עמ"נ 60839-01-15 רזבנובה (בן עוזר) נ' רשות האוכלוסין וההגירה

על פסק דינו של בית הדין לעררים בתל-אביב (כב' הדיין דותן ברגמן), לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, בו נמחק ערר על החלטת המשיבה בעניינה של המערערת, עקב פטירת בן זוגה.

העובדות

1. המערערת, ילידת 1955, נכנסה לישראל ביום 5.9.99 באשרת תייר, שניתנה לה למשך שלושה חודשים. ממועד זה ועד היום לא יצאה המערערת מהארץ.

    

   המערערת נישאה בנישואי אל סלוודור למר ראובן בן עוזר ז"ל, ביום 16.6.03 (להלן: "ראובן ז"ל"). ביום 12.9.04 פנו המערערת וראובן ז"ל ללשכת המשיבה בהרצליה, והגישו בקשה למתן מעמד למערערת מכוח הנישואים האזרחיים. לבקשה צורף הסכם שנערך בין בני הזוג, דרכון, תעודת לידה ותעודת נישואין.

    

2. המשיבה הודיעה למערערת ביום 14.9.04 כי מאחר שלבקשה צורף דרכון שתוקפו פג ביום 28.9.03 ולא היה בתוקף במועד הגשת הבקשה (12.9.04), עליה להמציא דרכון בר-תוקף, כאמור בנוהל התאזרחות בני זוג זרים בנוסחו אז, שהסדיר הטיפול במתן מעמד בישראל (להלן: "נוהל 5.2.0008" או "הנוהל המדורג").

    

3. המערערת לא המציאה דרכון תקף כנדרש, ולמעשה זנחה את הטיפול בבקשתה במשך שנים רבות. לדבריה, הדבר נבע מהעובדה שבאותה עת חששה לפנות לרשויות בארץ המוצא בלרוס, מאחר שהיתה חברה במפלגה הקומוניסטית ומקורבת לראשי השלטון הסובייטי הקודם. בנוסף ציינה, כי ראובן ז"ל נפגע בתאונה דרכים בשנת 2004 והיא נאלצה לשהות לצידו ולטפל בו כל העת.

    

4. לא מצאתי מקום לחזור ולפרט את טיעוני המערערת בנוגע להליכים קודמים אלה, לאור העבודה שהמערערת לא מצאה לנכון לפנות לבית המשפט במשך שנים בנדון, ולמעשה השלימה דה-פקטו עם העובדה שבקשתה אינה מקודמת על ידי המשיבה. בהחלטתי שניתנה ביום 22.6.15 אף הובהר לצדדים, כי הדיון יתמקד בבחינת התנהלותם החל מיום 3.11.13, מועד בו פנו בני הזוג אל המשיבה בפניה חדשה, לאחר שלדבריהם הוסרה המניעה והיה באפשרותם להציג דרכון תקף בפני המשיבה.

    

   הפניה החדשה