פסק דין בערעור על קביעת זמני שהות בין קטינות לאביהן

: | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
76862-07-26
26.10.2026
בפני השופטת:
פאני גילת כהן

- נגד -
מבקשת:
פלונית
משיב:
פלוני
פסק דין
 

 

היש להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בגדרה נקבעו זמני השהות הזמניים של בנות הצדדים עם אביהם-המשיב – זוהי השאלה בה יעסוק פסק הדין שלפנינו.

 

בקשת רשות הערעור שלפניי מכוונת כנגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (שניתנה ביום 23.7.2026 בתלה"מ 80150-09-25 בגדרה נקבע מתווה מדורג להרחבת זמני השהות של בנות הצדדים הקטינות עם אביהן, המשיב, תוך ביטול הצורך בפיקוח של הורי המשיב על המפגשים עמן, כך שיכללו לינה של הקטינות במקום מגורי המשיב אצל הוריו.

 

רקע כללי והשתלשלות העניינים

הצדדים הם בני זוג לשעבר שהתגרשו בהסכמה בגט פיטורין, והם הוריהן של שתי בנות קטינות, ..., כבת 10 שנים כיום ו-..., כבת שש שנים כיום (להלן: "הקטינות").

מעיון בהליכים המתנהלים בבית המשפט קמא עולה, כי מערכת היחסים בין הצדדים קונפליקטואלית, כי הליכי יישוב הסכסוך שנפתחו בחודשים פברואר 2024 ופברואר 2025 לא נשאו פרי, וכך גם הליך הגישור אליו פנו הצדדים לאחר הגשת התובענות השונות, וכי נטושות ביניהם מחלוקות רבות, הנוגעות, בין השאר, לחלוקת זמני השהות של הקטינות עם כל אחד מהם ולזכויות בדירה ששימשה למגורי המשפחה באשדוד (להלן: "הדירה").

ביום 30.9.2025 הגישה המבקשת התובענה מושא ההליך קמא כנגד המשיב שעניינה קביעת אחריות הורית וזמני שהות, וביום 9.10.2025 הוגשה על ידה בקשה למתן צו הגנה כנגד המשיב (ה"ט 8934-10-25). במסגרת ההליכים קמא הועלו מצד המבקשת טענות בדבר התדרדרות במצבו הנפשי של המשיב, שימוש תדיר בסמים והתנהגות אלימה.

במסגרת הדיון בבקשה לצו הגנה מיום 15.10.2025, שהתקיים במעמד הצדדים, עלה בידיהם להגיע להסכמות לפיהן נאסר על המשיב להיכנס לדירה ונקבעו זמני שהות זמניים של הקטינות עם המשיב פעמיים באמצע השבוע מתום לימודיהן במסגרות החינוך ועד לשעה 19:30 ובכל סוף שבוע שני ללא לינה כשאיסוף הקטינות בימי שישי ושבת והחזרתן ייעשה ע"י הורי המשיב או מי מהם. הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של החלטה ותוקפן נקבע למשך שלושה חודשים.

בישיבת קדם המשפט מיום 18.1.2026 הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור; ואף הסכימו כי בינתיים לא תינתן החלטה בבקשת המבקשת לצו מניעה להבטחת מדור שקט ושלו, ומנגד המשיב לא יחזור להתגורר בדירה. להסכמותיהם ניתן תוקף של החלטה.

ביום 17.6.2026 הוגשה בהליך המזונות בו נקטה המבקשת הודעתה בדבר סיום הליך הגישור ללא הצלחה ובצדה בקשה למתן צו מניעה לצורך הבטחת מדורן השקט והשלו של הקטינות והחלטה בבקשתה למזונות זמניים. בו ביום ניתנה החלטה על פיה נדחתה בקשת המבקשת לצו מניעה.

ביום 23.6.2026 הגיש המשיב בקשה שהוכתרה כדחופה, בגדרה עתר להרחבת זמני השהות הזמניים שלו עם הקטינות כך שיכללו לינה הן בימי אמצע השבוע והן בסופי שבוע ולהסרת הצורך בפיקוח הוריו או צד שלישי כלשהו על המפגשים.

ביום 30.6.2026 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת בהליך בגדרה נשמעו טענות הצדדים ונמסרה מפי המשיב הסכמה לשוב להליך הגישור. המבקשת ביקשה שהות לשקול עמדתה ובית המשפט נעתר לבקשתה. משהודע על ידה כי היא אינה מסכימה לשוב להליך הגישור, הורה בית המשפט למבקשת להגיש תגובה בכתב לבקשת המשיב, ותגובתה הוגשה ביום 19.7.2026. בתגובתה שבה המבקשת על טענותיה בדבר התמכרותו של המשיב לסמים, מצבו הנפשי הרעוע והתנהגותו האלימה שגרמה נזק רב לרכוש. בתוך כך פירטה המבקשת, כי במהלך 10 חודשים נעל המשיב עצמו בדירת המגורים, כך שהקטינות והיא נאלצו לנדוד בין דירת אמה לדירת אביה. בהתאם להחלטה המורה לו לעשות כן, הגיש המשיב תשובה לתגובת המבקשת ביום 23.7.2026, ובו ביום ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור.

 

ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור

בהחלטתו קבע בית המשפט קמא מתווה מדורג של הרחבת זמני השהות של הקטינות עם המשיב, כך שבשלב הראשון, שיחול עד ליום 6.9.2026 יאסוף המשיב את הקטינות בימים שני ורביעי ישירות ממסגרות החינוך וישיבן לבית המבקשת עד השעה 20:00, ובכל סוף שבוע שני יאסוף אותן בימי שישי ממסגרות החינוך וישיבן לבית המבקשת במוצ"ש בשעה 19:30.

בשלב השני, שיחול מיום 7.9.2026 ועד ליום 7.10.2026 יורחבו זמני השהות כך שיכללו לינה אצל המשיב בימי שני והוא ידאג להביאן למסגרות החינוך בימי שלישי.

ובשלב השלישי, שיחול מיום 8.10.2026 ואילך, יורחבו זמני השהות כך שיכללו לינה אצל המשיב גם בימי רביעי והוא ידאג להביאן למסגרות החינוך בימי שלישי וחמישי.

בית המשפט קמא נימק החלטתו בכך שטובת הקטינות מחייבת הבטחת קשר יציב, תקין ומשמעותי עם כל אחד מהוריהן. נקבע, כי במסגרת ההחלטה בבקשה לצו מניעה להבטחת מדור שקט ושלו נקבע, שהאב אינו מסוכן לקטינות, כי לא נשקפת ממנו כל סכנה להן, ועל כן אין מקום לשוב ולהעלות טענות אלו אשר נדונו ונדחו בהליך המזונות. בנוסף הדגיש בית המשפט, כי זמני השהות במתכונתם המצומצמת והמפוקחת על ידי הורי המשיב מתקיימים זה למעלה מתשעה חודשים, וכי אין עוד הצדקה להמשך הגבלת הקשר והותרת הפיקוח ההורי על המפגשים; והוסיף, כי לו סברה המבקשת שיש צורך בתסקיר של עו"ס לסדרי דין, הייתה עותרת לקבלתו, אך היא לא עשתה כן, על אף שתביעתה הוגשה בחודש ספטמבר אשתקד. כן התקבלה טענת המשיב, לפיה התנאים הקיימים בדירת הוריו מאפשרים את לינת הקטינות שם בחדר נפרד.

המבקשת לא השלימה עם ההחלטה, והגישה בקשות שהוכתרו כדחופות למתן רשות ערעור על ההחלטה ולעיכוב ביצועה.

המשיב התבקש להגיב לבקשה ועשה כן, ומכאן ההחלטה שלפנינו.

להשלמת התמונה יצוין, כי הבקשה לעיכוב הביצוע התקבלה חלקית, כך שנקבע, כי ביצוע השלבים השני והשלישי במתווה שנקבע בהחלטה יעוכב.

 

תמצית טענות הצדדים

יצוין, כי שני הצדדים האריכו בטיעוניהם הרבה מעבר לצורך והעלו טענות שאינן ממין העניין, כשכל אחד מהם מטיל רפש במשנהו, ויש להצר על כך, שכן ברי כי יחסם העוין האחד כלפי משנהו וההאשמות ההדדיות עלולים להשליך על מצבן של הקטינות, והם בוודאי אינם עולים בקנה אחד עם טובתן.

 

לטענת המבקשת, שגה בית המשפט קמא עת הורה על הרחבת זמני השהות של הקטינות עם המשיב תוך הסרת הפיקוח עליהם והוספת לינה מבלי שהונח לפניו תסקיר של עו"ס לסדרי דין או כל המלצה מקצועית אחרת הבוחנת את טובתן. המבקשת מלינה על כך שבית המשפט התעלם מראיות רבות המעידות, לטענתה, על מסוכנותו של המשיב, על היותו מכור לסמים ועל מצבו הנפשי הרעוע, לרבות כתבי אישום התלויים ועומדים כנגדו ותיעוד הסמים וכלי לשימוש בסמים, אשר הושארו על ידו בדירתה. לדבריה עם כניסתה לדירה לאחר שימוש בלעדי שעשה בה המשיב, מצאה אותה המבקשת במצב תחזוקתי ירוד, מטונפת ומלאת עובש. כן מפנה המבקשת, למה שהיא מתארת כהודאתו של המשיב בחקירתו מיום 18.1.2026, בכך שמנע ממנה ומן הקטינות כניסה לדירתן משך כ-10 חודשים. בנוסף, היא מדגישה כי לקטינות אין תנאי מגורים בסיסיים והולמים ללינה בבית הורי המשיב המשמש למגוריו; וכי הקטינות מגלות התנגדות נחרצת ללינה אצל המשיב בבית הוריו, כשלדבריהן הן נאלצות ללון שם יחדיו בחדר אחד קטן על מיטה אחת בודדת.

מנגד טוען המשיב, כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות על הסף, שעה שהוגשה ממניעים פסולים ותוך שימוש בקטינות ככלי ניגוח במאבק הרכושי שבין הצדדים בעניין הזכויות ב"דירת המריבה". לדידו, טענות המבקשת בדבר אלימות, מסוכנות או שימוש בסמים על ידו הן שקריות לחלוטין ונדחו זה מכבר בהחלטה חלוטה מיום 17.6.2026, בגדרה נקבע כי המבקשת עצמה הודתה בחקירתה מיום 18.1.2026 כי המשיב מעולם לא פגע בקטינות או איים עליהן. הוא מוסיף, כי המבקשת מלינה כעת על אי מינוי עו"ס לסדרי דין ע"י בית המשפט קמא, על אף שבא כוחה הצהיר, כי אין צורך בתסקיר של עו"ס לסדרי דין. המשיב מוסיף, כי הוא אדם נורמטיבי שאוהב את בנותיו והן כל עולמו, ומבהיר, כי בבית הוריו קיימים תנאים הולמים המאפשרים את לינת הקטינות בחדר נפרד וכי הקטינות כבר שהו עמו ללא פיקוח ונהנו עמו מאוד, והן מגיעות אליו בשמחה ובאהבה.

 

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה לה ובתיקים המתנהלים בבית המשפט קמא, ועל יסוד תקנה 138(א)(5) ותקנה 149(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מצאתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו באופן חלקי, והכל מהנימוקים שיפורטו להלן.

כידוע, לאורן של הוראות הדין והפסיקה, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, בפרט בעניינים שמעצם טיבם מסור בידי הערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, והתערבותה שמורה למקרים חריגים בהם נראה כי נפלה טעות ברורה או כאשר הדבר נדרש כדי למנוע עיוות דין, ובזיקה לענייננו – גם כאשר נדרשת בחינה מעמיקה יותר של טובת הקטינים בהיותה עקרון העל המנחה בהליכים בהם עניינים הקשורים בקטינים מהווים מושא המחלוקת.

בענייננו, באתי למסקנה, כי הוא בא בגדרם של המקרים בהם מוצדקת התערבות של ערכאת הערעור.

הרושם המתקבל מעיון בתיקים המתנהלים בבית המשפט קמא הוא, שעצימות הקונפליקט בין הצדדים גבוהה, ובשל כך, ככל הנראה, ניסיונותיהם לגשר על הפערים ביניהם ולהביא את הסכסוך אל קצו אינם נושאים פרי. כפי שצוין לעיל, הצדדים מפנים אצבע מאשימה האחד כלפי משנהו, וברובד העובדתי טענותיהם קוטביות זו לזו. כך, בין השאר, בנוגע לתנאים הפיזיים במקום מגורי המשיב בבית הוריו ולמידת התאמתם להלנת הקטינות ולצרכיהן ואף בנוגע לעמדת הקטינות ביחס ללינה בבית הסבים.

נימוקי ההחלטה קמא נשענים על החשיבות שבהבטחת קשר רציף ומשמעותי של קטינים עם כל אחד מהוריהם, ועל חובתו של כל אחד מההורים להבטיח השמירה על קשר תקין ויציב של הקטינים עם משנהו ולא לסכל את קיומו. זאת, כביטוי מעשי לעקרון טובת הילד.

ביישום עקרונות אלה על המקרה דנא הגיע בית המשפט קמא למסקנה, כי משנקבע אגב הדיון בבקשה לצו מניעה שהוגשה ע"י המבקשת, כי לא נשקפת סכנה מפני המשיב כלפי הקטינות, ושעה שזמני השהות במתכונת המצומצמת מתקיימים זה תקופה ארוכה, אין הצדקה להותירה על כנה. בית המשפט קמא זקף לחובת המבקשת אי הגשת בקשה לקבלת תסקיר של עו"ס לסדרי דין בעניינה של המשפחה ונוכח האמור, ובהעדר ראיות הסותרות את טענות המשיב בנוגע לתנאים הפיזיים בדירת הוריו, נעתר לבקשת המשיב והורה על הרחבת זמני השהות של הקטינות עמו, תוך קביעת מתווה מדורג שיאפשר לקטינות להסתגל להרחבת זמני השהות.

כידוע, עקרון טובת הילד הוא עקרון רחב ומופשט, שלו פנים רבות, המשתקפות במימי המשפט בהתאם להקשר שבו הוא נבחן. על בית המשפט מוטלת, אפוא, המלאכה לצקת תוכן לתוכו בהתאם לאופי המחלוקת במסגרתה הוא מתעורר ולנסיבות המקרה המסוים אשר בא לפניו.

אף שלערכאה הדיונית, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה הנדרש להליכים שונים בעניינה של אותה משפחה, יתרון על פני ערכאת הערעור בהכירה את התנהלות הצדדים ולאור התרשמותה הבלתי אמצעית מהם, שעה שעניין לנו בטובת הקטינות והיא השוכנת בלב ההליך קמא, ראוי היה בענייננו להעמיק הבחינה של בקשת המשיב להרחבת זמני השהות טרם הרחבתם באמצעות המתווה שנקבע. הקטינות הן ישויות נפרדות מהוריהן, יש להן רצונות וצרכים, ודווקא משום שהסכסוך הנטוש בין הצדדים עצים, ראוי והכרחי היה טרם הכרעה בעניינן של הקטינות לשמוע את עמדתן.

כידוע, זכותו של הילד להשתתף בהליכים הנוגעים לו ולקבל הזדמנות להישמע בהליך שיפוטי אינה בבחינת חידוש במשפטנו.

סעיף 12 לאמנה בדבר זכויות הילד, שישראל הצטרפה אליה בשנת 1991, מעגן את זכותו של ילד, המסוגל לגבש דעה, להביע אותה בחופשיות בעניינים הנוגעים לו וכן לקבל הזדמנות להישמע בהליך שיפוטי. האמנה אמנם לא הפכה חלק מספר החוקים הישראלי, אך זכות זו הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון עוד קודם לעיגונה בתקנות.

בהמשך, עוגנה הזכות בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 במסגרת פרק כ'2, שהתווסף לתקנות בשנת 2011.

הזכות עוגנה גם בתיקון מס' 14 לחוק הנוער משנת 2008 וכמובן גם בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 בפרק ב' (להלן: "תקנות בית המשפט לענייני משפחה"), שהחליפו את התקנות הקודמות.

 

וכך נקבע בתקנה 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה:

"49. בית המשפט הדן בתובענה כאמור בתקנה 15(א)(3), (6), (11) ו-(13) הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, את דעותיו ואת רצונותיו בעניין הנדון לפניו... וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, לפי גילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה".

המחלוקת נושא דיוננו, הנסבה, כידוע, סביב זמני השהות של הקטינות עם המשיב חוסה בצלה של תקנה 49.

צא ולמד, כי לצד החשיבות שבהבטחת קיומו של קשר יציב ומשמעותי של הקטינות עם שני הוריהן, עליה הצביע בית המשפט קמא, לאור טענות הצדדים האחד כנגד משנהו, היה על בית המשפט קמא, לכל הפחות, לקבל את עמדת הקטינות טרם הכרעה בעניין הרחבת זמני השהות שלהן עם המשיב כך שיכללו לינה עמו בבית הוריו גם באמצע השבוע, שכן זוהי זכותן שבדין.

בנסיבות ענייננו מתחדד ביתר שאת הצורך בקבלת עמדת הקטינות, בין באמצעות עו"ס לסדרי דין, בין באמצעות אפוטרופוס לדין, בין באמצעות יחידת הסיוע ובין במישרין, דהיינו במפגש של הקטינות עם בית המשפט, כקבוע בתקנות 51-54 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה.

המבקשת קובלת על כי בית המשפט קמא לא הורה על עריכת תסקיר של עו"ס לסדרי דין בעניינה של המשפחה. בעניין זה יובהר, כי ההחלטה האם להסתייע בחוות דעת של גורם מקצועי כדוגמת עו"ס לסדי דין, נתונה בידי בית המשפט והיא חלק מהפררוגטיבה ומשיקול הדעת הנתונים לו. לצד זאת יוער, כי אין בידי לקבל הנימוק שניתן ע"י בית המשפט קמא בדחותו בקשת המבקשת לקבלת תסקיר טרם הכרעה בבקשת המשיב להרחבת זמני השהות. בעניין זה יובהר, כי בעלי הדין רשאים לעתור לקבלת תסקיר של עו"ס לסדרי דין בכל שלב של ההליך, וכאמור, בידי בית המשפט הפררוגטיבה להחליט האם להיעתר לבקשתם אם לאו בהתאם לשיקול הדעת הרחב המסור בידו.

כך או כך, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה ככל שהיא נוגעת לדחיית הבקשה לקבלת תסקיר של עו"ס לסדרי דין.

עם זאת, כאמור, מצאתי כי היה על בית המשפט לפעול כמצוות הדין, וטרם הכרעה בבקשת המשיב, לקבל לכל הפחות את עמדת הקטינות ביחס להרחבת זמני השהות שלהן עם המשיב כך שיכללו לינה בבית הוריו גם באמצע השבוע.

ודוק, מעבר לחובה החקוקה המוטלת עליו, בהינתן האינטרסים המנוגדים של הצדדים ועוצמת הסכסוך ביניהם, על מנת לקבל ההחלטה המיטבית עבור הקטינות באופן שיגשים את טובתן, נדרשת השלמת המידע לגביהן ומפיהן, מעבר ובנוסף לטענות הצדדים עצמם, ולבית המשפט הסמכות להחליט אודות האופן בו יושלם המידע.

לפיכך, על בית המשפט לקבל עמדת הקטינות ולשוב ולהידרש לבקשת המשיב להרחבת זמני השהות של הקטינות עמו ולהכריע בה כחכמתו.

 

 

סוף דבר

הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שזמני השהות של הקטינות עם המשיב יהיו בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת ע"י הערכאה הדיונית (לאחר שמיעת הקטינות לכל הפחות) בהתאם לשלב הראשון שבמתווה שנקבע, דהיינו לא יכללו לינה של הקטינות אצל המשיב באמצע השבוע.

 

 

 

לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

העירבון שהופקד ע"י המבקשת על פירותיו יוחזר לה באמצעות בא-כוחה.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ז, 26 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

בקשת הסרה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת 
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>