השופט מאיר יפרח:
תמצית עובדות המקרה
1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות הבאות: מעשים מגונים בנסיבות אינוס בבת משפחה מתחת לגיל שש עשרה ( ריבוי עבירות), בניגוד לסעיף 351 (ג)(2) בצירוף סעיף 348 (ב) בצירוף סעיף 345 (ב)(1)ו-(3), בצירוף סעיף 345 (א)(1) ו-(4) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין" או " החוק"); הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287 (ב) לחוק העונשין. הנאשם זוכה מן האישום במעשה מגונה בכוח בנסיבות אינוס בבת משפחה מתחת לגיל ארבע עשרה וכן מן האישום בעבירת הטרדת עד.
2. עיקרי העובדות שהוכחו הם אלה:
(א) הנאשם ורעייתו אימצו אל ביתם את המתלוננות (א"א, ילידת שנת 1990 ו-ב"ב, ילידת שנת 1994) ואת אחיהן ואחותן, לאחר שהורי הילדים נספו.
(ב) בשנת 2005 ביצע הנאשם שני מעשים מגונים בא"א.
(1) המעשה הראשון אירע בין החודשים כסלו ושבט בשנת 2005. הנאשם נכנס, בשעות הלילה, לחדר בו ישנה א"א, ובעודה ישנה - נגע באצבעותיו באיבר מינה מעל לבגדיה, תוך לחיצה ושפשוף, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני, עד אשר התעוררה א"א משנתה בבהלה, הדפה את הנאשם ברגלה וקראה לעברו " מה אתה עושה?!". הנאשם עזב את החדר.
(2) המעשה השני אירע לאחר חג הפסח 2005. בבוקר יום שבת נכנס הנאשם לחדר שבו ישנה א"א ובהיותה ישנה - נגע בידו באיזור העליון של חזה, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. בתגובה קראה א"א לעברו " לך מפה!".
(ג) בין השנים 2006 - 2009 ביצע הנאשם סדרת עבירות מין במתלוננת ב"ב. הנאשם נהג להעיר את ב"ב משנתה בשבתות, עם שובו מבית הכנסת.
אגב כך, היה הנאשם מעסה את גבה של המתלוננת ועם התפתחותה - נגע בחזה של המתלוננת, בתחילה מעל לבגדים ובהמשך מתחת לבגדים. הנאשם לא הסתפק בכך ורף "נגיעותיו" עלה: הוא שלח ידיו וליטף את ישבנה של המתלוננת ואף את איבר מינה מעל למכנסיה.
יתר על כן. באחת השבתות כאשר נכנסה המתלוננת ב"ב למטבח, שבו שהה הנאשם, ביקש הנאשם כי המתלוננת תיגש אליו, הושיב אותה עליו, חיבק אותה ושיפשף בידו את איבר מינה מעל לבגדים. המתלוננת נרעדה, רצה לחדרה וראתה דם בתחתוניה. בהזדמנות אחרת, בהיות המתלוננת כבת 14 או 15, שעה שהנאשם והמתלוננת שהו לבדם בבית, ישבה המתלוננת ליד המחשב והנאשם התקרב אליה וביקש כי תראה לו תמונות שצילמה במצלמה שרכש עבורה. המתלוננת עמדה סמוך למחשב והנאשם ישב על מנת לצפות בתמונות תוך כדי כך שהמתלוננת העבירה אותן זו אחר זו בעזרת העכבר. לפתע אמר לה הנאשם לשבת עליו והיא עשתה כן. הנאשם החל לנגוע בגופה של המתלוננת, לרבות בחזה מתחת לבגדים וכן מעל למכנסיים.
(ד) הנה כי כן הורשע הנאשם בביצוע מעשים מגונים בנסיבות אינוס בבת משפחה מתחת לגיל 16. מעשים מגונים אלה נמשכו משנת 2005 ועד לשנת 2009, עת אזרה המתלוננת ב"ב אומץ ומתוך חשש לגורל הצפוי לאחותה הקטנה מידיו של הנאשם - פתחה את סגור ליבה ושמה קץ למתחולל.
3. עבירה נוספת שבה הורשע הנאשם היא עבירת הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287 (ב) לחוק העונשין. ההרשעה בעבירה דנן מבוססת על כך שבמסגרת הליכי מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, וכאחד מן התנאים לשחרורו, נאסר על הנאשם ליצור קשר עם המתלוננות. דא עקא, הנאשם הודה לפנינו בכך שחרף האיסור, יצר קשר (בטלפון נייד) מיוזמתו עם ב"ב ביום 29.4.11.
תסקיר נפגעות העבירות
4. שירות המבחן למבוגרים נתבקש להגיש תסקיר נפגע עבירת מין בנוגע למתלוננות וכך עשה. עיקרי התסקיר מיום 10.3.13 (להלן: " התסקיר"), אשר ערכה הגב' נועה נסים רותם, מפקחת מחוזית נפגעי עבירות מין מובאים להלן.
התסקיר פותח בהצגת הרקע המשפחתי של הנפגעות בכלל והשפעת מות הוריהן בפרט, בשים לב לגילן הרך בעת ההיא. הוא מדגיש כי מות ההורים השפיע באופן עמוק על תחושת הביטחון של הנפגעות והן נזקקו לסביבה בטוחה ויציבה, שתאפשר להן לבטא את הרגשות המציפים אותן ותסייע להן בשיקום תחושת הביטחון שנפגעה משמעותית. הנאשם אשר יחד עם אשתו, אימץ את הנפגעות (ואת אחיהן ואחותן), ניצל את פגיעותן לסיפוק צרכיו ודחפיו המיניים. בכך, יצר עבורן סביבה פוגענית ומתעללת ולא את הסביבה התומכת והמכילה, לה היו זקוקת במצבן, לצורך עיבוד האובדן הטראומתי במות הוריהן (עמ' 2 לתסקיר). התסקיר מציין כי בילדים שעברו התעללות מינית נגזלת ההתפתחות הטבעית וכן נפגע יחס האמון הבסיסי בעולם המבוגרים, הנחוץ לצורך התפתחות נפשית תקינה (עמ' 3 לתסקיר).
לא זו אף זו: עורכת התסקיר מציינת כי הן על פי ניסיונה והן על פי הספרות המקצועית, שעה שעניין לנו בגילוי עריות, הנזקים והסימפטומים הפוסט-טראומתיים הינם חמורים וניכרים בכל תחומי החיים. טראומה של גילוי עריות, בהיותה טראומה של הגוף, של העולם המנטאלי, הרגשי והבינאישי, פוגעת בכל היבט והיבט של חיי הנפגע. זוהי פגיעה ללא גבולות של זמן, שהדהודיה נמשכים גם בבגרות. הפגיעות והבגידה באמון, בעטיין, הצורך של הנפגעות לנקוט בטקטיקות של הישרדות ליצירת מציאות אפשרית עבורן, מוביל לשימוש במנגנונים של הדחקה, ניתוק ופיצול רגשי. מבחינה רגשית, הנפגעות עדיין לכודות בתוך חווית הפגיעות והיא ממשיכה להתקיים במציאות הפנימית שלהן (עמ' 5 לתסקיר).
לאחר חלק כללי זה, דן התסקיר בכל אחת מן הנפגעות בנפרד.
אשר ל-א"א, התרשמות עורכת התסקיר היא כי מדובר בצעירה רגישה מאוד, עצובה ושברירית, חסרת ביטחון ומופנמת. החוויה המרכזית המלווה אותה היא תחושתה שאין לה כיוון בחיים. היא מנהלת אורח חיים דתי. לאחר סיום לימודיה בבי"ס תיכון וקבלת תעודת בגרות, שירתה שירות לאומי ותקופה זו הייתה חיובית בחייה בשל הריחוק מהבית ומהנאשם... [הוסר] א"א תיארה את קשייה לתת אמון באחר ולהכניס אנשים אל עולמה הפנימי, ומנגד השתדלה להפגין תפקוד תקין כלפי חוץ. עורכת התסקיר חשה בחשדנות הטבועה ב-א"א ובקשייה ליתן אמון וסברה כי אובדן האמון נולד בעקבות אובדן ההורים והתעצם והתחזק כחלק עיקרי של נזקי הפגיעות המיניות. א"א סובלת מפלאשבקים במצבי חיים שונים ויומיומיים למראה גבר הדומה לנאשם, ריח זיעה המזכיר לה את ריח זיעת הנאשם, כמו גם ריח הבושם בו נהג להשתמש. א"א תיארה את רצונה להינשא ולהקים משפחה משלה, וניכר כי היא מבקשת חיים נורמליים. להערכת עורכת התסקיר, מדובר כאן במרכיב של נזק היות וא"א עושה שימוש במנגנון של הדחקה וניתוק רגשי בכך שאינה מאפשרת לעצמה להתמודד עם המורכבות וההשלכות הצפויות עקב הפגיעה. להערכת עורכת התסקיר, ייתכן וא"א סובלת כיום ממצב דיכאוני והיא הופנתה לטיפול מתאים (עמ' 9 לתסקיר).