8457/14 התביעה הצבאית נ' מועאד מוחמד מוטלק אבו גחישה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של זריקת אבנים במהלך הפגנה מטעם ארגון החמאס שהתרחשה בספטמבר 2014. כן מיוחסת למשיבנוכחות באסיפות של ארגון החמאס במהלך מבצע "צוק איתן" ובהפגנה האמורה.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים נדונה על ידי ביהמ"ש קמא. זה הגיע להחלטה, בסופו של דיון מדוקדק בראיות, כי מחדלי חקירה פוגעים בתשתית הראייתית הלכאורית שעל בסיסה הוגש כתב האישום. לאור זאת, הורה ביהמ"ש על שחרור המשיב בתנאים מגבילים.

ביהמ"ש קמא עמד על מספר מחדלים שחלו בחקירה בכל הנוגע לזיהויו של המשיב. ביהמ"ש ציין כי העד המפליל, שטען כי ראה את המשיב בתהלוכה, לא הצליח לזהות את תמונתו במסדר זיהוי תמונות. על אף האמור, גורמי החקירה לא ניסו לגשר על הפער שנוצר ולהבין איך ייתכן שהעד מוסר כי זיהה את המשיב בהפגנה אך אינו מסוגל לזהות את תמונתו כאמור. עוד עמד ביהמ"ש על העובדה כי לא נעשה ניסיון מצד החוקרים להעמיק בשאלת ההיכרות בין העד למשיב. על רקע זה, סבר ביהמ"ש כי מתעורר חשש שהעד שגה בזיהוי המשיב. חשש זה מתחזק לנוכח העובדה כי למשיב אחים למחצה רבים, כולם בני גילו. לבסוף, הדגיש ביהמ"ש כי פרט האישום השלישי,המתייחס להפללת העד באשר להפגנות שהתרחשו בזמן "המלחמה על עזה", אינו מאפשר לקבוע האם עבירות אלו בוצעו בשנת 2012 או בשנת 2014.

בעררה על החלטת השחרור, טוענת התביעה כי קיימות די והותר ראיות לבסס לכאורה את אשמו של המשיב. לטעמה, העד המפליל זיהה את המשיב בשם משולש, גיל, מקום מגורים ואף ידע לזהות את אחיו. על כן, לשיטת התביעה, אין בעובדה כי העד לא זיהה את תמונתו של המשיב במסדר הזיהויכדי לפגום בעוצמת הראיות. התביעה ציינה כי, בשים לב למהות העבירות, קמה עילת מסוכנות, ואף חשש מהימלטות, על רקע המאסר המותנה התלוי והעומד כנגד המשיב.

מנגד, סמך הסנגור את ידיו על החלטת ביהמ"ש קמא, תוך שהוא חוזר ומבהיר כי למשיב ארבעה אחים בני גילו, כך שקיים סיכוי גבוה שהעד טעה בזיהוי.

כתב האישום נגד המשיב מבוסס על הפללה ישירה יחידה, כאמור. באותה עדות מוסר עד התביעה כי, בחודש ספטמבר 2014, השתתף בהפגנת הזדהות עם תושבי עזה, מטעם החמאס, בעיר חברון. העד מוסר כי בהפגה כי יודו אבנים לעבר כוחות הביטחון. העד מציין כי השתתפו בהפגנה וזרקו אבנים ארבעה בני משפחת אבו ג'חישה, ביניהם "מועאד מוחמד אבו ג'חישה גילו בערך 33 שנה". העד ממשיך ומציין כי "אחרי המלחמה על עזה, הלכתי להפגנת הזדהות בדיר צאמת..." לדבריו, באותה הפגנה, השתתפו "ילדי אל שייח מוחמד אבו ג'חישה והם מוג'האד ומחמוד ומועתז ומועאד".

ברם, במסדר זיהוי התמונות שנערך לעד, לא זיהה את תמונתו של המשיב.

המשיב מכחיש בתוקף השתתפות בתהלוכות לאחר שחרורו ממאסר קודם.המשיב מוסר כי לו תשעה אחים. בתיק מצויה תעודת עובד ציבור, לפיה למשיב חמישה אחים בגילאי 28-34. 

מחד גיסא, נראה על פני הדברים, כי העד מכיר את המשיב ואת אחיו ויודע להבין ביניהם. כך עולה מהעובדה כי אבחן בין האחים ומסר מי מהם השתתף בהפגנות השונות.

מאידך גיסא, אין ספק כי לאחר שלא הצליח לזהות את המשיב במסדר זיהוי התמונות, מצופה היה מהחוקרים לבצע פעולות חקירה להעמקת זיהויו של המשיב ולשלילת החשש שמא טעה כאמור. פעולות אלה, היו יכולות להיות מכוונות כלפי העד, כפי שציין ביהמ"ש קמא, או אף כלפי יתר המשתתפים בהפגנות. גם במישור זה אין ראיות כי החוקרים עשו דבר על מנת לבסס את זיהויו של המשיב.

בנסיבות אלה, אף אני בדעה כי זיהוי המשיב לוקה בחסר.

לאור זאת, ובשים לב למהות העבירות, מגיע אני למסקנה כי החלטת ביהמ"ש קמא מבוססת כדבעי ואני דוחה את הערר בהתאם.

המשיב יוכל להשתחרר בתנאים שנקבעו על ידי ביהמ"ש קמא.

ניתנה היום, 21 בינואר 2015, א' בשבט התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________