Comverse Technology Inc נ' אורית דויטש ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת צ' צפת) מיום 28.8.2016 בארבע בקשות לאישור תובענה ייצוגית שאוחדו (ת"צ 34335-02-10, ת"צ 14066-03-10, ת"צ 1334-09 ות"צ 1335-09 – להלן ביחד: בקשת האישור), בה הותר למשיבות 1 ו-2 (להלן: המשיבות) לנהל נגד המבקשת תובענה ייצוגית בגין נזקים שלטענתן נגרמו להן בשל הקפאת אופציות של המבקשת שניתנו להן תמורת עבודתן.

רקע

1. במועדים הרלבנטיים להליך דנן הייתה המבקשת חברת אחזקות בתחום הטכנולוגיה שהתאגדה בניו יורק ונסחרה בנאסד"ק. במשך השנים הוענקו לעובדי המבקשת ולעובדים בחברות שבשליטתה אופציות של המבקשת, וזאת במסגרת תכנית אופציות אשר בה נקבעו תנאים בנוגע לאפשרות לממש את האופציות ובנוגע למועד פקיעתן (להלן: תכנית האופציות). בנוסף לתנאים שנקבעו במסגרת תכנית האופציות, חתם כל עובד שקיבל אופציות על הסכם פרטני שהסדיר את התנאים הספציפיים הנוגעים לאופציות שהוענקו לו. ביום 14.3.2006 הודיעה המבקשת כי הקימה ועדה מיוחדת (להלן: הוועדה) על מנת לבחון את האופציות שהעניקה במשך השנים, וזאת בעקבות פרסומים שמהם עלו חשדות לאי סדרים בדו"חותיה הכספיים וכן לביצוע תארוך לאחור של האופציות שנכתבו על ידה. ביום 17.4.2006 שלחה המבקשת דיווח לרשות האמריקנית לניירות ערך ובו מסרה כי על פי ממצאים ראשונים של הוועדה אכן בוצע תארוך לאחור של אופציות וכי ועדת הביקורת שלה הגיעה למסקנה כי לא ניתן להסתמך על דו"חותיה הכספיים מאז שנת 2001. עוד הודיעה המבקשת כי היא עדכנה את הגורמים הרלבנטיים בנאסד"ק בנוגע לממצאים אלו וכי היא עלולה שלא לעמוד בתנאים הנדרשים להיכלל במדד זה. בעקבות כך, בפברואר 2007 הופסק המסחר של מניית המבקשת בנאסד"ק. קודם לכן, בחודש אפריל 2006, הודיעה המבקשת לעובדיה ולעובדים בחברות שבשליטתה בעבר ובהווה כי היא מקפיאה את האופציות שבהן הם מחזיקים כך שלא ניתן יהיה לממש אותן וזאת עד שיאושר לה לשוב ולפרסם דו"חות כספיים כנדרש. כתוצאה מהפרשה הוקפאו, בין היתר, גם אופציות של חברתVerint Systems Inc. (להלן: ורינט ארה"ב) שהייתה חברת בת של המבקשת.

2. בארצות הברית הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה וכן הוגשו תובענות ייצוגיות בשם בעלי המניות של המבקשת שהסתיימו בהסדר פשרה אשר במסגרתו פוצו בעלי המניות בסכום כולל של 225 מיליון דולר. ביום 28.1.2008 פרסמה הוועדה את הדו"ח הסופי (נספח 4 לתגובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולהלן: דו"ח הוועדה), ובו מסקנותיה לפיהן נושאי משרה בכירים במבקשת ביצעו מניפולציות בדו"חותיה הכספיים כדי להציג מצג שווא של צמיחה עקבית ברווחיותה של החברה, וזאת לכל הפחות בין השנים 2003-1996. עוד נקבע בדו"ח כי בין השנים 2001-1991 בוצע תארוך לאחור של 54 מיליון אופציות של המבקשת במעורבות ישירה של נושאי המשרה הבכירים הללו. בנוסף על כך נקבע כי ההפרש בין השווי ההוגן של אותן אופציות לשווי הכוזב שלהן, קרי, שווין לאחר התארוך לאחור, עמד על 72 מיליון דולר. לענייננו חשובה קביעתה של הוועדה כי למעט האופציות שהוענקו לארבעה נושאי משרה שהיו מעורבים בפרשת התארוך לאחור, יתר האופציות שהוענקו על ידי המבקשת יכובדו על ידה, ובלשון הוועדה:

Decisions to Honor Grants To Uninvolved Grantees

The Special Committee decided to honor grants of outstanding options previously awarded to all Company employees, directors, officers, and consultants (other than Alexander, Kreinberg, Sorin and Nissim) as valid obligations of the company, because (1) it found no evidence that these persons were aware of the improprieties relating to their grants; and (2) most, if not all, of these persons appear to have strong legal claims either to enforce their option grant or for the economic value of those grants. (שם, בעמ' 52)

           בחודש ספטמבר 2011 חזרה המבקשת להיסחר בנאסד"ק והודיעה למחזיקי האופציות כי אופציות שהנפיקה ושטרם עברו 10 שנים ממועד הענקתן, ניתן יהיה לממשן בתוך 30 ימים או 90 ימים (על פי המועד שבו עזב העובד את החברה), ואילו אופציות שעברו 10 שנים ממועד הענקתן פקעו ולא יינתן פיצוי בגינן.

3. על רקע זה הגישו המשיבות בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת ונגד שתי חברות פרטיות המאוגדות בישראל (משיבות 4-3) שבהן הועסקו – ורינט מערכות בע"מ (להלן: ורינט ישראל), חברת בת בבעלות מלאה של ורינט ארה"ב, וקומברס בע"מ (להלן: קומברס ישראל), חברה נכדה של המבקשת. בתמצית, טענו המשיבות כי לעובדי קומברס ישראל וורינט ישראל הוענקו אופציות של המבקשת ושל ורינט ארה"ב שהוקפאו בשנת 2006 וכי הקפאה זו גרמה לאותם עובדים נזק. לטענתן, נזק זה לא תוקן בעקבות חידוש האפשרות לממש את האופציות בשנת 2011 וזאת משום שבמועד זה מרבית האופציות כבר פקעו ומחיר המימוש שלהן היה גבוה ממחיר המניה (כלומר הן היו "מחוץ לכסף"). המשיבות הוסיפו וטענו כי הלכה למעשה המבקשת שללה מעובדי קומברס ישראל וורינט ישראל שקיבלו אופציות את האפשרות לממשן ברווח ולפיכך עליה לשלם להם פיצויים. בתשובה לבקשת האישור טענה המבקשת, בין היתר, כי המשיבות אינן יכולות לתבוע אותה בארץ ואפילו אם היה באפשרותן לעשות כן הן אינן רשאיות לנהל תובענה ייצוגית בנושא בו עוסקת בקשת האישור. עוד טענה המבקשת כי יש להכריע בבקשת האישור על פי דיני מדינת ניו יורק וכי על פי דינים אלו אין למשיבות עילת תביעה נגדה. בתמיכה לטענה זו צרפה המבקשת אל תשובתה לבקשת האישור תצהיר מאת עו"ד דיויד גריבאום שכיהן בעת עריכת התצהיר כיועץ המשפטי בחברת בת של המבקשת (להלן: גרינבאום).

החלטת בית המשפט המחוזי