פס"ד בערעור על קביעת מזונות ילדים

 1.עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) בתיקי תלה"מ 17279-09-09 ו-48338-09-22 מיום 9.5.2025, במסגרתו נקבעו מזונות ילדי הצדדים שפרטיהם בכותרת פסק הדין, וכן נקבעו זמני השהות שלהם עם אביהם/המשיב (להלן: "פסק הדין קמא").

2.הצדדים דנן יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 0.0.2007. מנישואי הצדדים נולדו הקטינים שפרטיהם בכותרת פסק הדין. יחסי הצדדים עלו על שרטון והחלו להתנהל בעניינם הליכים משפטיים, לרבות ההליכים נשוא הערעור דנן, העוסקים בקביעת זמני השהות וסכום המזונות שיושת על האב.

3.בערעור דנן, המוקד היה שיעור מזונות הקטינים שהושת על האב.

4.בפסק הדין קמא קבע השופט קמא את מזונות הקטינים בהם יישא האב בסכומים כדלקמן:א' - 1,000 ₪; ס' - 1,200 ₪; ל' - 1,200 ₪;ע'- 900 ₪.(סך הכל - 4,300 ₪).הוצאות חריגות – מחצית.5.הסכומים בפסק הדין קמא נקבעו תוך לקיחה בחשבון את נתוני ההכנסה הפנויה של בני הזוג, הוצאות מדור ודמי מדור (תוך ניכוי סיוע בדיור שמקבלת, או זכאית לקבל, האם), זמני שהות ושהותו של הבן א' בפנימייה.

הנתונים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין קמא הם כדלקמן:

6.הכנסה פנויה של האם, לאחר לקיחה בחשבון סיוע בדיור בשיעור (מתוקן) של 1,370 ₪ בחודש (בטעות, השופט קמא לקח בחשבון סיוע בדיור של חודשיים, כפי שטענה והציגה המערערת בהודעת הערעור, ואנו מתקנים זאת כעת) – 7,135 ₪.

7.הכנסה פנויה של האב – 13,077 ₪.

8.זמני השהות של המשיב עם הקטינים הוא כדלקמן:לגבי הבן א' – נקבע שאין זמני שהות;לגבי הבנות ס' ול' – נקבע פעמיים בשבוע ללא לינה (לדברי המערערת בישיבת הערעור, ס' הולכת לאב רק בארוחות שישי וגם לא באופן קבוע, ו-ל' הולכת בהתאם לפסק הדין – עמ' 1 לפרו' שו' 26-27; עמ' 2 לפרו' שו' 1); לגבי הבן ע' – יש גם לינה בימים שני ורביעי וכל סוף שבוע שני.

9.יחסי זמני השהות של האב והאם עם הקטינות ס' ו-ל' נקבע כדלקמן: אב - 2%;אם – 98%.יחסי זמני השהות של האב והאם עם הבן ע' נקבע כדלקמן:אב - 43% ;אם – 57%.

10.בנתונים עובדתיים אלה אין בכוונתנו להתערב, שכן לא מצאנו בהם טעות שתחייב התערבותנו, וכידוע שבקביעות עובדה ומהימנות ממעטת ערכאת הערעור להתערב.   רק לאחרונה חזר בית המשפט העליון על ההלכה הנדונה [(ע"א 2705-23 עזבון המנוח תאופיק יונס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 42, (1.12.25)] לפיה:"כידוע, הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, המבוססים על מארג הראיות שהונח לפתחה ועל התרשמותה הישירה מהעדויות שנשמעו לפניה, למעט במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת או כאשר הממצא שנקבע אינו עומד במבחן ההיגיון והשכל הישר".

שוכנענו כי המקרה דנן אינו חריג, ואינו מחייב התערבות בממצאי מהימנות ועובדה, למעט תיקון טעות סופר בכל הקשור לסכום הסיוע בדיור שמקבלת המערערת, כמצוין לעיל.

צרכי הקטינים:

11.בית משפט קמא העריך את שיעור המזונות ההכרחיים של כל קטין על סך של 1,600 ₪.

12.דמי המדור+ הוצאות המדור של המערערת (לאחר תיקון סכום הסיוע בדיור, כמצוין לעיל) הועמדו על סך של 4,630 ₪, וחלקם של הקטינים הועמד על מחצית. היינו סך של 2,315 ₪.

13.משכך לכאורה שיעור המזונות ההכרחיים הכולל של ארבעת הקטינים הוא – 8,715 ₪ (השופט קמא קבע סכום כולל של 8,000 ₪, אך מדובר בטעות נגררת הנובעת מהטעות בסיוע בדיור).

14.לנוכח ההכנסות הפנויות של הצדדים, יחס ההכנסות הוא:האב – 65%;האם – 35%.15.אם נחשב את סכומי המזונות של הקטינים (למעט הבן א' המצוי בפנימייה, אליו התייחס בית המשפט בנפרד, ונעמוד על כך להלן) בהתאם לנוסחת המזונות שהוזכרה בפסיקה, וגם בה עשה שימוש השופט קמא, תוך הדגשה כי במקרה דנן יש הצדקה לסטות ממנה (ונעמוד על כך להלן), נקבל כדלקמן:

מזונות הקטינות ס' ו-ל':

1. חישוב ביחס להכנסות הצדדים: