ת"א 964-10-08 בן ציון ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פתח דבר

התובעים הינם חקלאים, המנהלים משתלה במושב נתיב העשרה (להלן – המשתלה). הנתבעת 1 (להלן – כלל) ביטחה את התובעים בפוליסת ביטוח משתלות, שמספרה 2-4501666-4 (להלן – הפוליסה). הפוליסה נרכשה באמצעות הנתבעת 3, סוכנות ביטוח (להלן – שלדן), המנוהלת על ידי הנתבע 2 (להלן – פלס).

טענות התובעים

פלס יצר קשר עם התובעים והציע להם לרכוש פוליסת ביטוח, אשר תעניק כיסוי ביטוחי לפעילותם ותבטיח שיפוי הולם והוגן במידה וייגרם נזק לגידולים במשתלה. מאז מלווה פלס את התובעים בכל הנוגע לצד הביטוחי של פעילות המשתלה. בהמשך, עם הקמתה של שלדן, פעל פלס, בכל הנוגע להענקת הכיסוי הביטוחי למשתלה, באמצעות שלדן. פלס הינו מנהלה של שלדן ומחזיק ברוב מניותיה. התובעים סמכו על הייעוץ הביטוחי, שפלס העניק להם, והוא היה הגורה הקובע בכל הנוגע לרכישת כיסוי ביטוחי לפעילות המשתלה. התובעים כלל לא ידעו מי היא החברה, שאצלה נרכשת פוליסת ביטוח. פלס ושלדן היו אלו שבחרו מעת לעת את חברת הביטוח, וזאת על פי שיקול דעתם, כאשר התובעים יודעים על החלפת חברת הביטוח מעת לעת, אם בכלל, רק בדיעבד. במהלך השנים נעשו בוצעו שינויים בפוליסות הביטוח והרחבות של הכיסוי, והכל בהתאם להחלטות של פלס ושלדן.

חידוש פוליסת ביטוח לפעילות המשתלה נעשתה מידי שנה בחודש אוקטובר. לעיתים פוליסה חדשה היתה מתקבלת אצל התובעים רק בחודש יולי שלאחר מכן.

במחצית חודש ינואר 2008 נפגעה המשתלה מקָרָה, שפקדה את ישראל. הטמפרטורות, שנמדדו באותה עת בשטחי המשתלה, עמדו על 6.5 – 7 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. מיד לאחר מכן יצרו התובעים קשר עם פלס, ודיווחו לו על הארוע. הם גם דיווחו לו על הנזקים המיידיים, שהתגלו במשתלה מיד לאחר הקָרָה.

פלס פנה לכלל, ושניהם פנו לשמאי דב סומפולינסקי (להלן – השמאי סומפולינסקי), על מנת שיבחן את הנזק שנגרם במשתלה בעטיה של הקָרָה. השמאי סומפולינסקי סייר במשתלה ביחד עם התובע 1 ביום 20.1.08. השמאי סומפולינסקי, שנוכח בהקיף הנזק, פנה למשרד החקלאות, וזימן את נציגיו לביקור במשתלה. מטעם משרד החקלאות ביקרו במשתלה ד"ר איתן שלמה, המדריך הראשי של צמחי בית, ומר אליעזר שפיגל, מדריך ראשי של ענפי קישוט וצמחי בית. הם אישרו את הנזקים, בהם חזה כבר השמאי סומפולינסקי קודם לכן.

השמאי סומפולינסקי ערך חוות דעת על סמך הממצאים, שנמצאו על ידו, והעריך את היקף הנזקים למשתלה בעטיה של הקָרָה בהיקף של 300,000 $ בקירוב.

בעודם ממתינים לקבלת הפיצוי מכלל, פנה פלס לתובעים, והודיע להם, כי לצערו ולתדהמתו גילה, שהכיסוי הביטוחי בפוליסה בגין נזקי קָרָה מוגבל לסך של 75,000 $ בלבד. רשימת הפוליס לא הומצאה למי מהתובעים עובר לקרות הנזק. על כן לא ידעו על אותה הגבלת בהיקף הכיסוי הביטוחי בגין נזקי קָרָה.

בדיעבד התבררו לתובעים מחדליהם של הנתבעים, שלא שתו ליבם להגדלת היקף הפעילות במשתלה. ממילא לא דאגו הנתבעים לעדכן את היקף הכיסוי הביטוחי בגין נזקי קָרָה. כל זאת למרות שהתובעים דאגו לדווח לפלס ולשלדן על הגדלת היקף הפעילות מעת לעת.

בשלב זה פנו התובעים לשמאי עמרי עתריה (להלן – השמאי עתריה), אשר העריך את נזקים של התובעים בעטיה של הקָרָה בסך של 2,762,289 ₪. זאת במלי שנלקחו בחשבון הוצאות התובעים בפינוי השתילים הפגומים מהמשתלה. הנזק הגדול, שבגינו לא פוצו התובעים, מנע מהם עמידה בהתחייבויותיהם כלפי לקוחות, וממילא פגע במוניטין של התובעים.