CONTRASTOCK OY ואח' נ' האוניה THOR HORIZON באמצעות בעלת האוניה

השופט נ' הנדל:

           ערעור זה עניינו סוגיית הפעלת תניית שיפוט זר בתביעה ימית, על פיה דין התביעה להתברר בלונדון על פי הדין האנגלי. בית המשפט לימאות בחיפה (ת"ח 36926-08-15, כב' השופט ר' סוקול) הכריע בחיוב בשאלה: האם תניית שיפוט זר שנכללה בשטרי מטען שהוצאו על ידי חוכרת משנה של האונייה "THOR HORIZON" (להלן: האונייה) חלה על תביעת החפצא שהגישו המערערות נגד האונייה? נגזר מכך, כי הפורום המחייב הוא באנגליה. עוד נקבע, כי זהו הפורום הנאות. בהתאם, עיכב בית המשפט את ההליכים. טענתן המרכזית של המערערות היא כי הפורום המחייב והנאות לבירור התביעה הוא בישראל. לעמדתן, תניית השיפוט הזר אינה חלה על המקרה.

רקע והליכים קודמים

1. המערערת 1 היא חברה העוסקת במסחר בעצים אשר סיפקה ליתר המערערות, יבואניות של עץ לישראל, מטען של עץ שיובא מפינלנד. ביום 5.6.2014 החלו לטעון בפינלנד את מטען העץ על האונייה, מרביתו בנמל Valko ויתרתו, לאחר מכן, בנמל Mantyluoto. סמוך לאחר הטענת המטען, התגלו באונייה תקלות שונות אשר גרמו לעיכוב בהגעתה לישראל. על פי הנטען, בתקופה זו לא נשמרו תנאי אחזקה ראויים במחסני האונייה ומטען העץ ניזוק. כשהגיעה לבסוף האונייה לנמל אשדוד, ביום 7.9.2014 – כשלושה חודשים לאחר הטענת המטען בנמל Valko – התברר כי פשט ריקבון במטען העץ ואף החלו להתפתח בו פטריות ועובש. לכן, נאלצו המערערות למכור את המטען במחיר מופחת. ביום 18.8.2015 הגישו המערערות לבית המשפט לימאות תביעת חפצא נגד האונייה לפיצויים בסך של 4,649,045 ש"ח. נטען, כי הנזק למטען העץ נגרם בשל רשלנות מצד האונייה ועובדיה ובשל הפרת התחייבותה של האונייה להוביל את המטען ולשמור עליו במצב תקין. עוד נטען, כי קיים שעבוד ימי על האונייה לטובת המערערות – שעבוד המעוגן בהוראת סעיפים 40 ו-41 לחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960 ובסעיף 6 לחוק האדמירליות משנת 1861 (להלן: חוק האדמירליות).

             המשיבה, חברת Thor Horizon Shipping Pte Ltd (להלן: בעלת האונייה) הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף או לעיכוב ההליכים בה, על סמך תניות שיפוט זר, הכלולות בשטרי המטען שהוצאו למערערות על ידי חוכרת המשנה של האונייה. שטרי מטען אלה לא צורפו לכתב התביעה. לטענת בעלת האונייה, בשטרי המטען אשר על פיהם הובלו מטעני העץ נקבעה תניית שיפוט ייחודית לפיה כל התביעות בנוגע להובלת המטענים יתבררו בבית המשפט המוסמך בלונדון על פי הדין האנגלי. בעלת האונייה הבהירה כי האונייה הוחכרה על ידה לחברת Imperial Bulk Carries (להלן: אימפריאל) מברמודה, וזו מצדה החכירה את האונייה בחכירת משנה לחברת Swedish Orient Line (להלן:SOL); SOL היא שהוציאה את שטרי המטען על פיהם הובלו המטענים. בשטרי המטען נכללה הוראה נוספת לפיה כל ההגנות העומדות למנפיק שטר המטען יעמדו גם לבעלת האונייה. על סמך אלה טענה בעלת האונייה כי התביעה כפופה לתניית השיפוט הייחודית המורה שכל ההתדיינויות בנוגע להובלת המטענים יתבררו בלונדון. המערערות התנגדו לבקשה בטענה שתניית השיפוט אינה חלה על תביעתן נגד בעלת האונייה. לטענתן, בהסכם בו חכרה אימפריאל את האונייה לא נקבעה תניית שיפוט ולכן בעלת האונייה הייתה אדישה למקום השיפוט; קביעת מקום השיפוט בלונדון אינה משקפת את הרצון האמיתי של המערערות ושל בעלת האונייה ואין לאוכפה. לחלופין, נטען כי על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה שכן מרבית הזיקות הרלוונטיות הן לישראל.

הכרעת בית המשפט לימאות

2. בית המשפט לימאות קיבל את הבקשה לעיכוב ההליכים. צוין, כי שטרי המטען כוללים תנאים זהים ובהם, בסעיף 3, נכללת תניית שיפוט לפיה כל התביעות וכל המחלוקות בנוגע לשטר המטען, לחוזה ההובלה וכל הקשור בהובלה, יתבררו על פי הדין האנגלי בבתי המשפט המוסמכים בלונדון. נפסק, כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית וכי זוהי נקודת המוצא. בית המשפט ציין כי הצדדים לשטר המטען הם המוביל הימי – SOL, השולח (Shipper) – המערערת 1 והנשגרות (consignee) וגם הצד להודעה (notify) – יתר המערערות. עוד צוין, כי סעיף 18 לשטרי המטען, המוכר כ"סעיף ההימליה", מרחיב את ההגנות העומדות למוציא שטר המטען לצדדים שלישיים בדומה, סעיף 17 לשטרי המטען מושא הדיון מרחיב את ההגנות שבשטר המטען גם לכל גורם אחר שיימצא אחראי ושאינו מנפיק השטר.

           הטענה שהעלו המערערות לפיה מאחר שמדובר בתביעת חפצא שעילתה מימוש שעבוד ימי על האונייה, אין תחולה לתניות חוזיות שנקבעו בשטר, נדחתה. צוין, כי כבר נפסק בעבר שתביעת חפצא מוגשת נגד כלי השיט אולם עליה להיות מבוססת על עילה נגד הבעלים, הצוות או מי שמוסמך לחייבם, שכן היא מיוסדת על אחריותם של בעלי כלי השיט, צוותו או המוסמכים לחייבו. לפיכך נקבע, כי העילה לתביעת המימוש צריכה למצוא עיגון בהתחייבות או בחובות של בעלת האונייה או הפועלים מטעמה כלפי המערערות; ההגנות העומדות לבעלי האונייה המעוגנות בהסכמי ההובלה, יחולו גם נגד תביעת חפצא.

           אף הטענה לפיה תניית השיפוט אינה חלה על תביעת נזיקין, נדחתה. בית המשפט ציין כי נפסק לא פעם שמקום שבו הקשר בין הצדדים מעוגן בחוזה, תחול תניית השיפוט גם על תביעות לבר-חוזיות. הוזכר, כי בתניית השיפוט נכתב במפורש שההוראה תחול גם בכל מחלוקת או תביעה בקשר עם הסכם ההובלה, ונפסק כי ברי שתביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם בשל התרשלות בביצוע ההובלה היא תביעה בקשר עם חוזה ההובלה.