EUROSTAR INC נ' שרעבי

פסק דין

לפניי תובענה לאכיפת "פסק חוץ" שניתן על ידי בית משפט במדינת קליפורניה שבארצות -הברית–SUPERIOR COURT OS THE STATE OF CALIFORNIA, COUNTY OF LOS ANGELES, CENTRAL DISTRICT (להלן: "בית המשפט") ביום 26.3.2010 בתיק שמספרו BC380701 מפי השופט Malcolm H. Mackey לטובת חברת EUROSTAR INC (להלן: "המבקשת") ונגד מר דוד שרעבי (להלן: "המשיב") והחברה שבניהולו SHARABI TRADING INC (להלן: "החברה"), בסך כולל של 1,962,801 $ (להלן: "פסק החוץ" או "פסק הדין").

הבקשה לאכיפת פסק החוץ מבוקשת במסגרת חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק").

עובדות

המבקשת הינה חברה פרטית הרשומה במדינת קליפורניה שבארצות - הברית ועוסקת בין השאר בסחר קמעונאי.

המשיב הינו אזרח ישראלי, אשר התגורר שנים רבות במדינת קליפורניה ושם ניהל את עסקיו. המשיב הינו בעל המניות והמנהל של החברה.

בין החברה למבקשת נכרתו שלושה הסכמים בעל פה, על פיהם התחייב המשיב, כמנהל החברה, לספק למבקשת שירותי קניינות, בתמורה שנקבעה באותם הסכמים. המבקשת טענה כי החברה והמשיב לא קיימו התחייבויותיהם והונו אותה, ובשל כך הגישו כנגדם תביעה בארצות הברית.

בית המשפט קיבל את התביעה, תוך שהוא, בין היתר, הרים את מסך ההתאגדות "piercing the corporate veil" וקבע כי יש לראות זהות בין המשיב לבין החברה שבבעלותו, וכי יש לייחס למשיב באופן אישי את כל הפעולות שבוצעו על ידי החברה במסגרת היחסים שבין הצדדים. בית המשפט קבע בסופו של יום, כי המשיב והחברה הפרו את ההסכמים שנכרתו עם המבקשת וביצעו עוולה של מרמה כלפיה.

בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט נקבע כי יש לפצות את המבקשת בסכום של 1,889,972$ (מיליון שמונה מאות שמונים ותשעה אלף תשעה מאות שבעים ושניים דולר) שחלקו מורכב מפיצוי עונשי שהושת על המשיב על סך של 250,000$ (מאתיים וחמישים אלף דולר) (להלן: "הפיצוי העונשי"). לאחר שנחתם פסק הדין על ידי השופט Mackey הוסיף השופט בכתב ידו על גבי פסק הדין חיוב על סך 71,829.2$ (שבעים ואחד אלף שמונה מאות עשרים ותשעה דולרים ועשרים סנט) בגין הוצאות משפט.

לאחר שניתן פסק החוץ הגישה המבקשת נגד המשיב (ונגד אשתו) תביעה בבית המשפט בקליפורניה, בהתאם לחוק הקרוי "חוק העברת נכסים במרמה", במטרה לגבות מהמשיב את חובו. במסגרת אותו הליך התקיימו הליכים מקדמיים בין הצדדים, ובין השאר ענה המשיב, באמצעות בא כוחו, על שאלון של המבקשת והודה בחבותו לתשלום מלוא סכום פסק החוץ. בית המשפט חייב את המבקש ואשתו בחוב ועקבות כך נפתחו בארה"ב הליכים כנגד המבקש ואשתו (להלן: "פסק החוץ הנוסף").
בהתאם להחלטתי פסק החוץ הנוסף לא הוגש כראיה בתיק שהתברר לפני, מהטעמים שיפורטו בהמשך.

את פסק החוץ כתב עורך הדין דיוויד פלדמן, בא כוחה של המבקשת, על דרך של הגשת פסיקתא, לאחר שתמו הדיונים בפני השופט Mackey והאחרון חתם עליו.

טענות הצדדים

טענות המבקשת

מתקיימים כל התנאים שבחוק המהווים תנאי להכרה בפסק החוץ כאכיף. הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה, בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו. בפסיקה נקבע כי הדרישה לקיומה של סמכות שיפוט על פי סעיף 3(1) לחוק מתייחסת לסמכות במובנה הבין - לאומי, היינו הסמכות של ארצות - הברית לדון בתביעה. בית המשפט קנה את סמכותו הן מכוח מקום מגוריו של המשיב והן מכוח הסכמתו של המשיב להתדיין בפניו, כשהמשיב אף הגיש תביעה שכנגד ועקב כך זכה לקיזוז משמעותי מסכום החוב.

בכתב תשובתו המתוקן חזר בו המשיב מהטענה כי טרם חלף המועד להגשת ערעור כנדרש בסעיף 3(2) לחוק ומכאן שאכן מדובר בפסק חוץ שאינו ניתן עוד לערעור.

החיוב שבפסק החוץ ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסק דין בישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור.

הפסק הוא בר - ביצוע במדינה בה הוא ניתן. אף כי בית המשפט בישראל (על פי החלטתי) דחה את הבקשה להגיש את פסק דין חוץ נוסף שניתן לטובת המבקשת נגד המשיב ואשתו, המשיב אישר בעדותו את עצם העובדה שאותו פסד דין אכן ניתן וכן את תכנו. המבקשת כבר מבצעת הליכי גבייה נגד המשיב ואשתו בקליפורניה.

עורך הדין פרופ' מן, נמנע מלחוות את דעתו בעניין התנאים לאכיפה שמפורטים בסעיף 3 לחוק וכן לעניין ההגנות המפורטות בסעיף 6 לחוק. חוות דעתו לא הייתה אלא פרשנות לשונית של פסק החוץ שלפי דעתו אינו ברור.

בפסיקה נקבע כי הנטל לסתור את דרישת ההדדיות הנדרשת לפי סעיף 4(א) לחוק מוטל על המתנגד לאכיפה. המשיב לא אמר דבר בעניין זה ומכל מקום בפסק הדין הנ"ל כמו ברבים אחרים, נקבע כי בין ארצות - הברית לישראל מתקיימת הדדיות כאמור.