ת"א 1569-03-14 קוזין נ' אדני יגאל בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית לפיצוי בגין הפרת הסכם השכירות מיום 5/6/12 שנכרת בין התובע לבין הנתבעת (להלן: "ההסכם") שהינם הבעלים והמנהלים של המרכז המסחרי הממוקם בשכונת "רחובות ההולנדית" (להלן: "הקניון").

טענות הצדדים:

לטענת התובע, הוא ביקש לשכור מהנתבעים נכס המצוי בקניון לצורך הפעלתו כחנות ממתקים (להלן: "החנות"). לטענתו, מסירת החנות לחזקתו התעכבה חודשים ארוכים וכשביקש לברר מתי צפויה המסירה, דחו אותו הנתבעים בהבטחות חוזרות ונשנות כי מועד המסירה קרב. בהסתמך על הבטחות אלו התפטר התובע מעבודתו, נטל הלוואה ללא ריבית בסך של 60,000 ש"ח מהמרכז לטיפוח יזמות לצורך מימון ביצוע עבודות התאמה בחנות והתקשר בחוזה עם קבלן שיפוצים לצורם ביצוען.

משנמסרה החנות, לאחר תקופת המתנה ארוכה, לא ניתן היה להתחיל בעבודות התאמה, שכן טרם ניתן טופס 4 לקניון. משנתקבל טופס 4, הנתבעים לא עדכנו על כך את התובע ורק מספר חודשים לאחר מכן נודע לו על כך ואזי החל בביצוע עבודות התאמה.

משנתסיימו עבודות ההתאמה, נפתחה החנות למסחר כאשר הקניון אינו ערוך לקבלת הקהל הרחב: בחלקיו עדין מבוצעות עבודות בניה, לא קיימת גישה נוחה לקומת המסחר בה מצויה החנות, קומת המסחר מוארת וממוזגת באופן חלקי בלבד, חסרות דלתות בשירותים הציבוריים ועוד. בשל אי השלמת העבודות כאמור, הקניון היה ריק מאדם.

במצב דברים זה, על אף שהחנות הייתה ערוכה לפתיחתה לקהל הרחב, לא ניתן היה בפועל לקיים בה מסחר תקין ועל כן כעבור שלשה חודשים של הפסדים כספיים, פנה התובע לנתבעים וביקש לבטל את ההסכם. הנתבעים הסכימו לביטול וביקשו להחתים את התובע על טופס היעדר תביעות. התובע ביקש לקבל ייעוץ משפטי וכך גילה, לטענתו, בדיעבד, כי הנתבעים לא עמדו במועד מסירת החנות עפ"י ההסכם.

כעת, עותר התובע לפיצוי בגין הפרה כפולה של ההסכם מצד הנתבעים, כטענתו: בשל איחור במסירת החזקה ובשל העובדה כי התנאים הפיזיים של הקניון לא איפשרו הפעלת החנות.

על כן, עותר התובע לפיצוי בגין הפסד שכרו בעקבות התפטרותו ממקום העבודה לצורך הפעלת החנות ולהשבת השקעתו בחנות בסך של 60,000 ₪ וכן להשבת דמי השכירות ששולמו.

לטענת הנתבעים, החנות נמסרה לתובע בהתאם להסכם וללא כל איחור מצדם אך עבודות ההתאמה בוצעו על-ידי התובע בעצלתיים ועל כן החנות נפתחה למסחר רק כעבור חודשים ארוכים.

לטענתם, הקניון היה ערוך ומוכן למסחר אך התובע לא הצליח בהפעלת החנות, נחל הפסדים כלכליים ועל כן נטש את החנות. על כן, לטענתם, ההסכם שריר וקיים בין הצדדים והם זכאים לכל התשלומים מכוחו. לפיכך, לטענתם, במידה וייפסק סכום כלשהו לטובת התובע, הרי שהם זכאים לקיזוז הסכומים המגיעים להם מכוח ההסכם.

איחור במסירת החזקה והתוצאה:

עיון בהסכם השכירות (סעיף 8.1 בשילוב עם סעיף 2 לנספח א' להסכם) מלמד כי הנתבעים התחייבו למסור לתובע את החזקה בחנות לא יאוחר מיום 1/8/12 כאשר האיחור שאינו עולה על 30 יום במסירת החזקה אינו מהווה הפרת הסכם. מאידך, התחייב התובע, בהתאם לסעיף 10.1 בשילוב עם סעיף 2 לנספח א' להסכם, לפתוח את החנות לקהל הרחב עד לא יאוחר מיום 1/9/12 ובכל מקרה, לשאת בדמי השכירות ודמי ניהול מיום הפתיחה בפועל.

התובע העיד (עמ' 10 ש' 16) כי החנות נמסרה לחזקתו בחודש אפריל 2013. זאת, בניגוד לאמור בסעיף 6 לתצהיר עדות ראשית מטעמו , שם הצהיר כי החנות נמסרה לחזקתו בחודש אוגוסט 2013. כאשר נשאל על-ידי בית המשפט לפשר הסתירה, הסביר כי המועד המצוין בתצהירו , מקורו בטעות, ואישר שוב כי החנות נמסרה לחזקתו בחודש אפריל 2013 (עמ' 12 ש' 6).

עוד העיד כי עבודות התאמה בוצעו על-ידו במשך שלושה חודשים וכי החנות נפתחה למסחר בחודש יוני 2013 והיתה פתוחה במהלך חודשים יוני-יולי-אוגוסט 2013 (עמ' 12 ש' 8, עמ' 12 ש' 20, עמ' 15 ש' 6, עמ' 17 ש' 2) בניסיון להפעילה. התובע העיד כי לא ניתן היה לבצע עבודות התאמה בחנות בטרם קבלת טופס 4 כפי שנמסר לו על-ידי "סימה" מהעירייה (עמ' 13 ש' 13-14).

חיזוק לגרסת התובע לפיה החנות נפתחה למסחר בחודש יוני 2013 ניתן למצוא בטופס "תעודת בדיקה והיתר חיבור מתקן חשמל למתח" הנושא תאריך 31/5/13 שצורף לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים. הדעת נותנת כי עם חיבור החנות למערכת החשמל ועריכת בדיקות מתאימות, היית זו מוכנה לפתיחתה למסחר.

מר יגאל סעדה העיד מטעם הנתבעים כי החנות נמסרה לתובע לצורך ביצוע עבודות התאמה בהתאם להסכם, באוגוסט 2012 אך התובע התעכב בביצוע העבודות מסיבותיו הוא (עמ' 23 ש' 6-7) ולכן אף פתיחת החנות למסחר התעכבה. עם זאת, אישר מר סעדה, בהגינותו, כי לא ניתן היה לפתוח את החנות למסחר בטרם קבלת טופס 4 לקניון, (עמ' 20 ש' 29) אשר נתקבל ביום 4/4/13 ועל קבלתו עודכן התובע מיד (עמ' 21 ש' 14-15). עוד העיד כי לא היתה כל מניעה לבצע עבודות התאמה בטרם קבלת טופס 4 (עמ' 20 ש' 24).

במילים אחרות, אף מעדות מר סעדה עולה כי מועד מסירת החזקה בחנות לצורך ביצוע עבודות התאמה אינו רלוונטי למועד בו ניתן היה מבחינה חוקית לפתוח את החנות למסחר ואף לגרסתו, לא ניתן היה לפתוח את החנות לקהל לפני חודש אפריל 2014.

גרסת התובע, לפיה לא היה מודע למועד המסירה המצוין בהסכם אינה מקובלת על בית המשפט. אדם החותם על הסכם, מוחזק כמודע לתוכנו ומסכים לאמור בו אלא אם כן נסתרת חזקה זו ונסיבות המקרה מלמדות אחרת (ראו ע:א 8533/06 גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ (5.08.08) פורסם במאגרים)). התובע אומנם העיד כי מתקשה בקריאת השפה העברית אך התנהלותו מלמדת כי בעת הצורך הוא יודע שלא לחתום על המסמך שאת תוכנו ומשמעותו אינו מבין וכך גם יודע לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, כפי שעשה עם טופס היעדר תביעות עליו נתבקש לחתום על-ידי הנתבעים, עת ביקש לבטל את ההסכם.