CHINA GERMANIUM CO. LTD נ' אזולאי

החלטה

בקשת הנתבע למחיקת התביעה ודחיית דיון ההוכחות שנקבע להיום.

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון היום, במסגרתו ניתנה החלטתי על דחיית שמיעת ההוכחות, זאת לאחר שהתברר, כי ב"כ הנתבע לא קיבלה לעיונה את המסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעת.

המסמכים לטענת ב"כ התובעת, הועברו לב"כ הנתבע באמצעות האי-מייל, אלא שלטענת ב"כ הנתבעת לא ראתה המסמכים מפאת תקלה ברשת האינטרנט וממילא לטענתה אין המדובר בהמצאה כדין.

מאחר ומדובר במסמכים רבים, החלטתי לדחות את דיון ההוכחות, על מנת לאפשר לנתבע את יומו בבית המשפט ולבאת כוחו להיערך לחקירה נגדית כנדרש.

מאחר ושני הצדדים לא קיימו במועד את הצו לגילוי ועיון הדדי במסמכים שניתן ביום 9.10.12, איני עושה צו להוצאות בעניין זה.

לגופו של עניין, טוען המבקש כי יש למחוק את התביעה ממספר נימוקים:

ראשית, לטענת המבקש לא הוצג ייפוי כוח כדין מאת התובעת.

בדיון הסתבר כי ייפוי כוח נשלח לב"כ הנתבע באמצעות הפקסימיליה, אולם למספר שגוי.

על כן נקבע כי ב"כ התובעת יעביר בשנית את ייפוי הכוח למספר הפקס של ב"כ הנתבע, המצוין על גבי כתבי הטענות של הנתבע, בתוך שבעה ימים מהיום.

שנית, טוען המבקש כי תצהיר גילוי המסמכים שהוגש אינו קביל שכן הוגש על ידי מר ישראל לאופר, שאינו בעל דין, זאת בניגוד לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי תצהיר גילוי מסמכים צריך להיות מוגש על ידי בעל הדין.

אכן, על פי תקנה 112 החובה להגיש את תצהיר גילוי המסמכים חלה על בעל הדין.

הלכה היא, כי מי שעורך תצהיר גילוי מסמכים בשמו של גוף משפטי חייב להצהיר שהוא הוסמך לכך מטעמו (ר' ע"א 59/67 חדד נ' הסוכנות היהודית, פ"ד כא(2) 277 בעמ' 279).

מר לאופר אינו מצהיר במסגרת תצהיר גילוי המסמכים כי הוא מוסמך לעשות כן מטעם התובעת.

לפיכך, נקבע כי על התובעת להגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן בתוך 14 ימים מהיום.

יובהר כי ככל שיוגש תצהיר גילוי מסמכים על ידי מר לאופר, עליו להצהיר כאמור לעיל, כי הוסמך לכך מטעם התובעת.

שלישית, טוענת התובעת כי בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, שהוגש אף הוא על ידי מר לאופר, יש משום הרחבת חזית שכן הוא מתייחס לחוב על פי חשבוניות משנת 2009, בעוד שבכתב התביעה נתבע החוב משנת 2010 בלבד.

לאחר עיון בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, איני סבורה כי יש בו משום הרחבת חזית. מהחישוב שעורך מר לאופר בסעיפים 4-7 לתצהירו עולה, כי החוב משנת 2009 שולם הלכה למעשה והתובעת אינו תובעת בגינו.

לעניין הטענות שהעלתה ב"כ הנתבע במהלך הדיון שלפיהן תצהירו של מר לאופר מהווה עדות מפי השמועה, הרי ששאלת קבילותו ומשקלו של התצהיר מטעמו יוכרע במסגרת פסק הדין.

לאור המפורט לעיל הבקשה למחיקת התביעה נדחית.