PMV נ' רביבו ציפורה איבט ואח'

החלטה

בפניי בקשה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לחייב את התובעות בהפקדת ערובה להוצאותיה.

עסקינן בתובענה על דרך המרצת פתיחה, בה מבוקשת הצהרה בדבר חבותה של הנתבעת ביחד ולחוד עם בעלה בנוגע לחובו כלפי התובעות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה.

ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , בעמ' 650 (1990) - פורסם בנבו, נפסק כי ישנה חזקה לפיה יש מקום לחייב חברה בערובה להוצאות. מכאן שנטל הראיה לסתור את אותה חזקה מוטל על החברה. חזקה זו מוצאת כיום ביטוי בהוראת ס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") המטיל על תובעת שהיא חברה בע"מ את נטל ההוכחה להראות כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, וקובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) נקבע המתווה לפיו יש לבחון בקשה לחיוב חברה בערובה להוצאות:

"על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו ... זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג ... זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך ... גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). ... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). ... בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד ... משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ... "

במקרה דנן, לא הרימו התובעות את נטל הראיה המוטל עליהן בנוגע להוכחת מצבן הכלכלי, מעבר לטענה סתמית לפיה הן חברות ש"כוחן הכלכלי עצום". גם הצהרה זו לא נתמכה בתצהיר. אף אם אניח כי מאחורי התובעות עומד אדם עשיר, כטענתן, אין בכך די, שכן החיוב בהוצאות יוטל על התובעות ולא על אותו "אדם עשיר".

אכן, גם הבקשה לחיוב בערובה לא נתמכה בתצהיר, אלא שהנטל להוכחת יכולת כלכלית מוטל על התובעות, ולא הנתבעת היא שצריכה להביא ראיות בדבר העדר יכולת כלכלית של התובעות. הדברים יפים במיוחד שעה שמדובר בחברות זרות, שאין להן נכסים בישראל.

לא שוכנעתי כי קיימות נסיבות שבגינן מוצדק ליתן לתובעות פטור מהפקדת ערובה. בודאי שלא ניתן לקבוע כבר עתה כי סיכויי ההצלחה בתביעה הם כה גבוהים עד שאין צורך להעמיד בטוחה כלשהי להבטחת הוצאות הנתבעת היה והתביעה נגדה תידחה.

אשר על כן, על התובעות להפקיד ערבון בסך 50,000 ₪, במזומן או ערבות בנקאית, עד ליום 17.2.11, אחרת תידחה התובענה.

התובעות ישלמו לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: