קיזוז ביחס לציוד אשר לשיטת הנתבעים נגנב על ידי התובע ממחסני החברה, כמו גם אובדן רווחים בשל העדר יכולת להמשיך ולהשלים עבודות מכוח אותו חסר.

לכך הצטרפה גם התייחסות לאי השבת ציוד השייך לנתבעת 1 ואשר נותר בבית התובע.

בעניינו של הנתבע 2 נטען כי לא ניתנה כל התחייבות אישית של נתבע זה לתובע, וכי לא מתקיימים התנאים הנקובים בהוראות הדין, לצורך הרמת מסך התאגדותה של הנתבעת 1 תוך חיובו של הנתבע 2 באופן אישי.

לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים על נספחיהם, עדויותיהם בפני כמו גם הסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, במערך היחסים שבין התובע לבין הנתבעת 1, ולהידחות כנגד הנתבע 2. טעמיי להלן:

אקדים ואציין כי הגם ששני הצדדים מצאו להציג בפני נתונים, עדויות וראיות המלמדות על מערכת היחסים העכורה בין התובע לנתבע 2, הרי כי בסופו של יום, פסק דיני מתייחס לפלוגתאות אשר מצאו ביטוי במסגרת כתבי הטענות, ולאלו בלבד.

משכך, לא מצאתי ליתן את הדעת גם לסוגיות אשר מצאו ביטוי במסגרת סיכומי הצדדים, ואשר היה בהם משום הרחבת חזית.

בקליפת אגוז, נדרשתי בהליך זה להכרעה במחלוקות הבאות:

1)תוכן ומהות ההסכם שבין הצדדים.