8 שנות מאסר לקטין אשר הורשע בהריגת קטין אחר עיכוב ביצוע והתרת הפרסום

כידוע, ככלל, נאשם שנגזר דינו למאסר בפועל יחל ריצוי עונשו באופן מידי, ואין בעובדה כי הגיש או כי הוא מתכוון להגיש ערעור, כשלעצמה, כדי להצדיק עיכוב ביצוע עונש המאסר.

עם זאת, חרף האינטרס הציבורי באכיפה מידית של העונש, מסור בידי ביהמ"ש שיקול דעת לעכב ביצוע עונש המאסר, כדי להבטיח שזכויותיו של המבקש לא תיפגענה במידה העולה על הנדרש. לשם כך, על ביהמ"ש לבחון, בין היתר, את התקיימותם של הקריטריונים הבאים ולאזן ביניהם: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; תקופת המאסר שהושתה; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש; השאלה אם הערעור מופנה נגד העונש בלבד או נגד הכרעת הדין; התנהגות המבקש במהלך המשפט וכן נסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש (ראו בעיקר ע"פ 111/99 שוורץ נ' מ"י, פ"ד נד (2) 241).

במקרה דנא, אמנם מדובר בעבירה חמורה ביותר, ועל כן נגזר עונש מאסר בפועל בן 8 שנים, תוך סטייה מהמלצת שרות המבחן לנוער - שבה המליץ על המשך שהייתו של הנאשם במעון נעול עד גיל 20 דהיינו למשך כשלוש וחצי שנים - ובשים לב לרמת הענישה הנוהגת בעבירת הריגה גם בעניינם של קטינים. אולם, לב ליבו של הערעור שההגנה מבקשת להגיש הוא על החלטתי שלא לקבל את המלצת שרות המבחן לנוער, כי אם להטיל על הנאשם עונש מאסר ממש מאחורי סורג ובריח. מכאן שאם לא יעוכב ביצועו של עונש המאסר בכליאה והנאשם יחל בריצוי עונש המאסר לאלתר, תסוקל תכליתו של הערעור (ראו והשוו ע"פ 6294/06א פלונים נ' מ"י (ניתן ביום 7.8.06); ע"פ 1065/06 פלוני נ' מ"י (ניתן ביום 9.2.06)).

הנאשם שוהה במעון נעול מכח צו השגחה זמנית מזה חודשים אחדים והמאשימה לא הגישה ערר על החלטתי כי ימשיך לשהות במעון נעול עד למתן גזה"ד ולא פנתה לביהמ"ש העליון בבקשה להאריך את מעצרו הממשי של הנאשם. הנאשם לא הפר את תנאי צו ההשגחה הזמני במשך כל אותה תקופה ולא היה מעורב בפעילות פלילית כלשהי במהלך ניהול משפטו. הוא מתפקד כנדרש במעון הנעול, משתף פעולה עם הגורמים המטפלים ומבטא רצון לקבל טיפול. נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לגילו ולעובדת היותו קטין וכן לעמדת המאשימה שלא התנגדה לבקשה אלא השאירה אותה לשיקול דעת ביהמ"ש. דחייה קצרה של מועד ביצוע עונש המאסר תאפשר גם לנאשם פרק זמן של התארגנות גם בפן הטיפולי והכנתו ככל האפשר למעבר לבית הכלא, אם לא יעוכב ביצוע העונש מעבר לתקופה הראשונית שעליה אורה ע"י ביהמ"ש העליון.

בנסיבות כוללות אלו, ואף אם סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים, הכף נוטה לעבר עיכוב ביצוע עונש המאסר בכלא לצורך הגשת ערעור, אם כי לתקופה מוגבלת ולא לתקופה של 45 יום כפי שביקשה ההגנה.

סוף דבר, אני מורה כי אם לא תינתן החלטה אחרת ע"י ביהמ"ש העליון בעניין זה, יתייצב הנאשם לריצוי עונש המאסר בפועל בכלא אופק ביום 23.4.12 עד השעה 09:00, בליווי מדריך ממעון מצפה ים. עד להתייצבות הנאשם לריצוי עונש המאסר בכליאה, ימשיך הנאשם לשהות במעון הנעול "מצפה ים" באותם תנאים שהוטלו עליו עד כה ושבהם הוא שוהה כיום, מכח צו השגחה זמני אשר תוקפו מוארך עד יום 23.4.12.

עותק מההחלטה יועבר גם לשרות המבחן לנוער ולמעון "מצפה ים".

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ה  אדר תשע"ב, 19/03/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

מבקשת להתיר פרסום עותק פסה"ד ללא ציון שמו של הנאשם על פי הגרסה שבה כונה הנאשם כפלוני.

ב"כ הנאשם:

מסכימים להתיר פרסום עותק פסה"ד ללא ציון שמו של הנאשם על פי הגרסה שבה כונה הנאשם כפלוני.

<#6#>

החלטה

בהסכמת ב"כ הצדדים, יותר פרסומו של פסה"ד ללא ציון שמו של הנאשם, תוך כינויו כפלוני.

<#4#>