KHADKA BHANDARI נ' מנחם שפי ואח'

פסק דין

1.בפני תביעתה של הגב' מאיה קאדקה להלן – "התובעת") כנגד הנתבעים לתשלום פיצויי פטורים, שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות.

תמצית טענות הצדדים

2.        לטענת התובעת היא הועסקה על-ידי הנתבעים החל מיום 25.5.2009 ועד ליום 13.5.2012. במשך כשנתיים ושמונה חודשים סעדה את מר מנחם שפי ז"ל (להלן – "המנוח") וכן את אשתו (הנתבעת 2) ולאחר פטירת המנוח בחודש פברואר 2012 המשיכה לעבוד ולטפל בנתבעת 2 עד ליום 13.5.2013. לטענת התובעת – היא לא קיבלה את שכרה בגין החודשים הללו.

3.        לפיכך עותרת התובעת לתשלום בסך 12,300 ₪ (בגין שלושה חודשי עבודה) וכן תשלום בגין פנסיה, הבראה, חופשה והודעה מוקדמת וסה"כ 31,250 ₪.

4.הנתבעים טוענים כי התובעת טיפלה אך ורק במנוח ולאחר פטירתו אפשרו הנתבעים לתובעת להמשיך להתגורר בביתם אך היא לא עבדה עוד אצלם, אלא עבדה במקומות אחרים. לפיכך, לא מוטלת חובה על הנתבעים לשלם את שכר העבודה לחודשים שבמחלוקת (החל מפטירת המנוח ועד ליום 13.5.2013) שכן היא לא עבדה בחודשים הללו. עוד נטען, כי לאחר פטירת המנוח שילמו הנתבעים לתובעת סכום במזומן בסך 9,800 ₪ המהווה גמר חשבון בגין כל הזכויות להן היא זכאית.

דיון והכרעה

5.        ביום 5.6.2013 התקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו נשמעו עדויותיהם של התובעת והגב' עמית מולד (בתו של המנוח). הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

6.        לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בתיק ולאחר עיון במסמכים שהוגשו לתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת התובעת להתקבל בחלקה. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

האם התובעת עבדה אצל הנתבעים לאחר פטירת המנוח?

7.כאמור, חלק נכבד מהמחלוקת בין הצדדים בתיק נסובה סביב השאלה האם כטענת התובעת היא הועסקה על-ידי הנתבעים לאחר פטירת המנוח ועד ליום 13.5.2013 (ולפיכך זכאית היא לתשלום בגין שכר עבודה לחודשים הנזכרים), או כטענת הנתבעים התובעת חדלה מלעבוד עבור הנתבעים.

8.ברי, כי נטל ההוכחה לעניין טענה זו מוטל על כתפי הטוען להם שכן הוא "המוציא מחברו". בהקשר זה אזכיר מושכלות יסוד ולפיו דיני הראיות מבחינים בין "נטל השכנוע" לבין "נטל הבאת הראיות". על ההבחנה בין השניים עמד בית המשפט העליון בין היתר בפרשת מרום בזו הלשון: 

"נטל השכנוע מבטא את החובה המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו. הצד שעל כתפיו רובץ נטל זה נדרש לשכנע את בית המשפט באמיתות טענתו, ואם ייכשל בכך – טענתו תידחה...

נטל הבאת הראיות, המבטא נטל קל יותר, בא רק להבהיר על מי מהצדדים, בשלב מסויים זה או אחר של המשפט, רובצת חובה להציג את ראיותיו. ככלל, נטל הבאת הראיות מוטל בתחילת המשפט על הצד הנושא בנטל השכנוע; שאם צד זה לא יביא את ראיותיו, תידחה טענתו. אם הצד הנושא בנטל השכנוע הביא ראיה המוכיחה לכאורה את טענתו, עשוי נטל הבאת הראיות לעבור לצד האחר. ואולם, הצד האחר – אשר אינו נושא בנטל השכנוע – עשוי לזכות במשפט גם אם לא עמד בנטל הבאת הראיות, אם בית המשפט לא שוכנע כי הראיות שהביא הצד הראשון מבססות את טענתו במידת הוודאות הדרושה לשם עמידה בנטל השכנוע...במצב שבו הראיות שקולות יפעל הספק לחובת הצד שעליו נטל השכנוע. הנה כי כן, נטל הבאת הראיות אינו גוזר את גורל ההכרעה במשפט, אלא רק את מהלכו של המשפט, ואילו נטל השכנוע קובע את גורל ההכרעה במשפט: הצד הנושא בו חייב להרימו. אם נכשל בכך – תידחה טענתו וידו במשפט תהא על התחתונה. זאת ועוד: נטל הבאת הראיות עשוי לעבור מן הצד הנושא בנטל השכנוע לצד האחר. לא כן נטל השכנוע, שהוא ...'קבוע ועומד, ולעולם אינו עובר מבעל דין אחד למשנהו'..." (ההדגשות לא במקור)

(ראו: ע"פ 28/49 זרקא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד; דנ"א 1516 רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב(2) 813)

 9.       בענייננו, התובעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה על מנת להוכיח כי עבדה אצל הנתבעים. אמנם, התובעת חזרה בחקירתה הנגדית על הטענה לפיה היא הועסקה אצל הנתבעים עד ליום 13.5.2013, אך כנגד טענה זו שבה וחזרה הגב' מולד בחקירתה הנגדית לפיה התובעת לא הועסקה יותר בביתם לאחר פטירת המנוח. הגב' גולד מעידה כי נאמר לתובעת באופן מפורש שהיא רשאית להישאר בביתם עד שתימצא עבודה אחרת אבל שהיא לא עובדת שכן היא לא חוקית (עמ' 11 לפ' ש' 11). עוד העידה הגב' מולד כי "בשבעה הסברתי לה שהיא לא יכולה להמשיך לעבוד אצלנו ושננסה להשיג לה רשיון והפניתי אותה למקום עבודה אחר, היא הבינה שהיא לא עובדת אצלי ולכן היא חיפשה מקומות אחרים" (עמ' 9 לפ' ש' 32). עדותה של הגב' מולד הייתה עיקבית ומהימנה מאוד על בית הדין. יובהר, כי אין חולק שהתובעת עבדה במקום אחר אף לדבריה במשך 21 שעות שהתפרסו על פני שלושה ימים (עמ' 7 לפ' ש' 9) ויש בכך חיזוק לגרסת הגב' מולד לפיה היא חיפשה מקומות אחרים.

10.לפיכך, בית הדין מצוי במצב שבו התובעת, מחד, טוענת שהועסקה על-ידי הנתבעים כשלושה חודשים לאחר פטירת המנוח בעוד שהנתבעים, מאידך, טוענים שהיא לא עבדה אצלם אלא במקומות עבודה אחרים, כאשר במצב שבו הראיות שקולות יפעל הספק לחובת הצד שעליו נטל השכנוע. במקרה דנן כפות המאזניים אף לא שקולות שכן עדותה של הנתבעת הייתה מהימנה יותר מעדות התובעת.