פלוני נ' דבוש ואח'

לפניי תביעה להצהיר על בטלות הסכם מכר מקרקעין, בנימוק כי ההסכם נכרת בתנאי תרמית, הטעיה ועושק, משום שהתמורה עבור המקרקעין היא בדמות קושאנים ולא תמורה כספית ישירה.

רקע

1.התביעה שלפניי עניינה עסקת מכר מקרקעין שנכרתה בין התובע 1 – המוכר (להלן: "התובע"), לבין הנתבע 1 – הקונה (להלן: "הנתבע"), בחודש מרץ 2019.

התובע 1 מכר לנתבע מתחם של מספר חנויות ברחוב אילות 31 אילת, הידוע כתת חלקה 1 בחלקה 115 בגוש 40003 (להלן: "הנכס באילת"). מדובר בנכס אותו רכש התובע בשנת 2007 והיה רשום על שמו.

התמורה הנקובה בהסכם אינה תמורה כספית "רגילה", אלא קושאנים טורקיים (מסמכים ששימשו אסמכתא לזכויות מקרקעין בתקופת האימפריה העותמנית) ביחס למקרקעין בפי גלילות, בהרצליה ובאלעד, אותם התחייב הנתבע להעביר לתובע.

מלבד המסמך ובו התחייבות להעברת הקושאנים כנגד הזכויות בנכס, ביום 14.3.2019 חתמו התובע והנתבע על מסמך נוסף, לפיו התובע מוכר לנתבע את הנכס בתמורה ל- 931,000 ₪, בהמחאות בנקאיות ו/או בהעברות בנקאיות. גב' פלונית ז"ל, רעייתו המנוחה של התובע, חתומה גם היא על מסמך זה.

התובעים 2-6 הם יורשיה של המנוחה פלונית ז"ל, ועל פי צוואתה הנכס באילת מוקנה להם.

2.המסמך הראשון הוא פתק בכתב יד מיום 1.3.2019, עליו חתומים התובע והנתבע (להלן: "ההסכם הראשון"). וזה המסמך:

על פי האמור במסמך, שכותרתו "סיכום והסכם כחוזה לכל דבר", הנתבע קנה את הנכס, ומוכר לתובע את הזכויות במקרקעין הבאים:

"2 דונם בתכלת הרצליה 6606-6607

2 דונם בגלילות קושאן של 35 אקרס 03054