עמ"נ 56785-03-15 מארון נ' משרד הרישוי -חיפה

לעותר רישיון נהיגה לדרגות B, 1C, C ו- E. מכוח סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, הטילה לשכת ההוצאה לפועל, ביום 15.4.12, מגבלה על רישיון הנהיגה של העותר (לכל הדרגות). לא ברור אם הגבלה זו הוסרה ביום 28.6.15, אם לאו, אולם גם אם הוסרה, מאחר שעברו 3 שנים מיום הטלתה, הרי נוכח הזמן בו היה העותר מוגבל, הוא נדרש לעבור, בגין הגבלה זו, מבחן עיוני וכן מבחן מעשי, לקבלת רישיון. על העותר הוטלו הגבלות נוספות בהוצל"פ, בתאריכים 5.3.13, 7.3.13, 23.4.13, 11.9.13 ו- 10.7.14.

בנוסף, בשל צבירת 60 נקודות, יותלה רישיונו של העותר בתאריך 29.9.15 וייפסל למשך 9 חודשים והוא יידרש לעבור קורס נהיגה בסיסי וייעודי. הודעת התלייה, לפי תקנה 550(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, נשלחה אל העותר, בדואר רשום, ביום 23.2.15, כפי שעולה מהחומר שצירף המשיב, לתשובתו לעתירה.

העותר טוען, בעתירה זו, בה הוא מבקש, למעשה, להחזיר לו את הרישיון או, לפחות, את הרישיון לנהוג על משאית, כי הוא לא קיבל כל הודעה על ההגבלה ואף לא על צבירת נקודות ולא ידע על ההגבלות, או על הקורסים שעליו לעבור. לדבריו, רק לאחר שהייתה לו תאונה והוא הגיע למשרד הרישוי ביום 26.3.15, נודע לו שהוא פסול מלנהוג למשך 9 חודשים, בשל צבירת נקודות. העותר טוען שנהיגה על משאית זו פרנסתו היחידה, אין לו מקצוע אחר והוא שקוע בחובות.

כפי שעולה מתגובת המשיב ומנספחיה, ההודעות מטעם לשכת ההוצאה לפועל וכן מטעם רשות הרישוי, נשלחו אל העותר על פי כתובתו, כפי שהיא רשומה ברישומי משרד האוכלוסין: שד' רוטשילד 10 חיפה.

על פי תקנה 24(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "התקנות"), הודעה בדבר הגבלה (על פי סעיף 66ג' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מומצאת לחייב "... בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין, והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדאר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת".

על פי תקנה 24(ב) לתקנות: "נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם".

ההודעות על ההגבלות נשלחו לעותר בדואר רגיל, כמצוות תקנה 24(א) לתקנות ומשכך - קיימת חזקה שהוא קיבל אותן. העותר טוען שהוא עבר כתובת ולא קיבל את ההודעות. גם אם כך הוא - האחריות לכך מוטלת על העותר, שכן מוטלת עליו חובה להודיע על שינוי כתובת. משלא עשה כן - רואים אותו כמי שקיבל את ההודעות.

לעניין הנקודות שצבר טען העותר, בדיון שהתקיים בעתירה, כי מחצית מהנקודות נרשם לחובתו לא בשל עבירות תעבורה שהוא ביצע. לדבריו, הוא לווה כסף בשוק האפור והמלווים לקחו ממנו שתי מכוניות שהיו ברשותו והם אלה שביצעו את העבירות.

טענה כזו לא ניתן להעלות בעתירה מנהלית, אלא היה על העותר להעלותה (ולהוכיחה) בביהמ"ש לתעבורה. משלא עשה כן - לא ניתן לברר את הטענה במסגרת זו ואין כל אפשרות לגרוע, בגינה, מהנקודות הרשומות לחובתו.