פסק דין
1.בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה.
זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה שלא להכיר בעותר כפליט ולהעניק לו מעמד של פליט המבקש מקלט בישראל, ושהמשיבה תבחן את החלטתה מחדש.לטענת העותר, נשקפת לו סכנת חיים במולדתו, ניגריה, על רקע רדיפתו על-ידי משפחתה של ארוסתו שנפטרה. לטענת העותר, לאחר שארוסתו נפטרה בעקבות הפלה שעברה, משפחתה ראתה בו כאחראי למותה, והחלה לאיים על חייו.
2.כפי שפירטתי בהחלטותי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיבה לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 33921-08-11 טרזה גראף נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 25.9.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:
(א)במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לכך שמדובר בפליט ו/או לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, ניתן לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה או לא ליתן צו ביניים (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה). במקרים כאלו אין ככלל גם מקום ליתן זמן לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ או חיפוש מדינת מקלט אחרת וזאת לאחר שהעותר כבר שוהה תקופה ארוכה בארץ והיה מודע לאפשרות שיגורש, כאשר עילה של התארגנות כזו לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה את עיכוב ההרחקה.
כך גם, אין מקום למניעה זמנית של ההרחקה לצורך חיפוש מדינת מקלט אחרת, שכן אם אין סכנת חיים אין צורך במציאת מדינה אחרת למקלט מדיני.
(ב)במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה מדובר בפליט ו/או כי נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות השונות.
(ג)במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה. יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי היותו של אדם פליט ו/או לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחון את המקרים הספציפיים לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.
(ד)כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...
בחינה פרטנית – יישום לנסיבות המקרה
3.כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.
4.בענייננו, העותר נכנס לישראל ביום 3.6.10 דרך נתב"ג באמצעות אשרת תייר מסוג ב/2 אשר ניתנה לו עד ליום 12.6.10. ביום 27.6.10 הגיש העותר בקשה לקבלת מקלט מדיני, כאשר לאחר שנערך לעותר ראיון, בקשתו לקבלת מקלט מדיני נדחתה ביום 3.4.12.
5. בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתו של העותר, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותר לתגובת המדינה, אני סבור כי דין עתירתו של העותר להידחות על הסף מחוסר עילה להתערבות בית המשפט בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א- 2000, וזאת מהטעמים הבאים, המלמדים כי אין בסיס לטענות העותר בדבר היותו פליט ו/או בדבר סכנת חיים בארץ מוצאו:
ראשית, אציין כי מטענות העותר בכתבי טענותיו עולה כי לכל היותר, העותר נרדף על רקע סכסוך משפחתי בינו לבין משפחתה של ארוסתו שנפטרה, ומשכך העותר אינו עונה להגדרת "פליט" באמנה.
שנית, אני סבור כי העותר אף לא הוכיח לכאורה בנסיבות העניין כי נשקפת לו סכנת חיים בארץ מוצאו, שכן בראיון שנערך לעותר, סיפר כי לאחר שעזב את מקום מגוריו, ובמהלך שבעת החודשים בהן שהה במדינתו, לא אירעה לו כל פגיעה. יתרה מזאת, מאז עזב את מקום מגוריו לא פגש העותר במשפחת ארוסתו ולא חווה כל פגיעה בידי כל גורם.
יתרה מזאת, בניגוד לפנייתו למשטרה לאחר מות ארוסתו שנעשתה בכדי להסיר ממנו כל אחריות למותה, העותר לא פנה בשנית למשטרה במהלך החודשים בהן שהה במדינתו לשם קבלת הגנה מפני בני משפחתה של ארוסתו.
לבסוף, אני סבור כי העותר לא מיצה חלופות מגורים אחרות בניגריה, שכן מאחר שמדובר בסכסוך על רקע משפחתי, יש להניח כי העותר יכול למצוא מקום מגורים חלופי בניגריה בו משפחתה של ארוסתו שנפטרה לא תוכל לאתרו.
6. לאור האמור, אני סבור כי לא הובאו ראיות ולו לכאורה להיותו של העותר פליט ו/או לסכנת חיים (ראו לעניין העדר ראיות לסכנת חיים ו/או לקיומו של מעמד של פליט, עעמ 6473/11 Guven Elcin נ' משרד הפנים (לא פורסם, 19.9.11)), ומשכך הרי שדין העתירה להידחות על הסף.
ניתן היום, ט"ז סיון תשע"ב, 06 יוני 2012, בהעדר הצדדים.