ה"פ 265-00 זועבי(המנוח) נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת ואח'

המשיבים לא צירפו לתגובתם אישור המעיד כי מסרו את פסק הדין לידי המבקש, והם גם לא טענו בתגובה, כי מסרו את פסק הדין לידיו. משלא הומצא פסק הדין לידי המבקש כאמור, מרוץ תקופת 30 הימים להגשת הבקשה לביטול פסק הדין בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 החלה ביום 05.02.15 עת נודע למבקש על פסק הדין, ועל כן הבקשה לביטול פסק דין הוגשה במועד.

המשיבים לא צירפו לתגובתם אישור מסירה המעיד על מסירת כתב התביעה וההזמנה לדין למבקש וטענו, כי אישור המסירה נמסר לבית המשפט במסגרת ההליכים נשוא פסק הדין. מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 11.01.2001, אשר צורף כנספח ד' לתגובת המשיבים עולה, כי בא כוח המשיבים טען, כי "המשיב 2 אינו מתכוון לשתף פעולה כי אין לו אינטרס", והגיש אישור מסירה של המבקש (ש' 6 – 8 לפרוטוקול). ברם, לא צורפה החלטה של בית משפט הקובעת כי מדובר באישור מסירה כדין, וכיום משבוער התיק לא ברור מה הבסיס לטענה כי אין למבקש אינטרס כבעל המקרקעין. משלא הוצג אישור המסירה המקורי, בהעדר החלטה בדבר קיומו של אישור מסירה כדין, ומשעולה מבקשת המבקש כי התיק בוער, לא ניתן לקבל את טענת המשיבים כי בוצעה מסירה כדין של כתבי בי-דין והזמנות לדיונים למבקש, ומשכך יש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.

זאת ועוד, מעיון בפסק הדין עולה, כי אין המדובר בפסק דין שניתן נגד המבקש בהיעדר הגנה, או בהיעדר התייצבות, אלא בפסק דין שניתן לכאורה במהלך הדיון שהתקיים ביום 20.05.2001 בהסכמת הצדדים. מעיון בפרוטוקול עולה, כי המבקש כלל לא הופיע לדיון, ולא ניתן ללמוד מהפרוטוקול, מה הבסיס למתן פסק הדין בהסכמה נגדו, מה הבסיס שהוצג בפני בית המשפט להסכמה זו וכיצד הוא מתיישב עם טענת המבקש כי כלל לא ידע על דבר ההליכים נגדו. בעניין זה שתקו המשיבים ולא טענו כל טענה ממנה ניתן להבין את הבסיס להסכמה האמורה. יתירה מזו, המשיבים בתגובתם אף לא טענו כי הייתה הסכמה כלשהי מטעם המבקש למתן פסק הדין, וכל טענתם מסתכמת בדבר מסירה כדין. משנדחתה טענה זו כאמור לעיל, יש להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק.

העובדה שהמשיבים ישבו בחיבוק ידיים, במשך תקופה כה ממושכת, ולא פעלו לרישום זכויותיהם בהתאם לפסק הדין במשך כ – 15 שנים, ואף לא מסרו את פסק הדין לידי המבקש, מטילה ספק בטענתם בדבר מסירה והזמנה כדין, ומחזקת את טענת המבקש, כי כלל לא ידע אודות ההליכים שהתנהלו נגדו ולא ידע על מתן פסק הדין נגדו עד להגשת המרצת הפתיחה נגדו. זאת ועוד, המשיבים ישבו בחיבוק ידיים ולא עשו דבר למימוש פסק הדין, לא פעלו בהסתמך עליו ולא שינו את מצבם לרעה בהסתמך על פסק הדין, כך שביטול פסק הדין לא יגרום להם כל נזק, ולכן אין מניעה מביטולו הגם שחלפו 15 שנים ממועד נתינתו (ר' והשווה בעניין זה עא 1560/07 מנהל מקרקעי ישראל נ' עיזבון המנוח ג'בור מיכאיל עסאף ז"ל, עמ' 4 – 5 פסקאות 3 – 4 לפסק הדין). הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בזכויות יסוד של המבקש במקרקעין שבבעלותו.

למעלה מן הצורך אוסיף על האמור, כי למבקש עומדת גם טענת הגנה טובה, שכן אם יוכח, כי לא מכר את המקרקעין למשיבים, וכי לא חתם על ייפוי הכוח, תידחה התביעה נגדו. בעניין זה גם המשיבים הודו בתגובתם, כי טענה זו של המבקש ראויה להתברר במסגרת המרצת הפתיחה שהגישו נגדו בקשר למקרקעין ואף טענו, כי הסכימו לבחון את הטענה במסגרת הליכי המרצת הפתיחה.