ODURO נ' משרד הפנים-יחידת הטיפול למבקשי מקלטR.S.D .

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת לפסוק לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לאחר שניתן פס"ד המוחק את העתירה בעקבות הסכמת המשיב לזמן את העותרת לראיון בשפתה.

המבקשת טוענת כי את בקשת המחיקה לא המציאה המשיבה לעותרת ולכן הוגשה הבקשה לאחר מתן פסה"ד. לטענת המבקשת הינה זכאית להוצאותיה לאור הילכת בג"צ 842/93 נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 ,219 (1994) לפניו יש מקום לפסיקת הוצאות מקום בו עמדה העתירה באחד הקריטריונים היינו כי היה צידוק בהגשתה, או לא הזדרזו בהגשתה טרם מיצוי ההליכים קודם לה, או האם אין שיהוי בהגשתה או אם עצם הגשת העתירה הניע את המשיב לחזור בו מהחלטתו הקודמת ולהעניק לעותרת את הסעד המבוקש עוד בטרם זו התבררה בביהמ"ש.

2. המבקשת ציינה, כי כלל לא הוגשה תגובה לעתירה אלא הוגשה בקשה למחיקתה לאחר שהמשיבה נעתרה למבוקש בה, המבקשת אף מיצתה את אפשרויותיה טרם הגשת העתירה, העתירה הוגשה ללא שיהוי והמשיבה התרצתה רק לאחר הגשת העתירה כאמור. לפיכך עומדת המבקשת לטעמה בכל הקריטריונים העולים מהפסיקה.

אשר לטענה כי הבקשה התקבלה ע"י המשיבה מטעמים הומניטאריים ולפנים משורת הדין ציינה המבקשת כי היו לה טעמים ראויים להגשת העתירה וזו היתה הכרחית.

3. אשר לשיעור ההוצאות שיש להשית על המשיבה טענה המבקשת, כי בהתאם לפסה"ד בעניין נסאסרה, יש לבחון המועד בו נמחקה העתירה, כמה מועדי דיון התקיימו, היקף ההשקעה בעתירה, המאמצים שעשו קודם להגשת העתירה, ובנסיבות מחיקתה בסמוך למועד בו נקבע מותב ומועד לדיון, ובהתייחס למאמצים שהושקעו בעתירה כמו גם במאמצים שהושקעו קודם הגשתה וכן היות העותרת אשה "קשת יום".

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטעמה, ההסכמה להמשיך ולטפל בבקשת העותרת למקלט מדיני ניתנה חלף ספקות בדבר זכאותה. העותרת גם לא שתפה פעולה במהלך הראיון הראשון עמה. כמו כן טרם התקיים דיון בעתירה וטרם ניתנה כל החלטה שיפוטית מה גם שלא נדרשו עדיין כתבי בי-דין מרובים. בכל מקרה מדובר בהמשך טיפול בבקשת העותרת ולא בבחינה מחודשת ודרך המלך הינה בהשבת עניינה לטיפול ובחינה ע"י הגורמים המקצועיים. מעבר לכך ניתן לעותרת פטור מאגרה, ולכן אין במחיקת העתירה משום הכבדה כספית על העותרת. בנוסף לא נהוג לפסוק בעתירות שכאלה הוצאות. כך גם ביהמ"ש כבר קם מכיסאו ואין מקום לפסוק הוצאות מקום בו ביהמ"ש לא מצא לנכון לפוסקם.

5. בתשובה שהגישה העותרת לתגובת המשיב ציינה כי המשיבה לא התייחסה לפסיקה בעניין נסאסרה, כי ביהמ"ש אינם נוטים לפסוק הוצאות בעניינים הנוגעים לשמירת התא המשפחתי,

שלא כמות המקרה דנא. כמו כן חזרה על כך שסיכויי העתירה להתקבל אמנם קיימים, וכי קיימת הכבדה כספית על המבקשת בהיות בא כוחה עו"ד פרטי. אשר לכך שביהמ"ש קם מכיסאו ציינה כי לא ניתנה לה האפשרות להגיב לבקשת המבקשת ולכן הבקשה הינה במקומה ואין לאפשר למשיבה ליהנות מכך.

6. לאחר שקראתי טיעוני הצדדים ובהתחשב בכך שהעתירה נמחקה בסמוך לאחר הגשתה (כחודש ימים לאחר ההגשה), וכן בכך שהמבקשת לא נשאה באגרת המשפט תוך שהנני לוקח בחשבון כי הוגשה עתירה ובגין כך הוקדשה מלאכה, כי אז הנני מחייב את המשיבה בהוצאות העותרת ובשכ"ט ב"כ בסכום כולל של 2000 ₪.

יצוין, כי בפסה"ד לא נפסקו הוצאות ואף לא נקבע ביחס אליהן דבר. לפיכך, מקום בו נתונה לביהמ"ש האפשרות לתקן זאת על פי סמכותו מכוח סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] בשל השמטה מקרית הוא יעשה כן אף לאחר מתן פסה"ד.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: