FUNDACION DORSET ואח' נ' בר לב ואח'

החלטה

1.לפני בקשה מטעם הנתבעת שכנגד 1 (להלן:"המבקשת") לחייב את התובע שכנגד (להלן:"המשיב") בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, לפי הסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א").

עסקינן בתביעה שכנגד על סך 790,000,000 ₪.

2.תמצית טענות המבקשת:

א.המשיב הצהיר לפני זמן לא רב כי נותר ללא הון, התנהלותו העסקית בעת האחרונה מאופיינת במכירה של עסקיו השונים ברוסיה ובישראל, בסכסוכים משפטיים ובהטלת עיקולים על נכסיו על ידי שותפיו העסקיים, כך שאין בהירות לגבי מצבו הפיננסי ואין כל יציבות בהתנהלותו הפיננסית.

ב.קיימת אי בהירות לגבי תשלום הוצאות בהליכים משפטיים נוספים בהם נקט המשיב בלוקסנבורג.

ג.אין כל בהירות לגבי מקום מגוריו של המשיב, כאשר עד לאחרונה התגורר המשיב זמן ממושך ברוסיה. כמו כן, המשיב מחזיק במספר אזרחויות שונות ובכל רגע הוא עלול לשנות את מקום מגוריו.

כנגד המשיב עומדת ותלויה הרשעתו בעבירות שונות ע"י ביהמ"ש בצרפת ובשנת 2011 נגזר עליו עונש מאסר של שלוש שנים, כאשר המשיב טען כי הוא שוקל לרצות את העונש.

כל התנהלותו של המשיב הינה בלתי צפויה ובלתי ידועה מראש הן באשר למקום מגוריו והן לגבי נכסיו, ככל שקיימים.

ד.כתב התביעה שכנגד מבוסס על טענות קלושות, שכל כולן טענות מסוג מרמה וקנוניה, בקשר לאירועים לפני שנים רבות ומדובר בתביעת סרק. התביעה שכנגד מבוססת על טענות הסותרות מסמכים ותצהירים החתומים ע"י המשיב. בנוסף, הסכום אותו תובע המשיב אינו נתמך במסמכים כלשהם. כמו כן, המבקשת טוענת כי יש מקום להורות על הפקדת ערובה בשל התיישנות ושיהוי.

ה.יש לקבוע סכום ערובה משמעותי שיאזן כראוי בין זכותה של המבקשת להבטחת הוצאותיה במידה והתביעה תדחה, לבין זכות הגישה לערכאות של המשיב.

3.תמצית טענות המשיב:

א.המשיב בעל יכולת פירעון ויש ברשותו מספר נכסים בישראל, שדי בהם בכדי לפרוע כל הוצאה אשר תושת עליו:המשיב הינו אזרח ישראלי בעל כתובת מגורים בישראל; בשנים האחרונות מבלה המשיב חלק משמעותי מזמנו בישראל; המשיב הינו איש עסקים בינלאומי המחזיק ברשותו מספר עסקים בארץ ובעולם כמו גם נכסים משמעותיים ששווים רב; המשיב הסדיר את מירב התביעות וההליכים כנגדו ואף פרע את כל חובותיו; המשיב קיים פעם אחר פעם כל החלטה ו/או פס"ד שניתן כנגדו והתייצב להליך הפלילי שנוהל כנגדו בישראל; המשיב אכן עבר תקופה כלכלית קשה בשנים האחרונות אולם בשנה החולפת שיקם את מעמדו ואת נכסיו ועדיין נותר איש עסקים בעל נכסים משמעותיים, אשר יכול בנקל לשאת ולפרוע כל הוצאה אשר תיפסק כנגדו ע"י בימ"ש ואין כל חשש שיעזוב את הארץ בצורה כזו שתפגע ביכולת המבקשת לגבות את ההוצאות שיפסקו.

ב.מדובר בתביעה בעלת סיכויים טובים (לכל הפחות). תביעת המשיב הינה תביעה ראויה המגובה במסמכים רבים ועדויות אשר יובילו לקבלת התביעה כנגד המבקשת ויתר הנתבעים במלואה. המשיב טוען כי לא ניתן לטעון בשלב מקדמי זה כי תביעת המשיב הינה תביעת סרק, בשים לב להתעלמות המופגנת ואי הכחשת טענות המשיב כפי שנעשה בכתב ההגנה של המבקשת והמסמכים התומכים בטענות המשיב.

ג.אין להטיל על המשיב ערובה להבטחת הוצאות בשל העובדה שהמבקשת היא אשר פתחה את ההליכים והמשיב יחד עם כתב הגנתו הגיש כתב תביעה שכנגד.

4.בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי המשיב אינו מתגורר בארץ; הנכסים אליהם הפנה המשיב הינם נכסים שמוטלים עליהם עיקולים או שאינם מוחזקים על ידו ישירות או שישנם קשיים להיפרע מהם; המשיב לא פירט דבר לגבי מצבו הכלכלי הקשה וכיצד נחלץ ממנו; המשיב מסתיר כי הינו מעורב בהליכים משפטיים נוספים וכי הוא נתבע בסכום של מאות מיליוני אירו;המשיב מתעלם מטענות בבקשה כי לא שילם הוצאות בהליכים; המשיב מתעלם מכך שטען כי הוא שוקל לרצות את עונש המאסר בצרפת; התביעה שכנגד הינה תביעה עצמאית ונפרדת; מדובר בתביעה בסכום אסטרונומי של 200 מליון דולר.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א.תקנה 519 לתקסד"א המסמיכה את בית משפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, מאפשרת לבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, מבלי שהתקנה עצמה קבעה באילו מקרים יש להיעתר לבקשה ובאילו מקרים לדחותם.

ב.כב' הש' לוין בהחלטה שנתן ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד (1) 647 בסעיף 5 פסק כי: