ת"א 334-11-10 ואח' פלוני נ' נוימן ואח'

א. מבוא

1.התובע יליד 7.11.1966 הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה מיום 8.11.2003. התאונה ארעה עת נהג התובע בטרקטורון בין צומת עירון לצומת מגידו (להלן: "התאונה").

2.הנתבעים מודים בחבותם לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו, אם נגרמו, לתובע ובפסק דין זה אדון רק במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בנוגע להיקף הנזק הנתבע. כן אדון בהשפעת הליכי פשיטת רגל והליך מינוי אפוטרופוס לתובע שננקטו בשם התובע על טענותיו בהליך זה.

3.לבקשת התובע מונו בהליך מומחים רפואיים כדלקמן:

Iבתחום א.א. גרון מונה ד"ר אמיר גורי אשר מצא כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כלשהי בגין התאונה.

IIבתחום הנוירולוגיה מונה פרופ' שטיינברג אשר נתן שתי חוות דעת ואף ענה על שאלות הבהרה ונחקר על חוות הדעת מטעמו. בחוות דעתו מיום 29.12.2005 קבע פרופ' שטיינברג נכות צמיתה לתובע כדלקמן:

15% לפי סעיף 57 (2) לתקנות הביטוח הלאומי בין אופטומלגיה בעין ימין.

30% לפי סעיף 34 (3) לתקנות הביטוח הלאומי בגין הפרעות נוירופסיכולוגיות ותסמונת בתר חבלתית.

IIIבתחום העיניים מונתה מומחית נוספת, ד"ר ארנה גייר, אשר לא קבעה דרגת נכות צמיתה לתובע עקב נזקיו בתאונה.

4.פרופ' שטיינברג בחוות דעתו הראשונה קבע כי התובע נחבל בתאונה בחבלת ראש קשה עם אובדן הכרה, דימום תוך מוחי גדול, דליפה של נוזל השדרה וצורך בהנשמה מלאכותית ממושכת.

פרופ' שטיינברג הניח עוד כי לתובע נותרו קשיים נפשיים עקב התאונה ולאחריה הוא חדל לעבוד לפרנסתו.

לאחר שב"כ התובע טען כי כתוצאה מהתאונה החל התובע סובל מהתקפים אפילפטים נבדק התובע שוב וניתנה חוות דעת נוספת מטעם פרופ' שטיינברג. זאת ביום 11.2.2010.

בחוות דעת זו קבע פרופ' שטיינברג כי התובע סובל מאפילפסיה בתר חבלתית. פרופ' שטיינברג הניח כי לתובע התקפים אפילפטים בתדירות ממוצעת של פעם בחודשיים לאחר התאונה אם כי הודה כי לא הומצא לו חומר רפואי מספיק לקבוע תדירות ההתקפים מהם סובל התובע. פרופ' שטיינברג גם הודיע כי לא הומצאו לו פרטים מספקים בנוגע להתאמת הטיפול התרופתי שניתן לתובע ובנוגע לטענה כי התובע אינו נוטל על דעת עצמו תרופות שנועדו לשפר מצבו.