KULAEVA נ' סיאנוב ואח'

פסק דין

התובענה שבפנינו עניינה בזכאות התובעת לזכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתה אצל הנתבעים וסיומה.

רקע עובדתי כעולה מעדויות הצדדים ואינו שנוי במחלוקת:

2.התובעת הינה עובדת זרה, אזרחית מדינת אוקראינה, אשר עבדה בבית הנתבעת 1 החל מיום 24.12.04 ועד ליום 28.4.07.

3.התובעת נדרשה לסעוד את הנתבעת 1, אימו של הנתבע 2.

4.בתחילת היום (בין שלוש לחמש שעות) עסקה התובעת בניקיונות בתים אחרים, בשעות אלה הוחלפה ע"י עובדת סיעוד ישראלית , מטעם המוסד לביטוח לאומי.

5.בתום השנה הראשונה להעסקתה טסה התובעת לאוקראינה בהסכמת הנתבעים. התובעת שהתה באוקראינה מיום 26.12.05 ועד ליום 23.1.06.

6.מיום 4.4.07 ועד ליום 25.4.07 טסה התובעת שנית למשפחתה באוקריאנה אולם בפעם זו הנסיעה היתה בניגוד לדעת הנתבעים.

7.עם שובה מאוקראינה, הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים.

העדים:

8.מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה והגב' קולנגייב טטיאנה (להלן- טטיאנה). מטעם הנתבעים העידו הנתבע 2 , ביתה של הנתבעת 1 (אחות הנתבע 2), הגב' זיוה יניב.

זהות המעסיק :

9.לטענת התובעת הנתבע 2 קבע את תנאי העסקתה, פיקח ונהל את עבודתה, הפנה אותה לעבוד בניקיונות ומנע ממנה שכר וזכויות סוציאליות נוספות. בכתב ההגנה כמו גם בתצהירו טען הנתבע 2 כי בינו לבין התובעת לא התקיימו יחסי עובד מעביד על כן יש להורות על מחיקתו מכתב התביעה (ראו סעיף 21 ו-22 לכתב ההגנה). על טענה זו חזר כאמור הנתבע 2 בתצהירו (ראו סעיף 11 ו- 17 לתצהיר הנתבע 2). עם זאת בסיכומי הנתבעים נזנחה כליל הטענה כי בין הנתבע 2 לבין התובעת לא התקיימו יחסי עבודה.

הלכה פסוקה אשר יצאה מלפני בית המשפט העליון קבעה כי דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה (ראו: ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח' פ"ד מז (1) .311; ע"א 447/92 רוט נ' אינטר קונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט (2).

על יסוד האמור לעיל , הננו קובעים כי יש לראות בנתבעים כמעסיקים במשותף של התובעת, על כןחבים הם ביחד ולחוד כלפי התובעת ככל שתקבע זכאותה לרכיבים הנתבעים.

זכאות התובעת לשכר עבודה:

10.לטענת התובעת במשך כל תקופת עבודתה לא שולם לה שכר עבודה. לטענתה אולצה על ידי הנתבע 2 לעבוד בעבודות ניקיון אשר איתר עבורה וכך הרוויחה את לחמה. לאחר שסיימה לעבוד בעבודות ניקיון נאלצה להמשיך ולעבוד עבור הנתבעת 1 בין 13 ל- 15 שעות ביום, ללא קבלת שכר כלל. לפיכך עתרה התובעת לקבלת שכר עבודה בגין 28.5 חודשים בסכום של 3,850 ₪ לחודש, ובסה"כ 109,725 ₪.

מנגד טענו הנתבעים כי משך כל תקופת עבודתה קיבלה התובעת את מלוא שכרה "לרבות כל הרכיבים". לטענתם, הנתבע 2 אסף כספים מאחיותיו והשלים מכיסו כספים עד לסכום של 600 דולר לחודש ובהמשך 650 דולר אשר שולמו ישירות לתובעת.

שיהוי:

11. נקדים ונאמר כי הגשת התביעה נגועה בשיהוי רב לאור העובדה כי משך כל תקופת העסקתה (כשנתיים וארבעה חודשים) לא העלתה התובעת כל טרוניה. גם לאחר סיום תקופת עבודתה, המתינה התובעת למעלה משלוש שנים עד להגשת תביעתה.