ת"פ 523-11-14 מדינת ישראל נ' מילר

כתב האישום :

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן :"חוק העונשין").

2. מעובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם עולה כי בזמנים הרלוונטיים לעובדות כתב האישום היה א' ב' (להלן : "המתלונן") קרוב משפחתו של הנאשם, הנאשם ביצע עבור בתו של המתלונן עבודה וביניהם מחלוקת כספית. בתאריך 28/10/14 , סמוך לשעה 08:40 , הגיע הנאשם אל מקום עבודתו של המתלונן מפעל שיש באיזור תעשיה שיכון ד' טבריה, ואיים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו תוך שהוא מחזיק באקדח מצית אשר נחזה להיות אקדח אמיתי ואף דרך אותו כאומר לפגוע בו תוך שהוא אומר " יש לך שעתיים לשלם לי כסף לגמור חשבון" בכוונה להפחידו או להקניטו.

3.תסקיר שירות המבחן :

הנאשם גרוש ואב לשני ילדים, אינו עובד מזה שנה וחצי לאור פציעה בגבו במהלך עבודתו, נקלע לדבריו לחובות כבדים עקב מעצרו ופנה לשוק האפור. הנאשם הודה בביצוע העבירה, לדבריו רצה לגרום פחד ולהפעיל לחץ על המתלונן באמצעות איומיו ללא כוונה לפגיעה ממשית מצידו. שירות המבחן התרשם מקשייו של הנאשם להכיר בחומרת מעשיו, מתקשה לגלות אמפטיה לפגיעתו במתלונן. לטענתו יושרו ההדורים בינו למתלונן. עוד צוין כי הנאשם התקשה להתמודד עם יוזמת הגרושה לסיום הקשר והוא אף נדון למאסר בגין עבירת אלימות כלפיה. מאז מאסרו התקשה לייצב מצבו, התנהל באופן שולי ונדון בגין עבירות רכוש ומירמה. שירות המבחן התרשם מדפוסי התנהגות שוליים, נטייה לאימפולסיביות וקושי בוויסות דחפים. עוד בולטים באירוע נשוא כתב האישום קשיי התמודדות במצבי קונפליקט ודפוס התנהגות שולית. לאור כל זאת לרבות קשייו להתארגן אל מול גבולות חיצוניים, קושי בגילוי אמפתיה כלפי המתלונן , נוקשות חשיבתית , עמדות הנותנות לגיטימציה לשימוש באלימות במצבים מסוימים, חוסר שליטה כשברקע רגשות כעס ועויינות , מערכות תמיכה חלשות בחייו – מעריך שירות המבחן כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה הינה בינונית וחומרתה בינונית. כגורמים לשיקום ציין שירות המבחן נטילת אחריות על הטיפול בהוריו ופרנסת משפחתו , המלצה חיובית מאת מעסיקתו בעבר ויכולותיו התעסוקתיות.

עמדת הנאשם הינה כי שולל בעייתיות כלשהי בהתנהלותו הדורשת התערבות טיפולית. הנאשם הביע נכונות ראשונית בלבד להירתם להליך טיפולי המונעת מההליך המשפטי, קיים קושי בהתבוננות פנימית בגין התנהלותו, קושי בעמידה בגבולות חיצוניים ולאור שילוב העמדות השוללות בעייתיות במצבו מעריך שירות המבחן כי לא תהה יעילות לשילובו בהליך טיפולי. שירות הבחן נמנע מהמלצה להטיל על הנאשם צו מבחן, לא נמצאה אינדיקציה לפגיעת ההרשעה בעתידו התעסוקתי וכי יש מקום לענישה קונקרטית וממשית בדרך של עבודות שירות שתחדד הפסול בהתנהגותו ואפקט הרתעה.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

טיעוני המאשימה לעונש :

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

א.מפלט ההרשעות הקודמות לחובת הנאשם (ת/1) עולה כי לנאשם 4 הרשעות קודמות שהישנה ביניהן גם היא בעבירת איומים משנת 2005 בגינה נדון למאסר בפועל לתקופה של 50 ימים.

ב.הנאשם הודה והורשע בכתב אישום המייחס לו עבירת איומים חמורה, כאשר הוא מאיים על המתלונן כשהוא מחזיק באקדח דמה, שנחזה להיות אמיתי, ואף דורך אותו בפני המתלונן ומאיים עליו: "יש לך שעתיים תשלם לי כסף...". מדובר באיום חמור, האינטרס הציבורי ברור – שמירה על שלומו של הפרט , על חופשיות הרצון והפעולה. גם כאשר קיימים סכסוכים עסקיים בין אנשים, הדרך לפתור אותה אינה בדרך של אלימות, וודאי שלא באמצעות איומי אקדח, אף אם מדובר באקדח דמה, דבר שלא היה ידוע למתלונן. המתלונן הגיש תלונתו מייד, כך שעולה שאכן הרגיש מאוים בצורה חמורה.