עמ"ת 644-08-14 מדינת ישראל נ' אל סאנע(עציר)

ערר על החלטת בית משפט השלום הנכבד בב"ש (כב' השופטת שרה חביב) מיום 4.8.14, במסגרתה הורתה לשחרר את המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו למשפט, הכוללים התחייבות עצמית, ערבות צד ג' והפקדת סך 7,000 ₪.

המשיב הואשם בעבירת התפרצות לדירה וגניבה שבוצעה ביום 14.7.14.

התשתית הראייתית הלכאורית כוללת זיהוי של המשיב על ידי מי שלטענתו רכש ממנו את הציוד במסדר זיהוי תמונות, ועל חזקה תכופה, נוכח מועד הרכישה הנטען.

לטענת העוררת, יש בנוסף זיהוי ספונטני בתחנת המשטרה על ידי אותו אדם, וכן חיזוק מסוים העולה מדברים שנאמרו במסגרת מפגש מבוקר בין השניים.

בית המשפט קמא קבע בהחלטתו, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית העוברת אך במעט את הסף אשר עשוי לאפשר בעתיד הרשעה. זאת הן נוכח עוצמת החזקה התכופה בשל הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ועד רכישת הציוד לכאורה, והן נוכח פגמים במסדר זיהוי שנערך לרוכש לכאורה, אשר לא תועד כנדרש בכתב, וכלל תמונות אשר למחצית המצולמים מהם חתימת זקן, למחציתם סנטר נקי מחתימת זקן.

נוכח החולשה בראיות לכאורה, סבר בית משפט קמא כי יש לשחרר את המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו למשפט בלבד, אך יחד עם זאת, קבע פקדון בסכום גבוה יחסית, נוכח עברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעות בעבירות רכוש, בגינן ריצה גם מאסר בפועל, וכן שלושה מאסרים מותנים, העומדים לחובתו ואשר ניתן יהיה להפעילם אם יורשע בתיק זה.

העוררת סבורה כי יש להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, משום שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום, ונוכח מסוכנותו הלכאורית הגבוהה.

הסניגורית סברה כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא, וחילופין הציעה לשחרר את המשיב בפיקוח אמו ואחיו.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות הרלוונטי שהונח בפני, סבורני כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא לעניין עוצמת הראיות לכאורה.