VLADIMIR(עציר) נ' משרד הפנים

פסק דין

בפניי עתירה להורות למשיב על שחרור העותר מהמשמורת לשם הסדרת מעמדו.

העותר נכנס לתחום מדינת ישראל באשרת עבודה מסוג ב' 1 בתחום הסיעוד לעבודה אצל המעסיק הסיעודי מר קורנצי מרקו. ביום 16.10.06 הסדיר העותר את מעמדו אצל המעסיק הסיעודי זלמן צבי אשר נפטר ביום 25.3.07 ועל כן פגה אשרתו של העותר מיום זה. ביום 19.11.07 נעצר העותר לראשונה בגין שהייה ועבודה שלא כדין. בשימוע שנערך בפני הממונה ביקורת הגבולות ביום 19.11.07 סיפר העותר כי הוא בחב' הובלות, כמו כן התחיל לעבוד אצל בחור נכה בשם רוברט איגלוב אשר העסיקו ללא היתר.

ביום 21.11.07 נערך דיון בעניינו של העותר בפני בית הדין לביקורת משמורת והוסבר לעותר כי אסור לו לעבוד בכל עבודה שאינה קשורה לאשרתו – סיעוד.

ביום 21.12.07 החליט בית הדין לשחרר את העותר בתנאים לאחר שהתקבלה בקשה של מעסיק סיעודי בעל היתר העסקה להעסיק את העותר והעותר שוחרר ממשמורת.

ביום 20.1.08 הסדיר העותר מעמדו אצל מעסיק אחר מר פיטרמן וולדימיר והערבות שהופקדה הוחזר לו.

ביום 1.1.09 פגה אשרתו של העותר וביום 11.1.09 נעצר העותר בשנית. בשימוע שנעשה לו בו ביום הוחלט לשחררו בערבות כספית בכפוף להתחייבות להסדיר את מעמדו או את יציאתו מישראל לא יאוחר מיום 11.2.09. ככל שהערבות לא תופקד יישאר במשמורת.

ביום 12.1.09 הופקדה הערבות. ביום 14.3.09 פנה בא כוחו דאז לצורך הארכת מועד להסדרת מעמדו בישראל ב – 30 יום נוספים. ביום 15.3.09 השיב הממונה ביקורת גבולות כי העותר קיבל אשרה ב/2 מיום 15.3.09 ועד יום 30.5.09 במסגרת מבצע חד פעמי להסדרת מעמד לעובדים זרים בתחום הסיעוד. ביום 11.6.09 חולטה הערבות שהפקיד העותר בסך של 5000 ₪ לאחר שלא הסדיר מעמדו בטווח הזמנים כפי שהתבקש ולא יצא מן הארץ.

ביום 22.10.09 הסודר מעמדו של העותר אצל המעסיק הסיעודי מר פרג' חביב , תוקף האשרה עד 22.10.10. ביום 1.2.10 סיים העותר לעבוד אצל מר פרג' חביב וזאת בהתאם לדו"ח מת"ש (הרשות האחראית במשרד המסחר והתעשייה על הנפקת היתרים למעבידים) ולכן לטענת המשיבה מיום 1.2.10 שוהה העותר בארץ בניגוד לתנאי אשרתו ושלא כדין. ביום 21.6.10 נעצר העותר בשלישית, בשימוע שנערך לעותר בפני הממונה על ביקורת גבולות ביום 21.6.10 סיפר העותר כי עבד אצל מעסיקו האחרון מר פרג' חביב עד לחודש פברואר 2010 ומאז עובד בעבודה מזדמנת פירוק סחורה ממכולות. כנגד העותר הוצא צו הרחקה ומשמורת, כן בוטלה אשרתו של העותר שכן שהה בארץ בניגוד לתנאי אשרתו ללא מעסיק סיעודי ועבד בארץ שלא כדין ובניגוד לחוק.

עיקר טענתו של העורר כפי שהובהרה בפניי בדיון בעל פה היא שאילו היה יודע ביום 1.2.10 שאכן פגה אשרתו כמובהר לעיל בשל כך שהעסקתו של מר פרג' הופסקה כי אז היה נוקט בהליכים לחידוש העסקתו, דבר שלא נעשה.

בבירור שנערך בפניי , מהמסמכים שהועמדו לפניי עולה כי המצב העובדתי הוא שונה שכן שוכנעתי מהחומר שהיה בפניי כי העורר ידע היטב שהחל מיום 1.2.10 הוא כבר אינו מועסק אצל מר פרג' ועסק בפריקת מכולות בניגוד להיתר עבודה שהתיר לו לעבוד רק בסיעוד.

מהמקובץ עולה שהעותר שנכנס לארץ שוהה בישראל באשרה ב/1 , כ – 59 חודשים שכן נכנס לארץ באוגוסט 2005. דהיינו, הוא שוהה למעלה מ – 51 חודשים ועל כן בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל ונוהלי משרד הפנים לא ניתן להסדיר את מעמדו בישראל וזאת ככל עובד סיעודי אחר. התקופה המקסימאלית שבה ניתן להאריך את היתר העבודה היא ל – 63 חודשים, כאשר יש חריג בחוק לעניין סיעוד אצל מעביד אחד וחריג זה אינו מתקיים בענייננו.

לאור העובדה שחלפו 51 חודשים מעת כניסתו של העותר לארץ לא ראיתי מקום להיעתר לעתירה ולכן העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום א' אב תש"ע, 12/07/2010 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט

הוקלד על ידי: רחלי עוז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: