510120405 נ' דאהוד

פסק דין

ראשיתו של הליך זה בתביעה שהוגשה לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל 18-10323-10-3.

רקע כללי וטענות הצדדים:

במסגרת תביעתה עותרת התובעת, שעיסוקה בייבוא, שיווק ומכירה של זרעים, חומרי הדברה ומוצרים נוספים בתחום החקלאות, לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 16,818 ₪ בגין סחורה שרכש ממנה.

לטענתה, הנתבע הזמין וקיבל סחורה כאמור בחשבוניות ותעודות משלוח שצורפו לתביעה, ונותר חייב לה את הסך הנקוב לעיל.

חרף פניות רבות לא הסדיר הנתבע את החוב ולא פרע אותו. 

הנתבע מצידו ביקש לדחות את התביעה.

לדבריו, בינו לבין התובעת סוכם כי התובעת תספק לו זרעי מלון וקישוא לצורכי זריעה וכי אלה יהיו מסוג מעולה וחסינים מפני מחלות.

הנתבע הכין את הקרקע לזריעה, קיבל את הזרעים וזרע אותם, ואולם כשבועיים לאחר מכן התברר כי הנביטה מתעכבת וכי עסקינן בזרעים פגומים.

הנתבע הוסיף לטפל בשטח ופעל בהתאם להנחיות שקיבל ממומחים ואגרונומים, השקה ודישן כפי שהתבקש, זאת על מנת לצמצם את הנזק ככל האפשר ולהתגבר על בעיות הנביטה שנוצרו.

אולם, גם השתילים שנבטו לא הניבו פרי כצפוי.

בשלב מתקדם יותר התברר כי קיימת קריסה והתמוטטות של הגידול עם תהליך התייבשות, אשר החל בעלים וגרם להתייבשות הצמח.

לטענת הנתבע, הוא יצר קשר עם נציג התובעת פעמים רבות. הנציג הבטיח להגיע למקום לבדוק את השתילים אך כפי הנראה ניסה להתחמק ממנו, ולא הגיע.

טענת הנתבע הינה כי התובעת ניהלה עמו מו"מ שלא בתום לב והטעתה אותו בכוונת מרמה, כאשר הסתירה ממנו את העובדה כי גידול הזרעים של קישוא ומלון מהסוג הזה באזור בית שאן נכשל, וכי הזרעים פגומים ואינם מתאימים לגידול באזור.

בדרך זו הסבה לו התובעת נזקים כספיים, אובדן רווח והכנסה ואובדן ההשקעה בשטח ללא אפשרות להשבת הסכומים שהושקעו.

בנסיבות העניין אין הוא חב לתובעת דבר, והיא זו אשר גרמה לו נזקים וחייבת לפצותו. 

דיון והכרעה

אם כן, הנתבע אינו מכחיש כי רכש מהתובעת את המוצרים בהתאם לחשבוניות שהציגה. טענתו היחידה הינה בדבר איכות הזרעים לחילופין עצם התאמתם לאזור הגידול.