ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
65111-09
15/06/2015
|
בפני השופטת:
לימור בן-שמן
|
| - נגד - |
תובעים:
רואי ויצמן
|
נתבעים:
מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
|
| החלטה |
בפניי בקשה שהגיש התובע (להלן - "המבקש"), במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על בדיקה חוזרת של המבקש על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה (להלן - "המומחה") וכפועל יוצא, על מתן חוות דעת עדכנית.
המומחה חיווה דעתו ביום 18.7.2014 וקבע את נכותו הצמיתה של המבקש בהיבט הנפשי בעקבות תאונת הדרכים שעבר, בשיעור כולל של 25% אך רק מחצית מכך מיוחסת לתאונה הנדונה במסגרת תובענה זו.
כעת, טוען המבקש כי סיכום טיפול עדכני מיום 17.5.2015 מהיחידה לטיפול יום במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ברעות (להלן - "סיכום הטיפול"), מלמד על הרעת מצב משמעותית במצבו הנפשי מאז בדיקתו בידי המומחה, כזה המחייב בדיקה חוזרת על ידי המומחה.
הנתבעת סבורה כי אין בסיכום הטיפול כדי להעיד על החמרה במצב המבקש, שכן המומחה ציין דברים אלו בחוות דעתו. המדובר, לטענתה, בחזרה על תלונות העבר, כאלו שהועלו כבר בפני המומחה.
לאחר עיון, הריני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.
הלכה היא כי בית המשפט יאפשר בדיקה חוזרת על ידי מומחים אשר מונו על ידי בית המשפט, רק כאשר חלה התפתחות של ממש במצבו הרפואי של המבקש, דוגמת ניתוח, אשפוז ממושך שאירע למבקש, או פער משמעותי בין דרגת הנכות שנקבעה בחוות הדעת מטעם המומחה לבין קביעה דומה מצד המוסד לביטוח לאומי. משמע, לא כל שינוי יצריך בדיקה שכזו, אלא שינויים משמעותיים בלבד (וראה, רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח פ"ד מט(3) 303 (1995); רע"א 1360/09 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' פוקס (פורסם בנבו, 26.7.2009).
גם כב' המשנה לנשיאה (בדימ') א. ריבלין מציין בספרו תאונת הדרכים 699 (מהדורה רביעית, 2012) כי:
"לא כל שינוי במצבו הרפואי של הנפגע מצדיק בדיקה חוזרת, ולעתים כאשר השינוי אינו משמעותי, ניתן להסתפק בשאלות הבהרה או בחקירה כדי לעמוד על משמעות השינוי. רק שינויים משמעותיים, הנתמכים בראיות המתאימות יצדיקו בדיקה חוזרת על ידי המומחה הרפואי."
(וראה עוד ב-רע"א 4142/96 פרשטמן נ' הדר חברה לביטוח (פורסם בנבו, 1.6.1997); ו-רע"א 4308/07 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סליס (פורסם בנבו, 22.10.2007)).
במקרה דנן, לא ראיתי כי ישנו שינוי משמעותי בין סיכום הטיפול לבין חוות דעת המומחה. כך, בין היתר, ניתן לראות כי תיאור מצבו הנפשי הקשה בסיכום הטיפול - הפרעות שינה, קשיי ריכוז והתפרצויות זעם - מופיע לכאורה באופן דומה בחוות דעת המומחה (עמ' 3-4 לחוות הדעת). כמו כן, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בדיקת המומחה נעשתה כשבע שנים לאחר קרות התאונה, חלוף זמן מספיק דיו לבחינת התפתחויות רפואיות רלבנטיות ולגיבושו של נזק. בנוסף לא מצאתי בסיכום הטיפול התייחסות ספציפית לאירועים אחרים ונוספים, ככל שהיו, לאחר מועד מתן חוות הדעת.
מכל מקום, גם היעדרה של בדיקה חוזרת, לא סוגרת את דלתות בית המשפט בפני המבקש וזה יזכה לקבל את יומו, באם ירצה לחקור את המומחה בפני בית המשפט.