SERGHEI נ' משרד הפנים

החלטה

בפניי בקשה למתן פטור מאגרה בגדר עתירה מנהלית.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש הנו אזרח מולדובה, חסר אמצעים, שהגיע לארץ על מנת לפרנס את משפחתו החייה בדוחק רב במולדובה. המבקש הנו עובד בניין שהציע את עצמו למשרה בתחום הבניין, בהתאם להסכם הבילטראלי שחתמה ישראל עם מולדובה. לדבריו, המבקש הגיש בקשה לאשרה מסוג ב/1 לענף הבנין, וביום 9.7.13 נתן המשיב החלטה לפיה הוא דוחה את הבקשה. לדעת ב"כ המבקש, החלטה זו ניתנה על דרך מצומצמת, מבלי לנמק, ומבלי להתייחס לטענות המבקש לגופן. ב"כ המבקש השיג על החלטה זו, וביום 29.7.13 קבע יו"ר ועדת ההשגה כי על המבקש להגיש תשובתו בתוך שבעה ימים, שאם לא כן, תידחה השגתו מחוסר סמכות. ב"כ המבקש סבור כי וועדת ההשגה שוגה וכי היא מאמצת למעשה את שיטת המשיב. לדידו, סיכויי העתירה שהגיש הנם טובים. לטענתו, המבקש אינו עובד, ואין לו כל נכסים בארץ או בחו"ל מלבד מיטלטלין אישיים בסיסיים. המבקש אינו מחזיק בחסכונות או פיקדונות ואין לו כל אפשרות לקבל מימון ממקורות בנקאיים או אחרים. אין למבקש מכרים או בני משפחה שיכולים לסייע לו במימון האגרה ולמעשה בני משפחתו הסמוכים על שולחנו, ממתינים לעזרתו. ב"כ המבקש סבור כי אי מתן הפטור יביא לשלילת זכותו של המבקש לגשת לערכאות רק מחמת מצבו הכלכלי. לחילופין, מתבקש בית המשפט להפחית את האגרה באופן משמעותי.

לטענת ב"כ המשיב, המבקש שוהה כיום בארץ באופן בלתי חוקי, וכי סיכויי העתירה של המבקש להתקבל הנם נמוכים ביותר. לדבריו, המבקש לא פירט כדבעי את מצבו הכלכלי ובאשר ליכולתו להישען על מקור תמיכה חיצוני שיאפשר את תשלום האגרה, כמו למשל המקור שאפשר את ייצוגו המשפטי. המבקש לא ציין היכן הוא מתגורר, כמה הוא משלם בעד מגוריו, ומהו גובה הוצאותיו. המבקש בחר להגיע לישראל על דעת עצמו, ומימן לעצמו כרטיס לישראל ואת שהייתו הארוכה בארץ.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי סוכם בינו לבין המבקש כי שכר הטרחה ישולם בסוף ההליך. לדבריו, לבקשה צורף תצהיר ערוך כדין המצביע על חוסר איתנותו הפיננסית של המבקש, והמפרט את הסיבות בגינם נתבקשה בקשה זו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עליה. (בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, 15.1.06).

בענייננו, לא צורף לבקשה כל מסמך התומך בטענות המבקש בדבר העדר יכולת כלכלית. כמו כן, המבקש לא פירט את הכנסותיו והוצאותיו, היכן הוא מתגורר וכיצד הוא מממן את מגוריו. בנוסף, עיון בתצהיר שהוגש בתמיכה מלמד על כך שהוא כולל הפניות לסעיפים בבקשה באופן כוללני, מבלי לפרט כדבעי את מצבו הכלכלי של המבקש. ב"כ המבקש טען כי סיכם עם המבקש ששכר הטרחה ישולם בסוף ההליך, אולם הוא לא ציין מהו גובה שכר הטרחה שסוכם ביניהם, וכיצד המבקש מתעתד לשלם שכר טרחה זה.

הלכה הפסוקה היא, כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ראה ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', 31.12.89). משלא פרש המבקש את מלוא התמונה אודות מצב הכלכלי, די בכך כדי לדחות את הבקשה.

המבקש ישלם את האגרה בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, תימחק העתירה ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: