TERHAS נ' ב.בשר מעולה בע"מ ואח'

פסק דין

1.הרקע וההליך:

ביום 8/4/2012 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבעת, בית ממכר לשיווק בשר, אצלה הועסקה (להלן: "החברה") מיום 1/7/2010 עד ליום 23/11/2011. יצוין כי התובעת תבעה את החברה וכן את מנהליה אישית: מר זהביאן אמנון, מר פלג אליהו ומר חקשור משה (הנתבעים 2-4 בהתאמה).

לטענת התובעת – נתינה זרה – הועסקה היא כעובדת שעתית בחברה כ-13 שעות ביום, 6 ימים בשבוע בעבודות נקיון וקצבות קרוב לשנה וחמישה חודשים. במהלך תקופת ההעסקה קופחו זכויותיה הסוציאליות עד שפוטרה ביום 23/11/2011 ללא הודעה מוקדמת, ללא שימוע וללא נימוק. לדבריה, כשהגיעה לחברה בחודש 12/2011 לצורך קבלת שכר חודש 11/2011 היא נדרשה לחתום על מסמך הכתוב בעברית, בלי שהוסברה לה משמעותו ובלי שיודעת היא קרוא וכתוב בעברית. מתוך חשש שלא תקבל את הכסף חתמה על המסמך.

התובעת פנתה לעמותת "קו לעובד" לקבלת סיוע משפטי ואלה פנו בשמה ביום 21/2/2012 לנתבעים. בתגובה לפנייתה הודיעו נציגי החברה כי הם מוכנים להשיב את התובעת לעבודה. התובעת לא היתה מעוניינת לשוב לעבודה אצל הנתבעים ומשלא נענו לדרישותיה הגישה תביעה זו לבית הדין.

בתביעתה עתרה התובעת להפרשי שכר (ש"נ) בסך 4,395 ₪, פיצויי פיטורים בסך 5,797 ₪, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 6,000 ₪, חלף הודעה מוקדמת בסך 4,002 ₪, דמי הבראה בסך 2,808 ₪, פדיון חופשה בסך 3,344 ₪ עבור 19 ימי חופשה, דמי פנסיה בסך 1,386 ₪ ודמי חגים בסך 1,927 ₪ עבור 11 ימי חג.

2.ביום 20/6/2012 הגישו הנתבעים כתב הגנה בו טענו כי יש לדחות התביעה האישית כנגד נתבעים 2-4, וכן עתרו לדחיית התביעה לפיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וחלף הודעה מוקדמת. לטענתם, התובעת היא שהתפטרה ללא התראה ביום 23/11/2011 לדבריה עקב תנאי העבודה והקור השורר במקום. באותו היום עזבה התובעת ולא שבה עד ליום 7/12/2011, שאז הגיעה לקבל את שכר חודש נובמבר. באותו מעמד חתמה מרצונה על מסמך שהוכן מבעוד מועד (נספח א' לכתב ההגנה, להלן: "המכתב") ובו נכתב:

"לכבוד

בית בשר מעולה

אני הילי טריש מס' דרכון 340-0023872-10 מודיעה בזאת על הפסקת עבודתי בבית בשר מעולה החל מ-23/11/2011. אין לי שום תלונות ובקשות לגבי עבודתי בחברה. בזאת אני רואה סיום יחסי עובד ומעביד."

יצוין כי המכתב נושא תאריך 7/11/11.

תוכן המסמך הוסבר לתובעת, שמבינה עברית יותר מכפי שמציגה כלפי חוץ, על ידי עובדת החברה בשם מיכל. לאחר שחתמה קיבלה התובעת את שכר חודש נובמבר.

עם קבלת מכתב הדרישה מעמותת "קו לעובד" בפברואר 2012 הציעו הנתבעים שהתובעת תשוב לעבודתה אך זו כאמור סרבה.

באשר ליתר רכיבי התביעה בגין שעות נוספות, חופשה שנתית, דמי הבראה, ודמי חגים הודו הנתבעים חלקית והסכימו לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א.בגין תמורת שעות נוספות שלא ניתנה עקב טעות בתום לב זכאית התובעת ל-4,163 ₪.

ב.בגין דמי הבראה נותרה זכאות ל-1,348 ₪.

ג.בגין פדיון חופשה שנתית נותרה זכאות ל-633 ₪.

ד.בגין הפרשות לביטוח פנסיוני נותרה זכאות ל-1,270 ₪.

ה.בגין דמי חגים נותרה זכאות ל-1,827 ₪.

בסך הכל על פי חישוב הנתבעת זכאית התובעת ל- 9,241 ₪ בגין רכיבי התביעה שלעיל. מסכום זה יש לקזז 4,369 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שכן התובעת התפטרה לאלתר ומכאן שנותרו 4,872 ₪ לאחר הקיזוז אותם הסכימו הנתבעים לשלם.