LUNGU נ' מדינת ישראל

פסק דין

העותר לפי דבריו, אזרח ישראלי, יליד מולדביה שעלה לארץ בשנת 1998 מכח נישואיו ליהודיה אזרחית מולדביה. קודם לנישואין לאשתו היהודייה הוא נישא בשנת 1988 לעותרת (סווטלנה לונגו ששם נעוריה רושייר ואשר נולדה ביום 19.12.67) בחו"ל. מן הנישואים נולדו לו שני ילדים, אולם העותר והעותרת התגרשו בשנת 1996.

בשנת 2003 בזמן שהעותר היה כבר אזרח ישראלי, ועדיין נשוי לאשתו היהודייה, הגיעה העותרת לישראל באשרת עבודה בתחום הסיעודי. משפג תוקף האשרה בשנת 2004 לא יצאה את ישראל ולאחר שנעצרה באוקטובר 2004 הורחקה מן המדינה.

ב-12 לנובמבר השנה הגיעה העותרת לישראל יחד עם בתה כשהיא מחזיקה בדרכון רומני (ככל הנראה יש לה דרכון רומני ודרכון מולדובי). כניסת הבת לישראל הותרה ואילו כניסתה סורבה. לא צלח בידיה להשיג צו מניעה כנגד הרחקתה מישראל וההרחקה בוצעה מספר ימים לאחר נחיתתה בנתב"ג.

נוכח סירוב הכניסה הוגשה העתירה דנן.

טענת העותרת היא שמניעת כניסתה לישראל לא הייתה כדין, שכן כאזרחית רומניה אין היא זקוקה לאשרת כניסה לישראל ולא הייתה כל סיבה לסרב את כניסתה כשם שכניסת בתה לא נמנעה. עוד טוענת העותרת כי ביני לביני בראשית השנה הזאת שבה ונשאה לעותר ולכן יש לה זכות לקבל מעמד בתהליך מדורג בישראל על בסיס נישואין לאזרח ישראלי.

בהנמקת הסירוב הסתמך משרד הפנים על שלושה נימוקים. הנימוק האחד הוא שלפי "רישומי משרד הפנים" זמן קצר אחרי שהעותרת הורחקה מישראל היא שבה ונכנסה לארץ על בסיס נישואין לאדם בשם ולדמיר איזבקוב שהוא אזרח ישראל. היא התגרשה ממנו. לאחר הגירושין נפסק התהליך המדורג של הענקת מעמד לאשתו של איזבקוב והיא הורחקה מישראל לאחר ששהתה כשלא כדין. כיוון שאשתו של איזבקוב נשאה את שם העותרת סווטלנה לונגו וכיוון שמספר הדרכון שלה ותאריכי הלידה בדרכון שלה הם שונים מאלה שבדרכונה של העותרת סבר משרד הפנים שהכניסה הנוכחית לפחות נעשית בדרכון מזויף או בזהות שאולה ומכל מקום לאחר הרחקה כפולה מישראל.

הטעם השני הוא שאפילו תאמר שהגב' סווטלנה לונגו אשתו של איזבקוב איננה העותרת עדיין היה טעם ראוי למניעת הכניסה הנוכחית של העותרת והוא נעוץ בכך שבעבר פעם אחת הורחקה בשל שהות שלא כדין.

הטעם השלישי הוא שככל שהעותרת מבקשת להישען על נישואין לעותר עליה להקדים פניה למשרד הפנים קודם שהיא נכנסת לישראל.

בא כח העותרים אינו חולק הלכה למעשה על כך שהיה טעם לסרב לכניסה, טעם המבוסס על כך שבעבר הורחקה העותרת פעם אחת מישראל בעקבות שהות שלא כדין.

עיקר טרונייתו הוא על הסתמכותו של משרד הפנים על פרשת הנישואין למר איזבקוב. עו"ד נעמנה משוכנע בעקבות בדיקות שעשה שאותה גב' סווטלנה לונגו שנשאה לאיזבקוב איננה העותרת דנן. היא משוכנע שהתבוננות בתמונותיהן של שתי הסווטלנות (התמונות מצויות בידי משרד הפנים) תוכיח שמדובר בשתי נשים נפרדות. נוסף לכך הוא מפנה לעובדה שתאריך הלידה בשני הדרכוניהן של שתי הסווטלנות שונה וכן הוא מתבסס על טענות עובדה נוספות (שהוא מוכן להמציא אותם למשרד הפנים).

נוכח האמור לעיל ברור שהעתירה חסרת בסיס ודינה דחייה. עם זה, כיוון שגם מי ששהה בישראל שלא כדין והורחק מישראל יכול בתנאים מסוימים לשוב ולהיכנס ברשות למדינת ישראל, יש טעם בבדיקת הטענה של "שתי סווטלנות נפרדות". כל כך מדוע? מפני שאין דומה מי שהורחק מישראל פעם אחת ומבקש לאחר זמן לשוב ולהיכנס למדינה (במיוחד כאשר בקשתו נשענת על הזמנת בן זוג) למי שהורחק מישראל יותר מפעם אחת ואפילו קיים חשש שהוא משתמש בזהות שאולה או זייף מסמכים וכיו"ב.

סוף דבר העתירה נדחית.

העותרים באמצעות בא כוחם יפנו למשרד הפנים, יבקשו להתיר את כניסת העותרת לישראל, יציגו את טענתם בדבר שתי הסווטלנות על הראיות התומכות בה למשרד הפנים ומשרד הפנים יבחן ברצינות את הטענה (בין היתר גם על ידי השוואה בין התמונות) ואם יתברר שאכן הטענה נכונה אני מניח שהמשיב יבחן את הבקשה להתיר כניסה בהתעלם מפרשתה של אותה סווטלנה שנשאה לאיזבקוב.

שקלתי את בקשת המדינה לחיוב העותרים בהוצאות. והגעתי לכלל מסקנה שכל עוד הטענה בדבר שתי הזהויות לא נשללה אין מקום לחייב את העותרים בהוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ז כסלו תש"ע, 14/12/2009 במעמד הנוכחים.

עודד מודריק, שופט

הוקלד על ידי: חסידה כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: