CHINA GERMANIUM CO. LTD נ' אזולאי

החלטה

נשוא החלטה זו הינה בקשת התובעת ל"מתן פסק דין בהעדר הגנה" מחד, ובקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר", מאידך.

התביעה הוגשה "בסדר דין מקוצר" ובמסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבע בסך של 514,406 ₪ בגין הזמנת חומרים מתוצרתה. לכתב התביעה צורפו 14 חשבוניות שהונפקו ע"י התובעת והמעידות לטענתה, על הזמנת הסחורה ע"י הנתבע כנטען [נספח א' לכתב התביעה] .

ביום 26.01.12 הגיש הנתבע בקשה למתן אורכה למתן תגובתו לתביעה, עד ליום 15.02.12. הבקשה הוגשה בהסכמת התובעת והארכה ניתנה כמבוקש.

ביום 14.02.12 (יום לפני המועד בו היה על הנתבע להגיש את הבקשה לרשות להתגונן), הגיש הנתבע, בקשה שנייה להארכת מועד להגשת הבקשה לרשות להתגונן.

בקשה זו נדחתה ע"י כבוד הרשמת שוורץ, אשר קבעה כי לא נטען ולא הוכח קיומם של שני התנאים הנדרשים למתן הארכה המבוקשת כפי שנקבע ברע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג ואח' תק-על 2007(1), 1780] [להלן: "הלכת בובליל"].

ביום 15.02.12, המועד בו היה על הנתבע להגיש את הבקשה לרשות להתגונן, הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעה ולחילופין למחיקת כותרת התביעה.

משלא הגיש הנתבע בקשה לרשות להתגונן, הגישה התובעת ביום 16.02.12 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

הבקשה הועברה לתגובת הנתבע.

בתגובתו טען הנתבע כי הגיש בקשה למחיקת התביעה ולמחיקת כותרת התביעה, ומאחר ובקשות אלו לא הוכרעו, אין התובעת זכאית ליטול פסק דין.

הנתבע ציין כי מחמת הזהירות, מוגשת במקביל גם את בקשתו לרשות להתגונן. ואכן הבקשה לרשות להתגונן הוגשה ביום 28.02.12.

להשלמת התמונה יצוין, כי התובעת הגישה תשובה לתגובת המשיב.

לטענתה, חרף הגשת הבקשה לרשות להתגונן ביום 28.02.12, ומאחר וחלף המועד להגשת הבקשה ולא ניתנה אורכה ע"י בית המשפט, אין מקום לדון בבקשת הרשות להגן ויש מקום לתת פסק דין בהעדר הגנה.

ביום 09.07.12 התקיים הדיון בפני. הצדדים טענו לעניין בקשותיהם כמפורט ברישא להחלטה זו.

עד כאן סדר האירועים ולהלן ההכרעה בבקשות;

הבקשה למתן פסק דין

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה... היא מסגרת רחבה וגמישה למדי... הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות" [בע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477, 479] .

משכך אין ספק בעניינינו, כי ניתן לרפא האיחור בהגשת הבקשה לרשות להתגונן על ידי פסיקת הוצאות, ואין לסגור בפני הנתבע את שערי בית המשפט, במיוחד כאשר הוגשה הבקשה לרשות להתגונן , גם אם באיחור, ונמצאת בפני בית המשפט.

על כן הבקשה נדחית.

מחיקה על הסף: