BELIGN ואח' נ' משרד הפנים

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובהצעת העותרים מהיום המהווה תשובה לתגובה – הבקשה לצו ביניים נדחית.

העותרים 1-2, אזרחי הפיליפינים, נכנסו לישראל כל אחד בנפרד, באשרת עבודה ב/1 בשנת 2005 ו – 2002 בהתאמה. בישראל הכירו השניים והיו לבני זוג, ונולדו להם 2 ילדים הם העותרים 3-4.

מאז ינואר 2007 (העותרת) ו – יוני 2008 (העותר), שאז פגה אשרת העבודה של השניים, שוהים הם בישראל באופן בלתי חוקי. מאז, ובמשך למעלה מארבע שנים לא הגישה העותרת 1 כל בקשה שהיא למשיב להסדרת מעמדה. בית המשפט אינו מחליף את הרשות המנהלית בביצוע פעולותיה, אלא משמש רק ערכאת ביקורת על החלטותיה. במקרה דנן כלל לא ניתנו החלטות נוכח מחדליה של העותרת 1. אשר לעותר 2, הוא הגיש בחודש יוני 2009 בקשה לקבלת מעמד של פליט. הרקע לה – לדברי העותרים - איומים מצד משפחתה של העותרת, הנשואה לאחר בפיליפינים ולה ילדים נוספים ממנו. בקשתו של העותר 2 לקבלת מעמד שכזה נדחתה, לאחר שהתברר כי הן מניעיו להישאר בישראל נשענים על מניעים כלכליים והן הסכסוך המשפחתי - שניהם אינם נופלים לתנאי אמנת ג'נבה בדבר מתן מעמד לפליטים.

סיכויי העתירה נמוכים עד מאד. הצעתם של העותרים למחוק את העתירה, ובתנאי שתנתן להם האפשרות להגיש בקשות שונות לקבלת מעמד כזה או אחר וכי הם לא יורחקו עד 30 ימים לאחר שתתקבל החלטה באותן בקשות עתידיות הינה הצעה שיש להפנות למשיב ולא לבית המשפט. בנסיבות המפורטות בהחלטתי, גם מאזן הנוחות נוטה לצידו של המשיב, באשר אין ליתן למי אשר נמצא בתחומי המדינה שנים רבות ללא אשרה ומתעלם מחוקיה סעד המוחל על התנהגותו.

אשר על כן, הבקשה לצו ביניים נדחית.

המזכירות תעביר את התיק לקביעה לפני שופט.

המזכירות תודיע החלטתי זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"א, 27 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: