ANYIYAKI ANDIRI נ' אלמלם ואח'

פסק דין

כללי:

התובע, מבקש מקלט מסודן, עתר בתביעתו לחיוב הנתבעים בתשלום הפרשי שכר, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה, פיצוי בגין אי הסדרה של פנסיה מקיפה, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

מטעם התובע העיד התובע עצמו.

מטעם הנתבעים העידו הנתבע 1 - מר שמעון שלמה אלמלם (להלן: "שמעון") והנתבע 2 – מר לירן רפאל אלמלם (להלן: "לירן"). תצהיר של עד נוסף, מר ברמה עבדאללה רושדי באשה, הוצא מהתיק לבקשת ב"כ הנתבעים עקב יציאת העד מהארץ (עמ' 23 לפרוטוקול, שורה 30).

טענות התובע:

התובע הועסק החל מיום 1.2.10 ועד ליום 14.4.11 בעסק המכונה "משטחי לירן" בראשון לציון (להלן : "העסק").

לטענת התובע, העסק אמנם קרוי על שם לירן ומספר העוסק המורשה הוא מספר הזיהוי של לירן, ברם בפועל מנהל העסק ומי שעל פיו ישק דבר היה שמעון, אביו של לירן. שמעון קיבל את התובע לעבודה, קבע את תנאי שכרו, שילם לו את השכר, היה ממונה עליו, עמד בקשר עם נציגי "קו לעובד", פיטר אותו והגיע לביקורים בעסק אחת לשבוע. בנסיבות אלו שמעון היה מעסיקו של התובע.

עקב הפרת זכויות עבודה וקבלת תלושי שכר לא תקינים נשלח מכתב מ"קו לעובד" ובתגובה נמסר לתובע שהוא יכול להמשיך לעבוד באותם תנאים בהם הוא עבד עד לאותה עת או להפסיק לעבוד לאלתר. כאשר התובע סרב להמשיך לעבוד באותם תנאים, הוא פוטר.

מתכונת העסקתו של התובע השתרעה על פני 6 ימי עבודה בשבוע: 10 שעות ביום (כולל הפסקה בת חצי שעה) בימים א'-ה' ו-6 שעות עבודה ביום שישי.

התובע השתכר סך 25 ₪ לשעת עבודה ולא קיבל תשלום עבור שעות נוספות.

לטענת התובע הוא זכאי לפדיון חופשה, לדמי הבראה, לדמי חגים, להחזר הוצאות נסיעה, לפיצוי בגין אי הסדרת פנסיה מקיפה, לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.

טענות הנתבעים:

לטענת הנתבעים יש לדחות על הסף את התביעה כנגד הנתבע 1, שמעון, מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה. בין התובע לשמעון לא השתכללו יחסי עובד ומעביד ו/או יחסים חוזיים, שמעון עבד כמנהל שכיר אצל בנו לירן, לירן הוא זה שהעסיק את התובע, הנפיק ופרע את תלושי שכרו והנושא באחריות כלפי התובע. לטענת הנתבעים, התובע לא העמיד תשתית עובדתית ראויה לטענותיו כנגד שמעון.

התובע עבד אצל לירן החל מיום 1.3.10 ועד לחודש אוקטובר בשנת 2010, בלבד.

לירן מפעיל עסק לייצור משטחים תעשייתיים ושמעון הוא מנהל שכיר בעסק ופעולותיו בוצעו מתוקף תפקידו זה.

התובע לא פוטר אלא זנח את העבודה ללא כל הסבר ו/או הודעה מוקדמת.

לירן זקוק לכוח עבודה להגדלת הייצור ולא הייתה לו כל סיבה לפטר את התובע, בייחוד כאשר עד לאותה עת התובע עבד ללא פגם.

התובע עבד בהיקף משרה של 59%, בימים ובשעות משתנים והשתכר שכר מינימום.

תלושי שכרו של התובע תקינים ומשקפים את עבודתו בפועל.