E.E.C.C הנדסת חשמל ומערכות בקרה בע"מ נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין כישלון תמורה בביצוע תכנון פרויקט הקמת כביש 531 והפרת הסכם שנחתם בין הצדדים.

התובעת טוענת כי בהתאם להסכם שנחתם עם הנתבעת היא ביצעה עבודות תכנון טרום ביצוע המכרז ללא תמורה עבור הנתבעת זאת על דעת שהנתבעת תמלא אחר התחייבותה לפיה בביצוע המכרז מאוחר יותר, יועברו ביצוע העבודה אליה. התובעת, זכתה במכרז אך ביטלה את הסכם ביניהן וסרבה להעביר לידי התובעת את ביצוע העבודות במסגרת המכרז, כמתחייב בהסכם. לפיכך, דרשה התובעת פיצוי לפי ההסכם בסך של 1,541,200 ₪.

הנתבעת, דחתה את טענות התובעת כנגדה וטענה כי אינה חייבת לה מאום ולהיפך, התובעת היא מי שהפרה את ההסכם תוך כדי יצירת מצג שווא בפניה כבר בשלב המו"מ ביניהן ונהגה בחוסר תום לב כלפיה. התובעת, הציגה את עצמה בפניה כבעלת כישורים ויכולת לתכנן ולבצע את הסכם הזיכיון עם המדינה מושא המכרז למרות שידעה כי אינה בעל הכישורים הנידרשים לכך. בנסיבות אלו, היא בטלה כדין את ההסכם כפועל יוצא ממניעה שנוצרה למימוש השלב השני של ביצוע המכרז באמצעות התובעת ולא מתוך בחירה שלה לעשות כן .

טענות הצדדים:

ביום 5.9.2007 התקשרה התובעת בהסכם עם הנתבעת לצורך הליכי מכרז "531 PFI" לתכנון וביצוע של כביש 531 (להלן - "ההסכם", נספח א לכתב התביעה המתוקן). הההסכם כלל שני שלבי ביצוע: שלב טרום מכרז (להלן-"שלב א'") ושלב של ביצוע המכרז (להלן-"שלב ב'").

התובעת טוענת כי בשלב א', הטרום מכרזי, היא התחייבה להכין עבור הנתבעת את החומר למכרז לרבות כתבי כמויות ואומדנים על בסיס הצעה תחרותית, מקצועית וחסכונית. כמו כן הוסכם, שהשלב הטרום מכרזי יבוצע לכאורה ללא תמורה שכן נקבע בהסכם תנאי לפיו הנתבעת תמסור לידיה את ביצוע המכרז גופו. הנתבעת התחייבה בהתאם לכך כי ככל שתזכה במכרז היא תמסור לתובעת את ביצוע משימות התכנון שבפרויקט מושא המכרז בתחום חשמל מתח נמוך, בקרת תנועה והתיאומים ולרבות השגת אישורים. כן נקבע, כי עם מתן צו תחילת עבודה תשולם לתובעת תמורה בגין התכנון המוקדם בסך של 25% מהתכנון בתוספת מע"מ. בנוסף הוסכם כי תשלום התמורה בגין תכנון ביצוע המכרז יהא 3.2% מסך היקף העבודה, בקיזוז התמורה שניתנה כבר בשלב הטרום מכרזי בתוספת מע"מ. בסעיף 2.6 להסכם גם נקבע כי אם תזכה הנתבעת במכרז, אך תבחר שלא לממש את שלב ב' של ההסכם קרי: ביצוע העבודות של המכרז כמובא לעיל באמצעות התובעת, היא תשלם לתובעת פיצוי בגין התכנון שבצעה עבורה בשלב א' בצירוף פיצוי בסך של 250,000 ₪ ,תוך 30 ימים ממועד הודעתה על אי ביצוע שלב ב' באמצעות התובעת.

לטענת התובעת, הואיל והיא בצעה את התחייבויותיה בהסכם והנתבעת, זכתה במכרז קמה התחייבותה של הנתבעת למסור לה את ביצוע שלב ב', ביצוע המכרז על פי ההסכם. ברם, הנתבעת הודיעה לה שמועמדותה נפסלה באופן אישי על ידי מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים (להלן-"החברה הלאומית") ולאור זאת ובשונה מההסכם, היא דרשה ממנה לפעול לביצוע העבודות, באמצעות משרד חלופי המאושר ע"י החברה הלאומית. התובעת טוענת כי היא עשתה כן בהתקשרות שלה בהסכם ביום 5.1.2009 עם משרד תכנון "יוסי אהרוני מהנדסים ויועצים בע"מ" (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן). למרות שעשתה כן, התכחשה הנתבעת למחויבותיה על פי ההסכם והודיעה ביום 20.1.2009 כי אין בידה לקיים את ההתקשרות על פי ההסכם (נספח ד' לכתב התביעה המתוקן).

לאור זאת, שלחה התובעת לנתבעת ביום 21.1.2009 דרישת תשלום בסך 1,291,200 ₪ + 250,000 ₪ בהתאם לזכותה על פי ההסכם (נספח ה' לכתב התביעה המתוקן) אך ללא הועיל (ראו נספח ו לכתב התביעה המתוקן).

התובעת טוענת כי מפרסומים בכלי התקשורת התברר לה כי הנתבעת נקלע לקשיי מימון והמדינה, ביטלה את חוזה הזיכיון שלה איתה (נספחים ז-ח לכתב התביעה המתוקן). בהתאם לכך נימצא לדידה כי הנתבעת, הפרה את ההסכם ביניהן בין היתר בשל מצבה הכלכלי ועקב ביטול הסכם הזיכיון שלה עם המדינה . לפיכך, יש לחייבה בתשלום פיצויים בהתאם לאמור בהסכם, בסך 1,541,200 ₪.

הנתבעת מנגד, דוחה את טענותיה של התובעת וטוענת כי התובעת היא זו שהפרה הפרה יסודית את ההסכם. בשלב המשא ומתן ביניהן הציגה עצמה התובעת כבעל כישורים ויכולות לתכנן את המכרז. מר שלומי ויסמן מטעמה, הציג עצמו כבעלים של התובעת וכמי שהיה בעבר מנהל אגף מערכות חשמל ובקרה במע"צ ובהתאם לכך, כבעל ניסיון בתכנון מערכות בהיקפים גדולים. על בסיס מצגים אלו נחתם ההסכם ביום 5.9.2007 לביצוע עבודות התכנון של מערכות החשמל והבקרה ע"י התובעת.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי לאור מצגיה של התובעת כאמור, לא היה לה כל ספק ששלומי ויסמן שפעל בשמה יאושר ע"י המדינה כמתכנן של הפרויקט מטעמה כזכיינית בנכרז, אך הוא לא אושר כאמור. לאחר כריתת הסכם הזיכיון עם המדינה ביום 7.9.2008 ועם תחילת שלב תכנון הביצוע הוברר לה שהתובעת, אינה כשירה לשמש כמתכננת בפרויקט. התובעת הודיעה לה בזמנו שעד שהיא תקבל אישור סופי , בהציגה מצג כאילו צפוי שיינתן לה אישור, הם יפעלו בבביצוע המכרז בלוגו של יוסי אהרוני מהנדסים ויועצים בע"מ (להלן-"חברת אהרוני") שאושרה בעבר ע"י מע"צ (נספח 4 לכתב ההגנה המתוקן). התובעת, הגדילה לעשות והודיעה לה ביום 5.1.2009 כי היא חתמה על הסכם עם חברת אהרוני לצורך ביצוע הפרויקט במכרז הנדון (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן). מכל אלו עולה לדידה כי התובעת ידעה שהיא תיפסל ובהתאם , היא פנתה לחברת אהרוני שתשמש חברת "קש". לכך, היא לא יכלה לתת יד ובפגישה מיום 7.1.2009 היא הודיעה לתובעת שהואיל ואינה כשירה לבצע את הסכם הזיכיון , היא מבטלת את ההסכם שביניהן. דבר סיום ההתקשרות בהסכם עם התובעת הועלה גם על הכתב ביום 20.1.2009 עם קבלת הודעה מהמדינה בדבר אי כשירות של התובעת לפעול עבור הנתבעת כמתכנן לביצוע הסכם הזיכיון (נספחים 5-6 לכתב ההגנה המתוקן).

לאור האמור טוענת הנתבעת שהפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 2.6 להסכם ככל שלא תוזמן העבודה בשלב ב' מהתובעת לא מתקיים בנסיבות שנוצרו, בהיעדר בחירה שלה בעצמה שלא לעשות שימוש בשירותיה של התובעת כי אם מסירת ההודעה בנדון מחמת התנהלותה של התובעת שנימצאה לא כשירה לביצוע העבודה. יתירה מכך לדידה, בשל התנהגותה של התובעת נגרם לה נזק כספי ופגיחעה בתדמית שלה בפגיעה בשמה בפני המדינה. היא נאלצה למצוא מתכנן חילופי ונזקה מוערך בכ- 50,000 ₪. לפיכך, יש לקזז סכום זה, ככל שייפסק לתובעת פיצוי כלשהו.

דיון מסקנות:

ההסכם, נחתם בין הצדדים ביום 5.9.2007 לצורך התמודדות של הנתבעת במכרז לתכנון וביצוע של כביש 531 (ראו: נ/2 , עמ' 8 שורה 30). המחלוקות בין בעלות הדין נוגעות בעיקרן לשלב הטרום חוזי , בנוגע למצגיה של התובעת ובשאלת הפרת ההסכם, ע"י הנתבעת לפי טענותיה בכתב התביעה המתוקן או שמא ע"י התובעת לפי טענותיה בכתב ההגנה המתוקן. התובעת, סוברת שהנתבעת הפרה את ההסכם באי העברת שלב הביצוע לידיה ומנגד כאמור, סוברת הנתבעת שהתובעת יצרה בפניה מצג שווא והטעיה בשאלת כשירותה לשמש כמתכננת במכרז . לדידה, התנהגותה זו של התובעת מהווה הפרה יסודית של ההסכם ויש בה משום חוסר תום לב דבר שהביאה, לבטל את ההסכם.

אין מחלוקת עובדתית שהתובעת לא אושרה בתור מתכננת של הפרויקט במכרז (להלן-"הפרוייקט") בהסכם לפרוייקט שנערך בין הנתבעת למדינה (להלן-"הסכם הזיכיון"). לכן , לא היה בידי התובעת לממש בעצמה את ההסכם עם הנתבעת בביצוע שירותיה לפי ההסכם , בהסכם הזיכיון (נספח ד לכתב התביעה המתוקן).

שלומי ויסמן מטעם התובעת העיד כי הופתע מכך שהנתבעת אמרה לו שמנכ"ל החברה הלאומית לדרכים לא אישר אותו כמתכנן לפרויקט (עמ' 11 שורות 21 ו- 27). לכן ועל מנת לחסוך זמן הוא פעל במקביל הן מול מע"צ , בכדי לקבל אישור סופי בצורה מסודרת לכשירות של התובעת כמתכנן לפרוייקט וכן הוא ביקש מהנתבעת, שתאפשר לו להציג משרד תכנון חלופי שייצג אותם באופן זמני בפני מע"צ (עמ' 11 שורות 29-31). המחלוקת בין הצדדים היא אם ניתנה הסכמתה של הנתבעת להעמדת משרד חילופי ע"י התובעת באופן זמני. לדידה של התובעת, הייתה זו החלטה משותפת שלה ושל הנתבעת לפנות למשרד של חברת אהרוני על מנת שתשמש כמתכנן משנה בפרויקט וכפועל יוצא, נחתם בינה ובין חברת אהרוני הסכם. הנתבעת, מכחישה זאת באומרה כי כלל לא הייתה הסכמה למתכנן משנה בשיתוף עם התובעת כי אם היו שתי אפשרויות דיכוטומיות: האחת, להסדיר את אישור התובעת מול מע"צ והשניה, למצוא משרד חלופי שהוא זה שיבצע את העבודות בפרויקט (עמ' 23 שורה 3).

מר שלומי וייסמן העיד שהוא רשם את ההודעה נ/3 מיד לאחר ששמע שהתובעת לא מאושרת על ידי מע"צ (עמ' 12 שורה 18). לפיכך לדבריו, יש לראות בהודעה נ/3 אינדיקציה המשקפת את אומד דעת הצדדים "בזמן אמת".

עיון ב- נ/3 (נספח 4 לכתב הגנה מתוקן , מלמד שהתובעת, באמצעות מר ויסמן הודיעה במפורש לנתבעת ביום 10.10.2008 שהיא תבצע את כל המשימות וכי לצרכי מע"צ בלבד ולתקופה קצובה שעד אישורם (של התובעת- מ.ל.) הסופי ע"י מע"צ , התוכניות יצאו תחת הלוגו של משרד י. אהרוני. לאור זאת, אין בידי לקבל את גרסתה של התובעת וטענתה לפיה המסקנה היחידה המתבקשת מב/3 היא שהנתבעת נתנה לה את אישורה שימונה תחתיה מתכנן משנה המאושר על ידי מע"צ. חיזוק לקביעתי זו מצאתי בסיכום, הנחזה להיות סיכום ישיבה מיום 7.1.2009 בין התובעת לנתבעת שנירשם ע"י מר ויסמן (נספח ד' לסיכומי התובעת) כי התובעת עצמה למדה בפגישה הנ"ל כי הנתבעת, באמצעות מר אופיר רביב שנפגש עימה מטעמה, כי הנתבעת ראתה בהסכם מושא התביעה כמסמך "שאינו מחזיק מים" (סעיף 3 לנספח ד') בשל סירובה של מע"צ לאשר את התובעת כמתכננת בפרויקט מטעמה ואין באותו סיכום, כדי ללמד שהנתבעת הסכימה להעמדת מתכנן משנה כי אם על הצעתו של מר ויסמן בנדון (ראו גם סעיף 7 לסיכום, נספח ד לסיכומי התובעת והתגובה לו במסמך שסוכם נ/4).

לאור האמור, בנספח ד' לסיכומי התובעת יש כדי ללמד כי בישיבה מיום 7.1.2009 עלו אפשרויות שונות לצורך בחינתן ע"י שני הצדדים , לרבות פיצול העבודה , העברתה למבצע אחר או לביצוע במשולב בין התובעת לחברת אהרוני מחמת זאת שההסכם "אינו מחזיק מים" לנוכח סירוב מע"צ לאשר את התובעת. בה בשעה, אין ללמוד מנספח ד' , כי היתה כטענתה של התובעת הסכמה של הנתבעת להתקשרות עם קבלן משנה תחתיה או במשולב עם התובעת לביצוע הפרויקט.