Hezekiah Obileme נ' משרד הפנים

פסק דין

עתירה זו מופנית כנגד החלטתה של יחידת הטיפול במבקשי מקלט (RSD) מיום 4.12.13 לסיים את ההליכים בעניינו של העותר ולדחות את בקשתו למקלט, בהתאם לסעיף 9 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט שנכנס לתוקף ביום 2.1.2011, בנימוק כי בבקשה לעיון חוזר לא הוצגו ראיות נוספות, אשר יש בהן לשנות את ההמלצה מיום 7.7.2013.

הרקע העובדתי

העותר, אזרח ניגריה, יליד 1976, נכנס לישראל בתאריך 26.5.2010 באשרת תייר, כחלק מקבוצת תיירים.

ביום 1.8.2010 הגיש העותר ליחידת הרישום והזיהוי במשרד הפנים בבקשה למתן מקלט מדיני ונערך לו ראיון בסיסי במסגרתו טען, כי לאחר פטירת אביו, ששימש ראש קהילת עובדי האלילים, נדרש על ידי זקני כפרו להחליפו. העותר, שהנו נוצרי באמונתו סרב לדרישה. בעקבות סירובו זה, איימו זקני הכפר על חייו "ועשו לו חיים קשים". בשל איומים אלה, ברח העותר מהכפר לכנסיה בלאגוס, שם הציע לו כומר מקומי לנסוע לישראל.

בתאריך 30.12.2012 נערך לעותר ראיון ביחידת הטיפול במבקשי מקלט בו חזר על עיקרי הדברים שפורטו לעיל והבהיר כי אביו שימש כ"אורקל פריסט" ועסק בעבודות אלילים פגאנית. העותר הוסיף כי לאחר שאויים עזב את ביתו לבית דודו בכפר סמוך וכאשר חזר ראה כי ביתו הוצת. לדבריו, אין הוא יודע מי הצית את הבית, אך הוא משער כי מדובר בזקני הכפר.

עוד מסר העותר כי ביום 15.3.2010 מצא את דודו מוטל מת בביתו ועל פי השערתו, דודו נהרג על ידי זקני הכפר, מאחר שלא היו לו חיכוכים עם גורמים אחרים. לאחר אירוע זה, חשש העותר לחייו והחליט לעזוב את הכפר, נסע ללאגוס, שם שהה בכנסיה במשך חודשיים. כומר הכנסיה סייע לו להצטרף לקבוצת צליינים נוצרים שהגיעה לישראל.

לאחר בחינת טענותיו של העותר, המליצה יחידת הטיפול במבקשי מקלט לדחות את בקשתו של העותר בנימוק שלא עלה בידו להוכיח פחד מבוסס היטב מפגיעה חמורה בחזרתו למדינתו וכן נקבע כי לא היה בטענותיו כדי להקים טענת רדיפה על בסיס אחד מהיסודות הקבועים באמנה.

בתאריך 7.7.2013 נשלח לעותר מכתב בו פורטו הנימוקים לדחיית בקשתו.

העותר, אשר לא השלים עם מסקנה זו, הגיש בקשה לעיון מחדש בבקשה למקלט, תוך שהוא חוזר על העובדות המפורטות לעיל והוסיף כי עובדי האלילים מהווים אחוז גדול מהאוכלוסייה בניגריה ופזורים בכל מקום ברחבי אפריקה, ובשל החשש כי אותם עובדי אלילים יאתרו אותו, לא יכול היה, לטענתו, להעתיק מגוריו למקום אחר בניגריה או למדינה אחרת באפריקה.

עוד טען העותר, כי ממידע שקיבל ממכריו למד שעד היום לא נבחר "אורקל פריסט" חדש וזקני הכפר עדיין מחפשים אחריו.

בתאריך 15.10.2013 המליצה היחידה לטיפול במבקשי מקלט לדחות הבקשה לעיון חוזר, מהטעם שהעותר לא הציג כל טענה או מסמכים המצביעים על שינוי נסיבות רלוונטיות.

בתאריך 4.12.2013 נמסרה לעותר ההחלטה לדחיית הבקשה לעיון חוזר.

טענות הצדדים

העותר חולק על החלטת יחידת הטיפול במבקשי מקלט וטוען שבקשתו למקלט ובקשתו לעיון חוזר לא נבחנו לעומק על ידי היחידה ולא נבחנה הסכנה הנשקפת לחייו באם יוחזר לארצו.

עוד טוען העותר כי לא נמצאו סתירות בגרסתו המפורטת.

כמו כן גורס העותר כי בקשתו למקלט עומדת בקריטריונים הקבועים באמנת הפליטים, מאחר שהיא מבוססת על רקע דתי שעילתו סירובו לקבל את תפקיד אביו כ"אורקל פריסט" בשל אמונתו הדתית.

העותר מבהיר כי למרות שאין בידיו ראיות להוכחת טענותיו באשר לזהות, אלה שעמדו מאחורי שריפת ביתו ומותו של דודו, אך מכיוון שלא היו לו ולדודו אויבים ולא היה לעותר סכסוך עם אף אדם, המסקנה הסבירה היא כי עובדי האלילים הם שעמדו מאחורי המעשים.

באשר לטענת המשיבים לפיה יכול היה העותר לעבור לאזור אחר בניגריה או למדינה אפריקאית אחרת, משיב העותר כי ניגריה אינה מדינה מתוקנת והאפשרות לעבור למחוז אחר אינה מתאימה למדינה דוגמת ניגריה, לנוכח העובדה שעובדי האלילים פזורים בכל ניגריה ומהווים אחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה ובנוסף לכך הם פזורים בכל אפריקה וקיים ביניהם קשר הדוק.

מוסיף העותר כי אין הוא יכול להמשיך ולהסתתר תקופה ארוכה או לשארית חייו, ולכן עזר לו הכומר לצאת ממדינתו.