פס"ד בבקשה לביטול צו קיום צוואה

 לפני בית המשפט מונחת בקשה לביטול צו קיום צוואה, לפי סעיף 72 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 שהוגשה על ידי מר ..... (להלן: "המבקש 1") , ..... ו- ...... (להלן: "המבקשות 2-3( (ביחד להלן: "המבקשים"), כנגד גב' ..... (להלן: "המשיבה"). הבקשה מתייחסת לצוואת המנוח ...... ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר צו קיום לה ניתן ביום 25.3.2024.

רקע וטענות הצדדים

1. המנוח, ..... ז"ל, ת"ז XXX, נפטר ביום 4.12.2023. המנוח הותיר אחריו צוואה מיום 20.12.2016, אשר צו קיום לה ניתן על ידי רשם הירושות ביום 25.3.2024. הצוואה הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה ביום 27.2.2017. הודעה על הפקדה זו נמסרה ביום 5.3.2024.

    

2. על פי צוואה זו, בתו, המשיבה, היא היורשת היחידה לכלל נכסיו. המבקש 1, בנו של המנוח, יחד עם נכדותיו של המנוח, המבקשות 2-3 (בנותיו של בן אחר של המנוח שנפטר), הגישו בקשה לביטול צו קיום הצוואה ולמתן צו ירושה במקומו. הליך זה נסוב סביב טענותיהם של המבקשים בדבר אי-תקפות הצוואה והשיהוי בהגשת התנגדותם, אל מול עמדת המשיבה הדוחה טענות אלו וטוענת כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח.

    

3. ברקע המחלוקת בין הצדדים עלו טענות באשר להיקף העיזבון ולנכס מקרקעין אשר כלול בצוואת המנוח. נכס זה יצא מרשותו ובעלותו של המנוח עוד בשנת 2018, שנים טרם פטירתו, והועבר לידי המשיבה.

    

   טענות המבקשים:

4. המבקשים טוענים כי צו קיום הצוואה שניתן אינו משקף את רצונו האמיתי של המנוח, ויש לבטלו. ראשית, הם מעלים טענה בדבר אי-כשירותו המנטלית של המנוח בעת עריכת הצוואה, בטענה שהיה "על גבול דמנטי, אם לא דמנטי כבר", וכי מצבו הרפואי והקוגניטיבי התדרדר בשנים שקדמו לפטירתו. טענה זו דורשת הוכחה באמצעות חוות דעת רפואיות או עדויות התומכות בהיעדר כשירותו של המנוח.

    

5. המבקשים טוענים להשפעה בלתי הוגנת שהפעילה המשיבה על המנוח, תוך בידודו מבני משפחתו והסתרה של מצבו הרפואי. לטענתם, המשיבה מעורבת באופן פעיל בעריכת הצוואה ובתוכנה, וכי הצוואה "בלתי הגיונית" משום שהיא מדירה את יתר ילדיו ונכדיו של המנוח, בניגוד להבטחותיו לחלוקה שוויונית. הוכחת טענות אלו תדרוש הצגת עדויות להתנהלות המשיבה כלפי המנוח, מידת תלותו בה, ונסיבות עריכת הצוואה.

    

6. במעמד הדיון השלים ב"כ המבקשים את טענותיו באשר לשיהוי, וטען כי המבקשים ידעו על הצוואה ותוכנה בסמוך לפטירתו של המנוח, ואולם נוהל משא ומתן בין הצדדים אשר עיכב את הגשת התנגדותם. ביום 24.8.2025 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים ובמסגרת הודעתם על הגשת התצהירים, בחרו הם להרחיב בכתב את טענותיהם, אף ללא היתר מבית המשפט, ועיקר טענתם הייתה כי כלל לא השתהו בהגשת הבקשה לביטול צו קיום צוואה.

    

7. המבקשים מתייחסים לשיהוי בהגשת בקשתם לביטול הצו, וטוענים כי לא ידעו על קיום הצוואה, על הגשת הבקשה לקיומה ועל מתן הצו עד למועד מאוחר יותר (מרץ-אפריל 2024). הם מצדיקים את העיכוב בכך שניהלו משא ומתן בתום לב עם המשיבה בניסיון להגיע להסכמות, וכן בשל נסיבות אישיות קשות שאירעו בתקופה זו. על המבקשים להוכיח את מועדי ידיעתם בפועל ואת סבירות ההסברים לשיהוי.

    

8. המבקשים מעלים ספק לגבי העברת חלקו של המנוח בדירה למשיבה בחייו, וטוענים כי גם פעולה זו בוצעה תוך ניצול מצבו של המנוח. נטען כי הם מתכוונים לבקש את ביטול העברה זו, וטוענים כי היא מעידה על ניסיון "לרוקן את הצוואה מתוכן". טענה זו דורשת הוכחה נפרדת בדבר נסיבות העברת הדירה .

    

    

   טענות המשיבה

9. המשיבה דוחה מכל וכל את טענות המבקשים, וטוענת כי צו קיום הצוואה תקף וכי הבקשה לביטולו הוגשה בשיהוי בלתי מוצדק. ראשית, המשיבה מדגישה כי המנוח היה כשיר וצלול בדעתו בעת עריכת הצוואה ועד יום מותו, ומציגה חוות דעת פסיכיאטרית מ-2018 התומכת בכשירותו המנטלית. על המשיבה להוכיח את כשירותו של המנוח באמצעות ראיות רפואיות ועדויות על מצבו.

    

10. המשיבה מכחישה כל טענה בדבר השפעה בלתי הוגנת, וטוענת כי המנוח היה אדם "איתן בדעתו" שקיבל את החלטותיו באופן עצמאי. היא מדגישה את אהבתה ודאגתה למנוח, וכי הקרבה ביניהם לא נבעה מניסיון להשפיע עליו. המשיבה תצטרך להציג עדויות התומכות בעצמאותו של המנוח ובהיעדר השפעה פסולה.

     

11. המשיבה טוענת כי המבקשים ידעו על קיום הצוואה מיד לאחר מות המנוח (בפגישה בפברואר 2024), וכי העיכוב בהגשת בקשת הביטול (עד יולי 2024) אינו סביר ומהווה שיהוי ניכר. היא טוענת כי המבקשים פעלו רק לאחר שקיבלו את צו הירושה של האם, שהבהיר להם כי לא יקבלו נכסים נוספים, וכי מדובר ב"פישינג". על המשיבה להוכיח את מועדי הידיעה המוקדמים של המבקשים ואת היעדר ההצדקה לשיהוי.

     

12. המשיבה טוענת כי הדיון בבקשה לביטול הצוואה הוא תיאורטי ברובו, שכן חלקו של המנוח בדירה הועבר אליה במתנה עוד בחייו. לטענתה, העברה זו מעידה על רצונו האמיתי של המנוח ואינה קשורה לצוואה. עליה להציג את תיעוד העברת הדירה ולהוכיח את חוקיותה.

     

    דיון והכרעה:

     

13. לאחר עיון בטענות הצדדים, שמיעת העדויות והראיות שהוגשו לפני, הוראות החוק והמבחנים שנקבעו בפסיקה ליישום הוראת סעיף 72 לחוק הירושה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות והכל כפי שיובא בהרחבה להלן.

     

14. על אף ההרחבה של המבקשים בהליך זה באשר לטעמי ההתנגדות יש להדגיש כבר בפתח פסק הדין את המסגרת הדיונית המתבררת עתה לפני ובמסגרת בקשה לביטול צו קיום צוואה. במסגרת בקשה לביטול צו קיום צוואה, המוגשת מכוח סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, אין מקום לדון בטענות עובדתיות המהוות עילה להתנגדות לקיום הצוואה. זאת, לאור מעמדו של צו קיום צוואה כ"פסק דין חפצא"(judgment in rem) , הפועל כלפי כולי עלמא ומעמיד הכרעה סופית ומחייבת, אף אם נפלה בה טעות.

     

    מכאן, כי אין זו העת לברר טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת או חוסר כשרות, שכן הליך זה אינו הליך התנגדות לקיום צוואה. ההליך דנן מתמקד בביטול צו הקיום בהתאם לתנאי סעיף 72 לחוק, ואילו התנגדות לקיום הצוואה תתאפשר רק לאחר קבלת הבקשה לביטול הצו. בעניין זה נפסק כי: "בשעה שבית המשפט צריך להכריע האם לסלק על הסף תובענה, עליו לבחון האם יש התכנות ולו קלושה לתביעה וככל שישנה, התביעה לא תדחה על הסף אלא תידון לגופה... ברם, המצב שונה שעה שמדובר בתביעה לביטול פסק דין או בתביעה לביטול צו קיום צוואה שמעמדו דומה לפסק דין. במצב כזה, יש לבחון ראשית האם המבקש עומד בדרישות המקדמיות ובקריטריונים הנדרשים על מנת שתפתח בפניו הדלת לשמוע טענות שהיה צריך לשמוע ולטעון בטרם שניתן פסק הדין או צו קיום הצוואה.... רק אם מתברר שהיה מקום והצדק סביר לחוסר המעש שלו בעת שההליך נדון, יש מקום לאפשר לו להשמיע את טענותיו." (עמ"ש (ת"א) 17158-10-20 פלוני נגד אלמונית [פורסם בנבו (16.12.2021)]).

     

15. אם כך, טרם בית המשפט יבחן את הטענות של המבקשים באשר לצוואה שהוגשה לקיום על ידי המשיבה, תחילה יש להכריע בבקשה לביטול צו ירושה. על כן, הדיון בהליך זה הוא לפי המסגרת הדיונית הקבועה בסעיף 72 לחוק הירושה :

     

    "72 (א) נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.

    (ב) תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה."

     

16. בהתאם להוראות החוק בעניין זה, נקבעו בפסיקה שלושה תנאים מצטברים לצורך הכרעה בבקשה: (1) האם קיימת עובדה שלא הובאה לפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, טרם מתן הצו, או קיימת טענה שלא נטענה לפני מתן הצו; (2) האם במידה ואותה עובדה או טענה הייתה מובאת לפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, קודם מתן הצו, היה בה כדי לשנות את התוצאה; (3) האם ניתן היה להביא את הטענה בבקשה לביטול הצו קודם למתן הצו או לאחר מכן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

    בהתאם למבחנים כאמור לעיל, ככל שיימצא כי קיימת עובדה חדשה שלא נטענה ושלא הייתה ידועה בעת מתן הצו, עובדה שאין מחלוקת כי הייתה מביאה לתוצאה אחרת מאשר הצו, המבחן האחרון הוא למעשה מבחן של שיהוי המבקש את ביטול או שינוי הצו. על דרך הכלל, ככל שבית המשפט יתרשם כי העובדה לא הובאה בהזדמנות הסבירה הראשונה, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לשינוי או ביטול הצו.

17. למען הסדר הטוב, נוכח החשיבות של הדברים, יובאו כאן המועדים הרלוונטיים וסדר האירועים אשר יש להם משמעות לצורך הכרעה בהליך:

     

    • ביום 20.12.2016, המנוח ערך צוואה. כשנתיים לאחר מכן, בנובמבר 2018, נערכה למנוח בדיקה פסיכיאטרית על ידי ד"ר ...., אשר קבעה את כשירותו. בשנה זו או בסמוך לה, העביר המנוח את חלקו בדירה ל..... ב"העברה ללא תמורה".

       

    • האב המנוח הלך לעולמו ביום 4.12.2023. ביום 12.2.2024, המשיבה חתמה על ייפוי כוח ומסמכים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה לקיום הצוואה, וביום 13.2.2024 הוגשה הבקשה לצו קיום צוואת האב המנוח.

       

    • באותו היום, 13.2.2024, התקיימה פגישת הצדדים במשרדו של עו"ד ...., עד הקיום לצוואה, שם נודע למבקשים תוכן הצוואה. ביום 5.3.2024 המבקש 1 חתם על ייפוי כוח כללי לייצוג בהליכים שונים בבית המשפט או אצל רשם הירושה.

       

    • ביום 25.3.2024, ניתן צו קיום צוואת האב המנוח. ביום 2.4.2024 , עו"ד .... (ב"כ המבקשים) פנה לעו"ד ... בכתב, ובו ציין כי מרשיו מתכוונים להגיש התנגדות לצוואה וביקש את צו הקיום.

       

    • ביום 24.4.2024, המבקש 1 עבר תאונת אופנוע קשה. ביום 28.4.2024, כלתה של המשיבה נפטרה. ביום 8.7.2024, הוגשה הבקשה לביטול צו קיום צוואת האב המנוח.

       

18. הבקשה לביטול צו קיום צוואה נועדה לאפשר למבקשים להגיש התנגדותם, המבוססת בעיקרה על טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת ואי-כשירות. טענות אלו אינן חדשות ולא נולדו מאוחר לצו קיום צוואה. כפי שיפורט עוד בהרחבה, התנהגות המבקשים, בפרט המבקש 1, מלמדת כי טענות ההתנגדות היו ידועות להם עוד בסמוך וקודם להגשת הבקשה לצו קיום צוואה.

     

19. בהתאם לתקנה 14(ב)(א) יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה אישורים על מסירת הודעה על קיומה של הצוואה ליורשים ולזוכים על פי הצוואה ולחילופין הצהרה של המבקש את צו הקיום על מסירת ההודעה כאמור באופן אישי. על כן, הבחינה של ידיעת היורשים, הם המבקשים כאן, באשר לקיומה של הצוואה והבקשה לצו קיום, היא בזיקה לאדם הסביר והאם במועד 13.2.2024 ידעו המבקשים אם לאו באשר להגשת הבקשה לצו קיום צוואה בפועל.

     

20. על אף האמור בתצהירו של המבקש 1, לפיו הפגישה עם עו"ד .... התקיימה ביום 25.3.2024, הוכח מתוך העדויות והראיות כי הפגישה האמורה התקיימה ביום 13.2.2024. זאת, בין היתר, נוכח ציון תאריך זה במכתב שנשלח לרשם הירושות בשמו של המבקש 1. המבקש 1 אישר בחקירתו הנגדית (שורות 15-17, עמוד 8 לפרוטוקול מיום 3.11.2025) כי התקיימה פגישה אחת בלבד אצל עו"ד ...., ובחקירתו הנגדית (שורה 18, עמוד 18 לפרוטוקול מיום 3.11.2025) העיד כי אינו זוכר את מועדה המדויק. ב"כ המבקש 1 אף אישר (עמוד 21 לפרוטוקול מיום 3.11.2024) כי התאריך 25.3.2024, המצוין בתצהיר, הינו טעות סופר. לפיכך, מועד הפגישה הקובע הוא 13.2.2024, כנטען על ידי המשיבה וכעולה מהמסמכים שצורפו כראיות.

    בנסיבות אלו, ובהינתן שפגישה זו נועדה, בין היתר, להסדרת צו ירושה של האם המנוחה (שנפטרה שנים קודם לכן) וכן להקראת צוואת האב, אין לקבל את טענת המבקשים כי לא סברו שתוגש בקשה לצו קיום צוואה בסמוך למועד זה. תגובתו הנזעמת של המבקש 1, אשר כעס ועזב את המקום עם גילוי הדברים, מעידה על הבנתו את כוונת המשיבה למימוש הצוואה. התנהגות זו, בזמן אמת, משקפת את ההכרה בפעולת המשיבה להוציא את צוואת המנוח אל הפועל. כעסו המופגן של המבקש 1 מוסבר באופן בלעדי בזיקה לצוואת האב. סביר להניח כי פגישה שנקבעה בסמוך לאחר פטירת האב לא נועדה אך ורק להסדיר את ירושת האם המנוחה, אלא להסדיר את עיזבונם של שני ההורים המנוחים, בהתחשב בכך שהאם נפטרה שנים קודם לכן.

     

21. לא מצאתי לקבל את טענת המבקש 1 בסעיף 4 לתצהירו כי עצם העובדה שהאב המנוח הותיר אחריו צוואה נודע לו רק במעמד הפגישה אצל עו"ד .... ביום 13.2.2024. בעדותו העיד המבקש 1 כי ידע על הצוואה 8 שנים קודם לכן, היינו בסמוך לעריכתה (ראו עדותו בשורות 15-16 עמוד 4 לפרוטוקול מיום 3.11.2025 וכן בהמשך עדותו במענה לשאלות בית המשפט בעמוד 7 לפרוטוקול הדיון).

     

22. כחלק מפעולותיו בזמן אמת ולאחר שנודע לו על הכוונה של המשיבה להגיש בקשה לצו קיום צוואה בצד הסדרת ירושת האם המנוחה, פנה המבקש 1 לעו"ד כאשר ביפוי הכוח שנחתם עוד ביום 5.3.2024 צוין במפורש כי המינוי ניתן לטובת "טיפול משפטי – הליך התנגדות לצו קיום צוואה/רשם הירושה/בית משפט לענייני משפחה". מהמינוי ברור מה הייתה כוונתה המבקש 1 והיא הגשת התנגדות אשר הייתה הנחה כי תועבר לדיון גם לפני בית המשפט ולטובת הייצוג המתמשך לאחר הגשת ההתנגדות. מעבר ללשון הוראת יפוי הכוח, הוראה ברורה, גם אם לא היה מצוין האמור במפורש, שעה שהמבקש 1 אינו זוכה על פי הצוואה לא יכולה להתקבל אחרת של המבקש 1 אלא כי הפניה נעשתה לטובת בחינת הגשת התנגדות לצוואה, היינו כבר ביום זה, 5.3.2024, ברורה כוונת המבקש 1 בפניה ליעוץ משפטי וידיעתו באשר לבקשה לצו קיום צוואה.

     

23. הגם שלא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשות 2-3, בכתבי הטענות אישרו המבקשות כי עד הקיום, עו"ד ...., אשר פעל בשם המשיבה להגשת הבקשה לצו קיום צוואה, פנה אליהן בין היתר גם בבקשה להשלמת פרטים ומעדותו ברור הוא כי הפרטים שנדרשו הם לטובת צו ירושת סבתן המנוחה, אשתו של המנוח, אשר נפטרה ב-2010, שכן היה צורך להסדיר גם את חלוקת עיזבונה. על כן, משעה שנעשתה אליהן פנייה מעורך הדין אשר פעל להגשת הבקשה לצו קיום צוואה ובין היתר לטובת הסדרת עיזבון המנוחים, אין לקבל כל טענה באשר לכך שקודם למתן צו קיום הצוואה לא ידעו על קיומה או על הרצון לקיימה.

     

24. אם לא די בכך, המבקשים הסתייעו בבא כוחם בפניה לעו"ד ... עוד ביום 2.4.2024 כאשר בכותרת הפניה מצוין במפורש כי זו נעשית הן בעניין ירושת האם המנוחה והן בעניין צו לקיום צוואת האב המנוחה. כבר בכותרת ברור כי יודעים המבקשים כי עו"ד ....מייצג את המשיבה לטובת צו ירושה של האם המנוחה וצו קיום צוואת המנוח כך שעדותם בעניין הספק באשר לפניה של עו"ד ....אליהם עוד בחודש 03/2024 כאשר מהמכתב ניתן ללמוד במפורש כי אין מדובר בפניה הראשונה בעניין תוך הפניה לשיחה שהתקיימה כשבוע קודם למשלוח המכתב. המכתב מיום 2.4.2024 מלמד כי עוד שבוע קודם לכן נודע על צו קיום צוואת המנוח, היינו סמוך לאחר מתן הצו. במכתב מציינים מפורשות על כוונתם לפעול לטובת הגשת התנגדות ועל כן קשה לקבל את הטענה כי לא הייתה כל השתהות שעה שהבקשה לביטול צו קיום צוואה הוגש רק חודשים לאחר מכן. על כן, עמדתם של המבקשים כי הבקשה לביטול צו קיום הצוואה הוגשה ללא כל שיהוי ובהזדמנות הראשונה היא עמדה מיתממת שאינה תואמת את הראיות מזמן אמת.

     

25. מטעם המבקשים העיד המבקש 1 ועדים נוספים ביניהם אח של המבקש 1 והמשיבה. המבקשות 2-3 בחרו שלא להעיד. המשיבה העידה מטעמה וכן העיד עד הקיום ועד נוסף, הוא אחיהם של המשיבה והמבקש 1.

     

    תמצית עדות העדים מטעם המבקשים:

     

26. עדות המבקש 1:

    בתצהירו הצהיר המבקש 1 כי קיים נתק בינו לבין אחותו, המשיבה, מאז פטירת אמם. הוא ציין כי ב-25/3/24, המשיבה הודיעה לכל האחים להגיע לעו"ד ..., שם נודע להם שאביהם הוריש את כל נכסיו למשיבה בלבד, בהתאם לצוואתו, דבר שהפתיע את כולם וסתם את הבטחות הוריהם לחלוקה שווה.

     

    לדבריו, לאחר הפגישה, אחיו ..... שוחח עם המשיבה וניסה לשכנע אותה לחלוקה שווה, אך המשיבה סירבה. הוא ציין כי במהלך תקופה זו נפטרה כלתה של המשיבה, וכיבד את תקופת האבל. הוא לא יכול היה לשוחח עם המשיבה בעצמו עקב הנתק ביניהם, ורק לאחר ש... לא הצליח לקדם הסכמות, הוגשה הבקשה לביטול צו קיום הצוואה.

     

    בחקירתו הנגדית, המבקש 1 העיד כי נודע לו על קיום צוואה "לפני שמונה שנים". הוא לא זכר את התאריך המדויק של הפגישה אצל עו"ד ..., אך טען שהיה שם פעם אחת. הוא הודה שחתם על ייפוי כוח לעו"ד ... ב-5/3/24 וטען כי עשה זאת לאחר הפגישה אצל עו"ד .....

     

    המבקש 1 הסביר את השיהוי בהגשת ההתנגדות בכך שביקש מעו"ד ..., בא כוחו, "לחכות" כי אחיו ... אמר "נחכה עוד קצת". הוא טען שאינו יודע אם הוסבר לו שיש לפעול במהירות.

     

27. עדות העד מטעם המבקשים, ... .....:

    בתצהירו, ... .... הצהיר כי הוא האח הגדול במשפחה, וכי טיפל בהוריו. הוא ציין כי לאחר הפגישה אצל עו"ד ..., הבינו כולם שצוואת אביהם שונה מההבטחות המקוריות. הוא החל לקיים שיחות עם המשיבה, שאליהן הצטרף גם אחיו ..., והמשיבה הבטיחה לו ול... פיצויים מהעיזבון. עוד העיד כי הוא ניסה לשלוח מתווכים, כמו .... ...., אך המשיבה סירבה לפשרות. הוא ציין שכלתה של המשיבה נפטרה, והוא כיבד את תקופת האבל וסייע בהכנות. לאחר תום האבל, הוא שב ושוחח עם המשיבה, אך היא עמדה בסירובה.

    בחקירתו הנגדית, ... העיד כי שמע על קיומה צוואה מהמבקש 1 "לפני שמונה שנים" וכי אביו סירב לגלות את תוכנה בטענה ש"חילק הכל שווה בשווה". הוא אישר שהמשיבה זימנה את הפגישה אצל עו"ד ..., וכי בפגישה זו קראו את הצוואה, מה שגרם למהומה ולמבקש 1 לצאת בזעם.

    ... הסביר כי ניסה לגשר עם המשיבה כדי להגיע ל"שלום בית" וכי הוא כל הזמן דחה את המבקש 1 מלהגיש תביעה, מתוך אמונה שהמשיבה תסכים לפשרה. הוא ציין שהמשיבה דחתה אותו בטענות של חולי, ושהוא לא יודע מה בא כוחו של המבקש 1, עו"ד ..., אמר למבקש לגבי הצורך לפעול במהירות.

     

28. עדותו של העד מר ... ...:

    בתצהירו הצהיר מר ... .... כי הוא מכיר את משפחת ...מזה שנים רבות. הוא ציין כי כחודשיים לאחר פטירת האב, חברו ... ביקש ממנו לגשר בין בני המשפחה לבין המשיבה. הוא נפגש עם המשיבה במטרה לגשר על הפערים, אך לאחר שיחה בת כשעה, לא הגיעו להסכמות.

    בחקירתו הנגדית, ... .... העיד כי הכיר את האב דרך הילדים ופגש אותו באירועים ובתי כנסת, אך מעולם לא בביתו. הוא לא ידע על הצוואה או על ענייני הרכוש של האב. הוא העיד כי ... ביקש ממנו לגשר "בין המשפחה", מבלי לפרט על מה ולמעשה בעדותו הוא מאשר כי כלל לא ידע על המחלוקת בין הצדדים וכל בקשתו מהמשיבה הייתה כי תסכים לדבר עם אחיה (ראו שורות 28-30 עמוד 46 לפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2025).

    הוא זכר שהפגישה עם המשיבה הייתה "חודשיים אחרי שהוא (המנוח) נפטר" (שורה 10 עמוד 51 לפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2025). הוא לא ראה את הצוואה מעולם, ולא ידע אם מישהו פנה לעורך דין לפני או במהלך הפגישה עם המשיבה, ונודע לו על כך רק כשזומן להעיד על ידי עו"ד ..., ב"כ המבקשים.

     

29. עדותו של העד ... .....

    בתצהירו ציין ... ..., נכדו של המנוח, כי אביו ... ניסה לשוחח עם האחים והמשיבה כדי להגיע לחלוקה שווה של הירושה. לדבריו, המשיבה דחתה את אביו פעמים רבות בטענות שונות. הוא ציין כי במהלך אותה תקופה נפטרה כלתה של המשיבה, וכי הוא ואביו סייעו למשיבה בהלוויה, בשבעה ובסעודה.

    הוא לא שוחח עם איש על הצוואה בתקופת האבל, וגם אביו לא עשה זאת. הוא ניסה לפנות למשיבה דרך בנה. הוא העיד ששהה רבות בבית סבו והיה חשוף להתנהלות ...ולמצב סבו, והופתע שהמשיבה הצליחה "לסובב את הדברים לטובתה".

    בחקירתו הנגדית, .. ... העיד כי ביקר את סבו "כמעט יום כן, יום לא" וכי הבית שימש למפגשים משפחתיים. הוא טען שהמשיבה ניסתה לבודד את סבו מהאורחים ולקחת אותו הצידה. הוא הסביר את השיהוי בהגשת הבקשה לביטול הצוואה בפטירת כלתה של המשיבה ובסיוע המשפחה בתקופת האבל.

    הוא ציין שהמשיבה "כל הזמן התחמקה" משיחות לאחר פטירת האב. הוא למד על הצוואה ועל פניית ... לעו"ד מאביו, אך לא ידע על הפגישה אצל עו"ד ....

    מעדותו של העד עולה כי המנוח, על אף הטענה באשר לבידודו על ידי המשיבה, לא היה כלל מבודד והיה בקשר עם בני משפחתו ועם העד בעצמו אשר ביקר אותו תכופות, כך לטענתו.

     

30. לסיכום העדויות מטעם המבקשים אני מוצאת להדגיש דווקא את העדר הגרסה מטעם המבקשות 2-3. המבקשות 2-3 לא העידו בהליך ולא מסרו כל גרסה באשר לטעמי השיהוי שלהן עצמן בהגשת הבקשה. הבקשה למעשה נסמכת על גרסתו של המבקש 1 וטענותיו באשר לשיהוי בהגשת הבקשה והצידוק שהוא מבקש לתת לכך. לא מצאתי אם כך כל גרסה מצד המבקשות 2-3 באשר לשיהוי שלהן כאשר כל שנטען הוא באשר לשיהוי מטעם המבקש 1.

     

     

    תמצית העדויות העדים מטעם המשיבה:

     

31. עדות של המשיבה, ... ....:

    בתצהירה ציינה המשיבה כי אביה המנוח הראה לה את הצוואה וביקש שלא תספר לאיש, והיא הבינה שהיא היורשת היחידה. היא סיפרה לאחיה ... שאביה הוריש לה הכל. כחודשיים לאחר פטירת אביה, היא יזמה פגישה אצל עו"ד .... לצורך הקראת הצוואה.

    היא טענה שהמבקש 1 חתם על ייפוי כוח לצורך התנגדות לצוואה ב – 5.3.2024, וכי "אין כל היגיון" שהמבקש 1 חתם על ייפוי כוח לפני שידע את תוכן הצוואה. היא תיארה כי בפגישה, לאחר שעו"ד .... הקריא את הצוואה, ..... "התעצבן מאוד, התפרץ וצעק ופוצץ את הישיבה". בחקירתה הנגדית, המשיבה לא זכרה אם נשלחה הודעה למתנגדים. היא טענה בתחילה שמטרת הפגישה הייתה להקריא את הצוואה, ולאחר מכן הוסיפה כי המטרה הייתה גם להחתים את האחים על בקשה לצו ירושה של האם. היא אישרה ש... "צרח" ו"התפרץ" בפגישה, ואמר שהיא "תכננה את הכל".

    המשיבה טענה כי חתמה על ייפוי כוח לקיום צוואה יום לפני הפגישה, וכי המבקש 1 לא ידע את תוכן הצוואה. היא העידה כי לא נגרמו לה נזקים מהשיהוי, ולא מכרה נכסים או הוציאה כספים למעט הוצאות קבורה ואבל.

     

32. עדותו של עד הקיום, עו"ד ... ...:

    בתצהירו הצהיר עו"ד ....כי התבקש על ידי המנוח לערוך צוואה ביום 20.12.2016. עוד הצהיר כי המשיבה הודיעה לו על פטירת אביה בדצמבר 2023, והוא ייעץ לה להגיש בקשה לצו קיום צוואה. הוא הגיש את הבקשה לקיום הצוואה לאחר שהמשיבה חתמה על ייפוי כוח ומסמכים נדרשים ב-12/02/2024.

    לדבריו, הוא זימן את כל האחים לפגישה במשרדו, ככל הנראה במרץ 2024, בנוגע לצו ירושה של האם המנוחה, ובפגישה זו עלה גם נושא צוואת האב. הוא התרשם שכל הצדדים ידעו על הצוואה ותוכנה, אך המבקש 1 התנגד לתוכן ו"פוצץ את הישיבה".

    בחקירתו הנגדית, עו"ד ...ה הודה שלא שלח עותק מהצוואה או הודעה על הבקשה לקיום צוואה למתנגדים. הוא לא זכר את התאריך המדויק של הפגישה המשפחתית במשרדו, וציין שאינו מנהל יומן. הוא תיאר את הפגישה כ"נסערת", ואמר ש... "כמעט הפך לי את השולחן" ו"השתולל שם".

    הוא לא זכר אם קרא את כל הצוואה בפגישה, וציין כי המהומה החלה מיד. הוא אישר כי עו"ד ...פנה אליו מספר פעמים וכי העביר לו את כל המסמכים שביקש, וכן כי שיחה טלפונית עם עו"ד ..., שהייתה לפני מכתב מ – 2.4.2024 , יידעה את עו"ד ... כי כבר ניתן צו קיום צוואה.

     

33. עדותו של העד מר ... ....:

    בתצהירו, העד הצהיר כי הוא תומך באופן מלא במשיבה אחותו בקיום צוואת אביהם. הוא טען כי מעולם לא ראה את ... מתנהגת באופן לא ראוי או משפיעה על אביהם, שהיה לדבריו "אדם חזק, חכם ופיקח שהיה צלול וחד מחשבה עד ליום מותו".

    הוא ציין כי המבקשים לא ביקרו את אביהם למעלה מ-15 שנה. העד הדגיש כי המשיבה טיפלה באב באופן מלא לאחר פטירת האם, ואף הוא ואח נוסף, ..., סייעו לה בהסעת האב לטיפולי דיאליזה. בחקירתו הנגדית, העד העיד כי יחסיו עם המבקש 1 לא היו טובים, ושהמבקש 1 התנהג לא יפה ו"לא בא לבקר את האבא בכלל" (שורה 14 עמוד 74 לפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2026). הוא אישר כי עו"ד ... קרא את הצוואה בפגישה המשפחתית, וכי ... "הגיב בצורה חריפה" ו"התפרץ קצת", מה שגרם לפגישה להסתיים "לא טוב".(שורות 8-12 עמוד 81 לפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2025)

    הוא ציין כי אף אחד לא חתם על מסמכים בפגישה, וכי מה שהתבקש מהם לחתום היה קשור לצו ירושה של האם.

     

34. מכלל העדויות עולה תמונה של בני משפחה, בפרט האחים, המסוכסכים ביניהם כאשר ראשיתו של הסכסוך הוא שנים טרם פטירת האב ומטעמים שלא פורטו כראוי בהליך. למעשה עולה כי המבקש לא היה בקשר עם המשיבה במשך שנים וכי גם עם אביו המנוח היחסים לא היו טובים בשנים שלפני פטירתו. עוד עולה כי המנוח היה בקשר עם בני משפחתו ועל אף המגורים של המשיבה עמו לא היה מבודד וזכה לסיוע וביקורים מכלל בני המשפחה לרבות העדים מטעם המבקשים.

     

35. מכלל העדויות ברור כי המבקשים , בפרט המבקש 1, ידעו על קיומה של הצוואה עוד קודם שניתן צו קיום צוואה ואף ידעו על קיומו של צו קיום הצוואה. גם העד מטעם המבקשים, אחיהם של המבקש 1 והמשיבה, מר ... ..., העיד כי ידע מאביו על קיומה של הצוואה הגם שהעיד כי לא ידע על תכנה. ועניין נוסף שעולה בבירור מכלל העדויות הוא כי הניסיונות להידבר עם המשיבה לא צלחו כלל וכי זו סירבה לכל ניסיון לדבר ולקיים שיח בנושא עיזבון הוריהם המנוחים (ראו עדותו של מר ... ... בשורות 25-26 ושורות 32-34 עמוד 41 וכן תשובותיו בחקירתו הנגדית בעמודים 45-46 לפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2025) כך שכל הטענה של המבקשים בבקשתם כי השיהוי נבע מקיומו של מו"מ בין הצדדים נסתרה בעדויות עדיהם עצמם. ממילא לא מצאתי מה טעם לקיים הידברות עם המשיבה בניסיון להניא אותה להסכים לחלוקת העיזבון של האב המנוח בחלקים שווים בין האחים מקום שהמבקש 1 העיד – ויתר העדים תמכו בכך, כי בינו ובין המשיבה הייתה מערכת יחסים עכורה והוא כלל לא היה מעוניין לדבר איתה או לנהל עמה קשר כלשהו.

     

36. בבחינת שאלת השיהוי יש לקבוע מהו פרק הזמן הסביר להגשת ההתנגדות או הבקשה להגשת הביטול של צו הקיום. הגם שלא נקבע בחוק או בתקנות פרק הזמן וכי המבחן הוא גם בהתייחס לאדם הסביר, יש להתחשב בפרקי הזמן שנקבעו בתקנות לטובת הגשת התנגדות ללמדנו מהו פרק זמן סביר לנקיטת פעולה משפטית בהקשר זה. בהתאם לתקנה 17 לתקנות הירושה, תשנ"ח – 1998, הזמן שנקצב להגשת התנגדות לבקשה לקיום צוואה הינו שבועיים מיום הפרסום (או תקופה ארוכה יותר לפי קביעת הרשם). התקנות מחייבות אם כן פעולה מהירה בעניין הגשת ההתנגדות. "ההזדמנות הסבירה הראשונה" איננה תקופה בלתי מוגבלת להגשת בקשה לביטול הצו, ופרק הזמן שנקבע בתקנות לצורך הגשת התנגדות יכול וצריך לשמש כאבן בוחן לסבירות התקופה, כאשר מניין הימים יחל ביום שבו נודעה למבקש העובדה החדשה על יסודותיה תומך בקשתו. במקרה דנן, עולה כי לא זו בלבד שההזדמנות הראשונה לא נוצלה, אלא אף מספר הזדמנויות נוספות לאחר מכן לא נוצלו, וזאת במשך מספר חודשים. המבקשים, על אף ההזדמנויות הרבות שניתנו להם לפעול, בחרו שלא לעשות כן, ומטעמים השמורים עמם. בנסיבות אלו, אין לראות בשיהוי זה שיהוי מוצדק, ודין טענותיהם בעניין זה להידחות.

     

37. בית המשפט דוחה את טענת המבקשים כי השיהוי בהגשת הבקשה נבע מנסיבותיה האישיות של המשיבה ופטירת כלתה. פטירתה של הכלה אירעה כחודש לאחר מתן צו קיום הצוואה, ועל כן אינה יכולה להוות עילה לעיכוב בהליכים קודמים.

     

    יתרה מכך, לא התקיימה הידברות ישירה בין המבקש 1 למשיבה עוד קודם לפטירת האב, והמבקש 1 אישר בעדותו (עמודים 22-23 לפרוטוקול מיום 3.11.2025) כי לא התכוון להידבר עמה ישירות. במעמד חשיפת הצוואה, עזב המבקש 1 את המקום ללא כל ניסיון להידבר עם המשיבה. פניותיו של המבקש 1 הופנו לאח ... ...., אשר טען כי "יסדר" את העניינים.

     

    המבקש 1 אף אישר בעדותו (שורה 24, עמוד 24 לפרוטוקול מיום 3.11.2025) כי הנחה את בא כוחו לפעול בעניין הצוואה כבר בעת פנייתו הראשונית. לפיכך, גם אם היה ניסיון להידברות כלשהי, לא הייתה בכך נסיבה המצדיקה את השיהוי בהגשת ההתנגדות במועד.

     

38. עוד לא מצאתי לקשור בין הטענה של המבקש 1 באשר לתאונה שעבר בחודש 04/2024 ועם טענת השיהוי. ראשית לא הוצגו כלל מסמכים המעידים על הפגיעה וחומרתה. שנית, לא מצאתי כי היה באמור כדי לעכב פעולה כלשהי להגשת התנגדות. ראשית שעה שהמועד חלף עוד קודם לתאונה והפניה לעורך דינו הייתה זמן רב קודם לכן. שנית, העיד המבקש 1 והעדים מטעמו על הרצון להידבר עם המשיבה וכי הם נדחו על ידה, היינו, על אף התאונה הנטענת, נעשו פעולות מול המשיבה עם זאת בחר המבקש שלא לנקוט בכל פעולה משפטית לטובת ביטול צו הקיום.

     

    לסיכום:

     

39. הוכח כי המבקשים ידעו על הצוואה בסמוך להגשת הבקשה לצו קיום צוואה, על הגשת הבקשה עצמה, ועל כוונתם להגיש התנגדות אך לא עשו כן. הם אף ידעו מיד עם קבלת צו קיום הצוואה על קיומו, ואף פנו בעניין למשיבה ולבא כוחה. על אף זאת, המתינו המבקשים מספר חודשים נוספים עד להגשת הבקשה לביטול הצו, וזאת, לטענתם, על מנת לקדם משא ומתן עם המשיבה, שעניינו היה ירושת האם המנוחה ולא צוואת המנוח.

     

    אמנם מדובר במספר חודשים שחלפו בין הבקשה לצו קיום צוואה, הצו עצמו והבקשה לביטול צו קיום הצוואה ואולם שעה שהשיהוי בהגשת הבקשה אינו מוסבר, שעה שהניסיון של המבקש 1 לנהל משא ומתן בעניין ירושת האם המנוחה ולמעשה כל ניסיון לגייס את המשיבה 1 להידבר עמו ישירות או באמצעות צדדים שלישיים לא צלח, גייס הוא את המבקשות 2-3 לטובת הגשת הבקשה.

     

40. המסקנה העולה מן ההליך היא כי השיהוי בהגשת הבקשה נבע, לטענת המבקשים, מניסיונותיהם לחתור להסכמה עם המשיבה בדבר חלוקה שווה של העיזבון. אולם, לא הובהר די צרכו האם כוונת המבקשים הייתה לחלוקה שווה בין כלל יורשי המנוח על פי דין, או שמא לחלוקה שווה בין המבקש והמשיבה בלבד. יתרה מכך, עולה תמיהה מהותית בדבר היתכנותה של חלוקה שכזו, במנותק מהצוואה, שעה שנכס המקרקעין העיקרי, הדירה, יצא מנכסי העיזבון של האב עוד קודם לפטירתו, ובכך צומצם באופן ניכר היקף העיזבון העומד לחלוקה.

     

41. סוף דבר – אני דוחה את הבקשה לביטול צו קיום הצוואה. הצו יעמוד בעינו.

     

42. באשר להוצאות ההליך – הכלל הוא, כך גם קובעות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, כי יש לפסוק הוצאות "סבירות והוגנות" והכל בשים לב לאופן ניהול ההליך על ידי הצדדים וכפי שפורט לעיל. בהליך זה התקיימה ישיבה מקדמית אחת וישיבת הוכחות ולאחריה הוגשו סיכומי הצדדים. לאור האמור, בשים לב לדחיית הבקשה והנסיבות, אני מורה על חיובם של המבקשים ביחד ולחוד בהוצאות המשיבה ובסך של 25,000 ₪.

     

43. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

     

44. מתירה פרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

    ניתן היום, ז' תמוז תשפ"ו, 22 יוני 2026, בהעדר הצדדים.