500500566 נ' סמועי

החלטה

1.בפניי בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת") להבאת ראיה נוספת, לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים.

2.הראיה אותה מבקשת התובעת להגיש הינה תצהיר משלים של נציג מטעמה אליו יצורף אישור המעיד על תשלומי עבר שנשא בהם הנתבע (להלן: "המשיב") בגין האגרה.

3.ראשיתו של ההליך דנן בתביעה לסכום קצוב שהגישה המבקשת לחיוב המשיבה בתשלום אגרה עבור החזקת מקלט טלוויזיה.

4.בהתנגדות לביצוע שטר, טוען המשיב כי מעולם לא החזיק במקלט טלוויזיה בשל היותו אדם דתי, ולכן אינו חב בתשלום האגרה.

5.בבקשתה, טוענת המבקשת כי האישור הנ"ל מהווה ראיה מהותית להוכחת התביעה הנדונה. עוד הפנתה המבקשת להלכה הפסוקה הנוהגת במקרים כגון דא המתירה הגשת ראיה נוספת אף בשלב מתקדם של ההליך, לא כל שכן כאשר בענייננו טרם החלה שמיעת הראיות.

8.הבקשה הועלתה ע"י ב"כ המבקשת בדיון האחרון שנערך בפניי. במעמד הדיון, הביע ב"כ המשיב התנגדותו לבקשה וטען, כי המבקשת אינה נותנת הסבר למחדלה זה על אף שאישור החיוב היה בחזקתה כבר במועד הגשת התצהירים מטעמה. עוד הדגיש ב"כ המשיב, כי עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, וככזו מחובת בעל דין לצרף כבר בראשית ההליך את כל המסמכים שבכוונתו לסמוך עליהם בניהול התובענה.

9.ב"כ המשיב ביקש אף להוסיף על טיעוניו בעל פה גם טיעונים בכתב. אף שהתרתי הגשת תגובה בכתב, תגובה לא הוגשה. משכך, עתרה המבקשת בבקשה למתן החלטה בהעדר תגובה.

10.אחר עיון בבקשה ותגובת המשיב בדיון בפניי ואחר שקילת טיעוני הצדדים, אני מחליטה להיענות לבקשה. להלן אבאר את הטעמים שעמדו ביסוד מסקנה זו.

11.שיקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות פורטו בהרחבה ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, כדלקמן:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".

12.עוד נקבע, כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף אם נסתיים שלב שמיעת הראיות, ואפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין, במקרים בהם הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (ראה: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ כלל חברה לביטוח, פ"ד נה (4) 577, 579). אם כך הוא הדין בתום שלב הראיות, קל וחומר במקרה דנן בו טרם החל הליך ההוכחות בתביעה.

13.בענייננו, האישור המעיד על תשלומי עבר של האגרה ע"י המשיב נהיו מסמך רלוונטי לבירור המחלוקות בין הצדדים. על שום כך, מן הדין לאפשר למבקשת להגיש את הראיה הנוספת כדי לפרוש בפני ביהמ"ש תמונה מלאה ושלמה ולעזור לבית המשפט לעשות צדק.

14.אכן קיום נכון ומוקפד של סדר הדין וההוראות הדיוניות היא ערך מרכזי בניהול ההליך שאין להמעיט מחשיבותו, אך לעיתים יש הצדקה לסטות מערך זה בעיקר כשהדבר נחוץ לשם גילוי האמת ועשיית הצדק (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, בעמי' 509-510). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, כי בתיק דנן טרם החל שלב ההוכחות.

15.אמנם, לא ברור מדוע לא הביאה המבקשת את הראיה בשלב מקדמי של ההליך, או למצער בטרם ניתנה ההוראה לצדדים להגיש תצהירי עדת ראשית מטעמם, בפרט שעסקינן בראיה חפצית שהייתה בהישג ידה של המבקשת קודם לכן. למרות זאת, ומכיוון שבסופו של דבר מטרת ביהמ"ש הינה חקר האמת ועשיית צדק אני מתירה הבאת הראיה הנוספת, קרי תצהיר משלים של נציג המבקשת בצירוף האישור בדבר תשלומי עבר.

16.יחד עם זאת, ועל מנת לאזן את זכויותיה של המשיבה, יהא המשיב רשאי להוסיף תצהיר משלים מטעמה, במידה ויחפוץ בכך, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת העתק החלטה זו.

17.אני מחייבת את המבקשת בהוצאות ההליך בסך של 1,500 ₪, וללא קשר לתוצאות ההליך, וזאת בשל התארכות ההליך והצורך של המשיב להוסיף ו/או להשלים את ראיותיו שנכפה עליה עם הגשת התצהיר המשלים.

18.המזכירות תמציא בדחיפות העתק ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, כ"א חשון תשע"ב, 18 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.