מ"ת 895-07-14 מדינת ישראל נ' שלומוב(עציר) ואח'

לפניי בקשה לעיין מחדש בהחלטתי מתאריך 21.1.15, במסגרתה הוחלט לעצור את המבקש עד תום ההליכים.

תקציר ההליכים עד כה:

כנגד המבקש הוגש, בתאריך 1.7.14, כתב אישום המייחס לו עבירת רצח, קשירת קשר ועבירות נשק, והכל בהקשר לרציחתו של ב' ז' (להלן: המנוח) בתאריך 22.5.2010. נטען, כי המבקש ועוד שניים [אחיו של המשיב - רוני שלומוב (להלן: רוני) ויורי סולימנוב (להלן: יורי)] קשרו קשר לרצוח את המנוח, שעבד כשומר לילה במפעל באזור התעשייה בקיסריה. לאחר שהצטיידו ברובה, הגיעה החבורה בתאריך לעיל בשעות הערב למפעל. המבקש הסיע את רוני ויורי לאזור התעשייה, השניים ירדו את הרכב כשהם מצוידים ברובה M-16, ארבו למנוח ומשהתקרב אליהם ירו בו. לאחר מכן, התקשרו השניים למבקש, שהגיע ברכב ואסף אותם.

בפרשה זו הוגשו שני כתבי אישום: הראשון כנגד המשיב ואחיו רוני; והשני כנגד יורי.

בתאריך 5.11.14 ניתנה החלטה בעניינו של המבקש על ידי כב' השופטת בש. נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המבקש לעבירות המיוחסות לו, הגם שקיימת חולשה ראייתית בנוגע למודעותו של המבקש אודות מטרותיהם וכוונותיהם של רוני ויורי. מסקנה זו היתה בין השיקולים שהובילו את בית המשפט להורות לשירות המבחן על הכנת תסקיר מעצר.

בתאריך 21.1.14 הוריתי, כאמור לעיל, על מעצרו של המבקש. הדבר היה לאחר שהוגשו שני תסקירים ולאחר שהתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית אודות המבקש (חוות הדעת הוגשה עוד טרם הכנת התסקירים) ולאחר שנחקרו מפקחים מוצעים.

בהחלטתי לעיל הפניתי לחוות הדעת הפסיכיאטרית מתאריך 13.8.14 ממנה עלה כי המבקש לוקה בהפרעת אישיות גבולית עם קווים בלתי בשלים, מאופיין בנטייה לפגיעות נרציסטיות, אימפולסיביות עם קושי בריסון דחפים תוקפניים ובעל דפוסי התנהגות אנטיסוציאליים. עוד צוין, כי המבקש הינו בעל סיכון גבוה הן לעצמו והן לזולת מפאת מאפייני אישיותו.

עוד הפניתי לשני התסקירים שניתנו בעניינו של המבקש. התסקיר הראשון, מתאריך 27.11.14, המליץ על שחרורו של המבקש ל"מעצר בית" בפיקוח אשתו, אחותו וחברו. המפקחת העיקרית (אשתו אתי) נחקרה בתאריך 24.12.14 ונשאלה אודות שיחות טלפון שנקלטו בהאזנות הסתר בטרם מעצרו של המבקש ומהן עלה, על פני הדברים, כי המבקש ואשתו תכננו להעתיק את מקום מגוריהם לרוסיה. אתי מסרה כי מדובר היה ב"דיבורים" בלבד. על רקע זה, ציינה כבוד השופטת רונית בש, כי קיים ספק באם אשת המבקש תוכל לשמש כמפקחת וכן קבעה כי נדרש פיקוח אנושי נוסף. בהמשך (ר' הדיון מתאריך 12.1.15) הוצעו מפקחים נוספים, אולם איש מהם לא יכול היה לשמש כמפקח עיקרי במקום אשת המבקש. אשר על כן, שינה שירות המבחן את עמדתו והמליץ, בתסקירו מתאריך 11.1.15, שלא להורות על שחרור.