פס"ד בערעור על קביעת מזונות ילדים

 1.עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) בתיקי תלה"מ 17279-09-09 ו-48338-09-22 מיום 9.5.2025, במסגרתו נקבעו מזונות ילדי הצדדים שפרטיהם בכותרת פסק הדין, וכן נקבעו זמני השהות שלהם עם אביהם/המשיב (להלן: "פסק הדין קמא").

2.הצדדים דנן יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 0.0.2007. מנישואי הצדדים נולדו הקטינים שפרטיהם בכותרת פסק הדין. יחסי הצדדים עלו על שרטון והחלו להתנהל בעניינם הליכים משפטיים, לרבות ההליכים נשוא הערעור דנן, העוסקים בקביעת זמני השהות וסכום המזונות שיושת על האב.

3.בערעור דנן, המוקד היה שיעור מזונות הקטינים שהושת על האב.

4.בפסק הדין קמא קבע השופט קמא את מזונות הקטינים בהם יישא האב בסכומים כדלקמן:א' - 1,000 ₪; ס' - 1,200 ₪; ל' - 1,200 ₪;ע'- 900 ₪.(סך הכל - 4,300 ₪).הוצאות חריגות – מחצית.5.הסכומים בפסק הדין קמא נקבעו תוך לקיחה בחשבון את נתוני ההכנסה הפנויה של בני הזוג, הוצאות מדור ודמי מדור (תוך ניכוי סיוע בדיור שמקבלת, או זכאית לקבל, האם), זמני שהות ושהותו של הבן א' בפנימייה.

הנתונים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין קמא הם כדלקמן:

6.הכנסה פנויה של האם, לאחר לקיחה בחשבון סיוע בדיור בשיעור (מתוקן) של 1,370 ₪ בחודש (בטעות, השופט קמא לקח בחשבון סיוע בדיור של חודשיים, כפי שטענה והציגה המערערת בהודעת הערעור, ואנו מתקנים זאת כעת) – 7,135 ₪.

7.הכנסה פנויה של האב – 13,077 ₪.

8.זמני השהות של המשיב עם הקטינים הוא כדלקמן:לגבי הבן א' – נקבע שאין זמני שהות;לגבי הבנות ס' ול' – נקבע פעמיים בשבוע ללא לינה (לדברי המערערת בישיבת הערעור, ס' הולכת לאב רק בארוחות שישי וגם לא באופן קבוע, ו-ל' הולכת בהתאם לפסק הדין – עמ' 1 לפרו' שו' 26-27; עמ' 2 לפרו' שו' 1); לגבי הבן ע' – יש גם לינה בימים שני ורביעי וכל סוף שבוע שני.

9.יחסי זמני השהות של האב והאם עם הקטינות ס' ו-ל' נקבע כדלקמן: אב - 2%;אם – 98%.יחסי זמני השהות של האב והאם עם הבן ע' נקבע כדלקמן:אב - 43% ;אם – 57%.

10.בנתונים עובדתיים אלה אין בכוונתנו להתערב, שכן לא מצאנו בהם טעות שתחייב התערבותנו, וכידוע שבקביעות עובדה ומהימנות ממעטת ערכאת הערעור להתערב.   רק לאחרונה חזר בית המשפט העליון על ההלכה הנדונה [(ע"א 2705-23 עזבון המנוח תאופיק יונס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 42, (1.12.25)] לפיה:"כידוע, הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, המבוססים על מארג הראיות שהונח לפתחה ועל התרשמותה הישירה מהעדויות שנשמעו לפניה, למעט במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת או כאשר הממצא שנקבע אינו עומד במבחן ההיגיון והשכל הישר".

שוכנענו כי המקרה דנן אינו חריג, ואינו מחייב התערבות בממצאי מהימנות ועובדה, למעט תיקון טעות סופר בכל הקשור לסכום הסיוע בדיור שמקבלת המערערת, כמצוין לעיל.

צרכי הקטינים:

11.בית משפט קמא העריך את שיעור המזונות ההכרחיים של כל קטין על סך של 1,600 ₪.

12.דמי המדור+ הוצאות המדור של המערערת (לאחר תיקון סכום הסיוע בדיור, כמצוין לעיל) הועמדו על סך של 4,630 ₪, וחלקם של הקטינים הועמד על מחצית. היינו סך של 2,315 ₪.

13.משכך לכאורה שיעור המזונות ההכרחיים הכולל של ארבעת הקטינים הוא – 8,715 ₪ (השופט קמא קבע סכום כולל של 8,000 ₪, אך מדובר בטעות נגררת הנובעת מהטעות בסיוע בדיור).

14.לנוכח ההכנסות הפנויות של הצדדים, יחס ההכנסות הוא:האב – 65%;האם – 35%.15.אם נחשב את סכומי המזונות של הקטינים (למעט הבן א' המצוי בפנימייה, אליו התייחס בית המשפט בנפרד, ונעמוד על כך להלן) בהתאם לנוסחת המזונות שהוזכרה בפסיקה, וגם בה עשה שימוש השופט קמא, תוך הדגשה כי במקרה דנן יש הצדקה לסטות ממנה (ונעמוד על כך להלן), נקבל כדלקמן:

מזונות הקטינות ס' ו-ל':

1. חישוב ביחס להכנסות הצדדים:

   4357*65% - 2832 ₪ (האב);

   4357*35% - 1525 ₪ (האם).

2. חישוב ביחס לזמני השהות:

   4357*2% - 87 ₪ (האב);

   4357*98% - 4270 ₪ (האם).

   לסיכום – בעבור הקטינות ל' ו-ס' צריך האב לשלם לאם דמי מזונות (כולל מדור ודמי מדור) סך 2,745 ₪ (סך של 1372 ₪ לכל אחת מהן) לחודש.

   מזונות הקטין ע':

   1. חישוב ביחס להכנסות הצדדים:

      2719*65% - 1767 ₪ (האב);

      2719*35% - 952 ₪ (האם).

   2. חישוב ביחס לזמני השהות:

      2719*43% - 1169 ₪ (האב);

      2719*57% - 1550 ₪ (האם).

      לסיכום – בעבור הקטין ע' צריך האב לשלם לאם דמי מזונות (כולל מדור ודמי מדור) סך של 598 ₪ לחודש.

      16.אם כן מזונות הקטינים ס', ל' ו-ע' לפי הנוסחה מוביל לחיוב האב בדמי מזונות בסכום כולל של 3,343 ₪.

      17.לגבי הבן א' המצוי בפנימייה ואין למשיב עמו זמני שהות כלל, סכום המזונות הועמד על ידי השופט קמא על שיעור של 1,000 ₪. האב/המשיב לא ערער על סכום מזונותיו של הבן א', ולכן אין מקום לבחון אותו ו/או להתערב בו.

      18. יחד עם זאת, לגבי תוצאת החישוב בהתאם לנוסחת המזונות, ציין השופט קמא כי יש הצדקה במקרה דנן לסטות ממנה, ולהוסיף לסכום המזונות המתקבל מחישוב המזונות על פי הנוסחה [(ראו סעיף 48 לפסק הדין, בעיקר לנוכח העובדה כי "קיים פער ניכר בזמני השהות בכך שהקטינים שוהים את מרבית הזמן אצל האם..." (עמ' 23 שו' 1-2 לפסק הדין)]. לכן השופט קמא עיגל את סכום מזונות הקטינות ס' ו-ל' לסך של 1,200 ₪ לכל אחת מהן ול-ע' הגדיל את סכום המזונות לסך של 900 ₪.

      ודוק – על-פי הנוסחה מזונות הקטינות ס' ו-ל' ומזונות הבן ע' עמדו בפסק הדין קמא על סך של 2,732 ₪ (כולל הטעות של הסיוע בדיור). בסופו של יום פסק השופט לשלושת הקטינים הנ"ל סך של 3,300 ₪. היינו הגדיל המזונות, מעבר לנוסחה, בשיעור של 21%.

      היות שהשופט קמא פסק לבן א' סכום מזונות בשיעור של 1,000 ₪, התקבל בסופו של יום סכום מזונות בשיעור של 4,300 ₪, וכך נפסק בפסק הדין קמא.

      לנוכח שיעור ההכנסות הפנויות של הצדדים, ובעיקר בגין כך (הגם שהשופט ציין בפסק הדין כי אינו מתעלם כי האישה מקבלת מידי פעם סיוע מבני משפחתה – סעיף 48 לפסק הדין), קבע כי ההוצאות החריגות יתחלקו בחלקים שווים בין הצדדים (הגם שבמסגרת המזונות הזמניים קבע שיעור של 70% האב, ו-30% האם).

       

      תמצית טענות המערערת בערעורה

      19.בהודעת הערעור טוענת האם כי בית משפט קמא טעה בנקודות הבאות:

      בסכום הסיוע בדיור;

      בהערכת רמת הכנסתה ו/או כושר השתכרותה, לעומת אלה של האב;

      בקביעת או בהערכת דמי המזונות של הקטינים, והיה ראוי לפסוק סכומים גבוהים יותר;

      בהתעלמותו מהעובדה כי המערערת נושאת לבדה בנטל גידול הקטינים, לרבות הבן ע' שהינו רך בשנים וזקוק לתשומת לב מיוחדת;

      בחלוקת ההוצאות החריגות (שלטענתה היו צריכות להישאר על שיעור של 70:30, כבהחלטת המזונות הזמניים).

       

      תמצית טענות המשיב בתשובתו לערעור

      20.בתשובתו ביקש המערער לדחות הערעור בכלל, ובפרט בכל הקשור לרמת ההכנסה של האם.

      לטענתו בית משפט קמא הפחית מרמת הכנסתה העצמאית של המערערת (עוסקת ב...);

      כן טען כי בית המשפט התעלם מהכנסות של האם מנכסי נדל"ן.

      כן טען המערער כי בית משפט קמא הגזים בקביעת הכנסתו הכוללת, והכנסתו הפנויה.

       

      דיון והכרעה

      21.כאמור בנתונים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין בהתייחס לרמת הכנסתם הפנויה של הצדדים ושיעור זמני השהות איננו מתכוונים להתערב, בהיותם מבוססים על ממצאי עובדה מהימנות, בהן כאמור ממעטת ערכאת הערעור להתערב, והמקרה דנן אינו חריג.

      22.יחד עם זאת, וכפי שציין בית משפט קמא, במקרה דנן ראוי לסטות מהסכום שמתקבל מנוסחת המזונות לנוכח העובדה כי רוב נטל הגידול של הקטינים רובץ על האם, כעולה מזמני השהות שנקבעו בפסק הדין.

      הפסיקה קובעת כי נוסחאות מתמטיות לחישוב דמי מזונות מהוות כלי עזר בלבד, ואין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית לבין שיעור המזונות. בית המשפט אינו סומך את פסיקת המזונות על "המספרים היבשים" בלבד, אלא נדרש להפעיל שיקול דעת פרטני בשים לב למכלול נסיבות העניין.

      לבית המשפט לענייני משפחה מסור שיקול דעת רחב בקביעת היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. עליו להתבונן היטב על התא המשפחתי ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים. בית המשפט מוסמך לסטות מהחלוקה האריתמטית כדי להגיע לשוויון מהותי.

      כך למשל – במקרים בהם קיימים פערים משמעותיים בחלוקת זמני השהות של הילדים בין ההורים, כבמקרה דנן, אין מקום להשתמש או להתקבע בנוסחאות מתמטיות על מנת לקבוע את שיעור דמי המזונות, וניתן לסטות מהן בהתאם לנסיבות.

      ראו לענין זה:

      עמ"ש (מחוזי חיפה) 4208-01-19 ד. ב נ' א. א. ב., השופטת אספרנצה אלון (21.07.2019), והאסמכתאות המוזכרות שם.

      עמ"ש (מחוזי חיפה) 60931-07-20 א' נ' ב', השופט סארי ג'יוסי (21.04.2021), והאסמכתאות המוזכרות שם.

      23.במקרה דנן סטה כאמור השופט מסכום הנוסחה והגדיל את סכום הנוסחה ב-21%.

      היות שעסקינן בהערכה של השופט קמא, שאינה בגדר קביעת עובדה ומהימנות, שוכנענו להתערב בה לנוכח נטל גידול הקטינים שרובץ בחלקו הגדול על האם (בוודאי שכך הוא המצב לגבי הקטינות ס' ו-ל' והבן א', אך כך הוא המצב ברובו גם לגבי הבן ע' שהינו רך בשנים, כבן שבע שנים).

      לכן שוכנענו להגדיל את סכום מזונות הנוסחה לגבי הקטינים ס', ל' ו-ע' (סך של 3,343 ₪ - ראו סעיף 16 לעיל), ב-25% (הגדלה של 4% נוספים מעבר להגדלת בית משפט קמא), ולהעמיד את מזונות שלושת הקטינים הנ"ל על סך (מעוגל) של 4,200 ₪.

      בתוספת סכום המזונות של הבן א' בשיעור של 1,000 ₪, נקבל סך של 5,200 ₪, של מזונות כל הקטינים.

      24.לא ראינו לנכון להתערב בחלוקת ההוצאות החריגות כפי שקבע השופט קמא (50:50).

       

      סוף דבר

      25.דין הערעור להתקבל בחלקו.

      26.סכום מזונות הקטינים יועמד על סך כולל של 5,200 ₪ לפי חלוקה כדלקמן, המתחשבת בעיקר בזמני השהות שבין הקטינים לאב:

      א' - 1,000 ₪;

      ס' - 1,600 ₪;

      ל' - 1,600 ₪;

      ע'– 1,000 ₪.

      ביתר הוראות פסק הדין קמא אין שינוי.

      27.בנסיבות דנן, לנוכח העובדה כי הערעור התקבל אך בחלקו, ועל מנת להרבות שלום בין הצדדים, שוכנענו לא ליתן צו להוצאות.

      ערובה שהפקידה המערערת תושב לה, באמצעות באת כוחה, על ידי המזכירות, בכפוף לכל דין.

       

       

      פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

       

      ניתן היום, ט' טבת תשפ"ו, 29 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.