8 שנות מאסר לאב שביצע עבירות מין בבתו הקטינה

איסור פרסום

תיק זה דן בעבירות מין אותן ביצע הנאשם, על פי הכרעת הדין, בבתו, המתלוננת, בהיותה קטינה. על מנת להגן על עניניה של המתלוננת, נאסר בזאת פרסום שמה וכל פרט אחר שעלול להביא לזיהויה, כולל, שמו של הנאשם עצמו.

לבד ממיגבלות אלה, מותר גזר הדין בפרסום.

השופטת ב. אופיר-תום, אב"ד - סג"נ

1 .         בהכרעת דין שיצאה מתחת ידינו ביום 6.4.08, הורשע הנאשם דנא בשורת מעשים מגונים אותם ביצע בבתו הקטינה, ילידת 1.5.87, ברצף, בתקופת השנים 1995-1996 (להלן - התקופה הרלוונטית).

מן העובדות שפורטו בהכרעת הדין עולה, כי ענין לנו במעשים רצופים, שבוצעו במתלוננת כאשר היתה שבה מבית הספר לביתה. הנאשם, אשר נהג לשכב על הספה בסלון ביתו בשעות הצהרים, היה קורא לקטינה לשכב לצידו, והיה חוזר ומפציר בה לעשות כן, עד שנעתרה לו, ועד שנשכבה לצידו על הספה, כשגבה מופנה אליו. בתוך כך, היה הנאשם נוהג להתחכך בקטינה בישבנה, או בין רגליה, עד שבא על סיפוקו. המעשים בוצעו במתלוננת כאשר גם היא וגם הנאשם, לבושים.

במהלך התקופה הרלוונטית, כך נמצא, נכנס הנאשם באחד הלילות, לחדרה של הקטינה, ניגש למיטתה, ונגע בחזה ובאיבר מינה, מתחת לבגדיה. כאשר התעוררה הקטינה, חדל ממעשיו ועזב את החדר.

הכחשותיו של הנאשם וגרסתו כי המעשים שיוחסו לו, לא היו ולא נבראו, וכי לא באו אלא במסגרת עלילת דברים שנרקמה נגדו בעקבות גירושיו מאם המתלוננת, וביוזמתה, נדחו על ידינו מכל וכל במסגרת הכרעת הדין, וזאת, על רקע הראיות אותן פרטנו בהרחבה.

בהיות המתלוננת באותה תקופה, ילדה מתחת לגיל 14, הורשע הנאשם בביצוע מעשה מגונה בקטינה בת משפחה מתחת לגיל 14 לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) עם סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

טיעוני התביעה לעונש: השיקולים לחומרא

2.        על רקע אופיים של המעשים בהם הורשע הנאשם, ביקש התובע המלומד, עו"ד פרי, למצות הדין עימו ולהחמיר בעונשו על בסיס הטיעונים אותם פרש בפנינו.

ראשית, היפנה עו"ד פרי את הזרקור לעובדת קיומם של יחסי השארות בין המתלוננת ובין אביה, הנאשם. המדובר הוא, כך טען, בבשר מבשרו של הנאשם, ילדה קטנה שבה ביצע את  מעשיו המגונים, ברצף, לאורך תקופה של כשנתיים תמימות, כשהוא חוזר ועובר במודע על איסור העריות, עובדה המחייבת לשיטתו של התובע, מיצוי הדין עימו.

בתוך כך, גם עמד התובע על הכאב, הסבל וההשפלה שחוותה הילדה הזו מידי אביה, לאורך כל אותה תקופה, בה הפכה להיות שפחתו החרופה, בתוך ביתה, ביתו, שאמור היה להיות מבצרה, והפך להיות לה לכלא.

על הנזק שנגרם למתלוננת, כך עו"ד פרי, ניתן ללמוד מעדויותיהן של הפסיכיאטרית והעובדת הסוציאלית שבאו בפנינו במהלך פרשת ההוכחות, ומתסקיר הקורבן שהוגש לנו, ואשר בו תוארו הפרעות הקשב והאכילה מהן סבלה הקטינה במהלך השנים, כולל, הניסיונות האובדניים שביצעה, והקשיים ביחסים הבינאישיים הממשיכים ללוותה עד עצם היום הזה, על אף הטיפול המתמשך שהיא עוברת לשיקום הריסות חייה.

חמורה במיוחד היא לדעת עו"ד פרי, העובדה שגם משהורשע, אין הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, אינו מביע חרטה עליהם, ואינו מבטא, ולו, מקצת אמפתיה כלפי המתלוננת, בתו שלו, שאת מעשיו בה הוא ממשיך להכחיש בכל תוקף.

עו"ד פרי המשיך והיפננו אל חוות הדעת שהוגשה לנו בענין הערכת מסוכנותו של הנאשם, ממנה עולה, שגם אם נמוכה היא היום, הרי קיים סיכון שאם יצור קשר עם אישה, אם לילדים, מסוכנתו תעלה כדי דרגה בינונית. משכך, ביקש עו"ד פרי, להניח הדגש על רמת המסוכנות הבינונית דווקא, הנשקפת לדבריו מן הנאשם, שכן, מי לידינו כף יתקע, כלשונו, שלא ישתנו נסיבות חייו כדי הגברת מסוכנותו המינית בעתיד.

בשלהי טיעוניו, שב והזכיר עו"ד פרי את החובה המונחת לפתחו של בית המשפט להשית ענישה משמעותית על הפוגעים מינית בגופם ובנפשם של קטינים, ואת האיזון הראוי והמידתי ששומה על בית המשפט לערוך בעת גזירת דינו של עבריין מין מזן זה - איזון שבמסגרתו, מאפילה חומרת חשיפתה של ילדה קטנה לצד האפל של החיים, על נסיבותיו האישיות של המקרבן.

בעותרו להשתת עונש מאסר ממושך בפועל על הנאשם, היפננו התובע המלומד לשני פסקי דין, שעניינם בעבירות מין, אשר בגינן הוטלו על הנאשמים עונשים בני 9 ו-12 שנות מאסר בפועל (ראו, ע"פ 9286/06 פלוני נ' מדינת ישראל תק-על 2007(4) 3824; ע"פ 7697/96 פלוני נ' מדינת ישראל תק-על 1999(3) 1887).

עוד, עתר להשתת עונש מאסר על תנאי על הנאשם, לצד פיצוי כספי למתלוננת, שבו יידרש לשאת, כהמלצת שירות המבחן בתסקיר שהוגש בפנינו.

טיעוני ההגנה: השיקולים לקולא